השבת הילד האתיופי למשפחתו הביולוגית

אין תמונה

מספר חתימות

עד כה נאספו: 1,450 חתימות.

החלטתו של בימ"ש  העליון למנוע את השבת הילד לאימו ולמשפחתו,  חבל שיצאה לאוויר העולם וראוי שתימחק כלא הייתה, זהו דגל שחור מעל מדינת ישראל כמדינה נאורה.

השופטים המכובדים בבתי המשפט הפכו להיות "חותמת גומי" לתסקירים המוגשים להם על ידי העוסיו"ת (עובדות סוציאליות).

לצערי העוסיו"ת חתומות על פירוקן של הרבה משפחות במדינה. אלו הפכו במרוצת השנים לחורצות דינן  ועקירתם של ילדים/מתבגרים המחפשים דרכם, שנקרעו ממשפחותיהם בטענות המבוססות על שקרים !!

לא, לא טובת הילד לנגד עיניהן.. הדאגה לפרנסתן ולהמשך קיומן וחיוניותם היא המניעה אותן, כל שירחיקו ילדים מבתיהם יעבירום למסגרות כאלו ואחרות יוכיחו למעשה כי המשך קיומן הכרחי. 

 

אני מכירה אישית את משפחתו של הילד .. ולא , אני לא ממוצא אתיופית.  והנושא הזה פשוט לא נותן לי מנוחה .. לכן החלטתי לפנות לכולם ולספר את מה שאני יודעת :

האם הביולוגית- שעד כה הוצגה לכולנו כלוקה בנפשה.. האמת היא למעשה אחרת ומהערב הייתה לכל מי שצפה בחדשות 10 הזדמנות להתרשם : מדובר באישה חיובית ביותר, רגועה המתנסחת בבהירות וברוגע ( למרות מה שעובר עליה) האישה גרה בבית משלה, מחזיקה בית, עובדת לפרנסתה בעבודה בתחום בו היא מטפלת באחרים!! כן כן !!  עברה אירוע בעת הלידה ועל כך בנוי כל ה"תיק" הזה .. מאז נלחמות בה הרשויות במקום לעזור ולסייע.

הדודה נלחמת זה 3 שנים על השבת אחיינה למשפחתו, הוצגה ע"י הסוציאליות כאחת שלא יכולה לקבל את אחיינה כי לא הייתה נשואה, לא בעלת דירה וכו וכו .. האמת : כאמור אחרת.. מדובר בבחורה איכותית לפי כל קנה מידה אפשרי: קצינה מוערכת בצהל, בעלת תואר שני, נשואה ומסודרת כלכלית .

 

ליבי עם הילד שבאופן הכי טבעי שבעולם יבין  שהוא שונה מ"הוריו" , ישאל שאלות.. יבקש תשובות, גם שיקבל תשובות לא בטוח שיאמין.. יבנה לעצמו תיאוריות על הסיבות שאימו האתיופית לא מגדלת אותו אולי לא רוצה אותו, אולי לא אוהבת אותו..

גם כאן אנחנו יודעים שהאמת שונה, אימו כן רוצה אותו , היא מתחננת לגדל אותו ..

אך הסוציאליות הן הן אלו שגזרו עליו הניתוק הריחוק ממשפחתו.

רק אם יפתח בגיל 18 את תיק האימוץ יידע את האמת העצובה.

 

אני לא יכולה שלא לעשות כלום.. מבקשת מכל אחד שקורא שורות אלו: הורה, אח/ות, לנסות ולדמיין בליבו איך היה מרגיש אם  חלילה אחד מבני משפחתו היה נעקר, נעלם ממנו בלי לדעת אם אי פעם ישוב לראותו .. ההרגשה הכי קרובה שאני יכולה לדמיין במצב כזה היא אובדן !! שכול !!  אבל !!

קוראת לכל מי שמרגיש שהוא יכול להבין את תחושת האובדן והאבל במשפחת הילד לחתום על עצומה זו.

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו

ציר הזמן של העצומה

27/12/2013
העצומה השיגה 1,000 חתימות!
25/12/2013
העצומה השיגה 500 חתימות!
24/12/2013
העצומה נפתחה