לא! להסרת הרשמיות של השפה הערבית בישראל

ערבית אחרי עברית

לא! לביטול הרשמיות של השפה הערבית בישראל

אנחנו, תושבות ותושבי ישראל, מביעים את מחאתנו הנחרצת והתנגדותנו העזה ליוזמה של מספר חברי כנסת לבטל את מעמדה הרשמי של השפה הערבית בישראל (ראו מאמר למטה כרקע). 

 'רשמיות' של שפה משמעותה הנגשה, כלומר, הזכות של כל  התושבים  להבין  ולהשתתף בחברה באופן שוויוני, במקרה הנדון, זכותם של דוברות ודוברי הערבית, ילידי המקום עוד בטרם נוסדה המדינה, לממש שותפות חברתית שווה ומלאה. רשמיות השפה באה לידי ביטוי בהנגשה של השילוט בדרכים (החלטת בג"ץ מ 1999), בהבנה של הוראות לשימוש בתרופות, במילוי טפסים למגוון של שירותים, באמצעי תירגום, בהבנה של חוקים, ועוד. רשמיות השפה הערבית - משמעותה החברתית היא שוויוניות וצדק כלפי האזרחים הערבים בישראל. לעומת זאת, ביטול הרשמיות משמעותה אפלייה, הדרה, ופגיעה קשה בכבודם של אזרחים. הבין זאת היטב נלסון מנדלה. אחת ההחלטות הראשונות שאימץ בדרום אפריקה היתה יישום מדיניות של 11 שפות רשמיות במטרה לשתף קבוצות אלו בחברה באופן שוויוני.   

דווקא בקיץ הנוכחי, שבו נפגע קשות המרקם העדין של יחסים בין ערבים ויהודים, והגזענות האלימה ושנאת האחרים בישראל שברו שיאים, חובה עלינו לשמר את הסטטוס הרשמי של השפה הערבית ואף לחזקו. עלינו לקבל את השפה הערבית כשפה מרכזית באזור שלנו ולעשות כל מאמץ לקיום של חיים משותפים, שוויוניים והוגנים. שפה היא כלי מרכזי לסובלנות, שוויון, זהות, וכבוד. דווקא דוברי העברית, שחידוש השפה העברית היה עבורם אחת המטרות המרכזיות ביצירת זהות קולקטיבית, צריכים להוקיר את שאיפתן של קבוצות אחרות לשפה רשמית משלהן. כזכור, בזמן המנדט, קיבלו הבריטים את העברית כשפה רשמית של המקום כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת (לצד הערבית והאנגלית). גם ממשלת ישראל וחברי הכנסת חייבים להבין שמעמד רשמי של שפה הוא בעל חשיבות עצומה לזהות קבוצתית, מקור לגאווה, כבוד, ובעיקר לאפשרות של יצירת חיים משותפים בין קבוצות שונות.  אנחנו, תושבי המדינה, דורשים לשמר את מעמדה הרשמי של הערבית בישראל ואף לחזקו, וזאת למען צדק, שוויון, כבוד, וחיים משותפים הוגנים.    

نقول لا! لا لإلغاء ألمكانة ألرسمية للّغة ألعربية  في دولة إسرائيل

نحنُ مُواطني ومُواطِنات دولَة إسرائيل , نُعبِّر عن إعتراضنا الشديد ومُعارَضتنا للمبادرة التي قام بِها بَعض أعضاء ألكنيست لإلغاء ألمكانة ألرسمية لِللُغة ألعربية  ( مُرفق ألمقال أدناه للتَوضيح).

"ألمكانة ألرّسمية" للُّغة يحوي في طَياته معاني للتناول ألمهيأ للجَميع , أي  لكل الواطنين  الحق في فُهم  ألمُجتَمع والإشتراك فِيه بِشكل متساوٍ ,  وفي ما يخص أللُغة ألعربية بالذات فمن حق مُتحدّثي ومُتحدّثات هذه أللّغة ,الذين هم  أبناء هذا ألمكان من قبل تأسيس الدولة , أن يُمارسوا مُشاركة إجتماعِية مُتساوية وكاملة . مَكانة رسمية للّغة تتمثل في توفير لافتات في ألطرق ( قرار  محكمة ألعدل ألعُليا 1999), في فَهم طريقة إستِخدام ألدواء, في ملء نموذج لِخدمات مُختلفة, في وسائل الترجمة , في فهم القوانين , الخ. مكانة رسمية لِلُّغة ألعَربية تَحمل مَعاني إجتماعية وتَعني ألمساواة والعدل إزاء المواطنين ألعرب في دولة إسرائيل . وأما إلغاء هذه ألمكانه  ألرّسمِية تَعني التميِز , ألإستِثناء , وألإساءَة الشديدة لِمكانة المواطنين. يُذكر عن نلسون مانديلا في جَنوب أفريقيا حَيث  إتّخذ قَرار تطبيق سِياسة تتبنى 11 لغة رَسمية بهدف إتاحة الفُرصة للمشارَكة المُتَساوِية لهذه المَجمُوعات.

 في هذا الصيف ألأخِير , والّذي تضّررت فيه العلاقات بين العرب واليهود في البلاد,  حَيث العنصرية ,التطرف وكُرهِ الأخَر المختلف ظَهرت بِشكلٍ غير مألوفٍ, لذا وفي هذه الفترة بالذّات علينا المحافظة على المكانة الرّسمية للغة ألعربية والعَمل على تَعزيزِها .

عَلينا قُبول اللّغة ألعربية كلُغة مَركزِية في المنطِقة والعمل بجهدٍ لتحقيقِ حَياةِ مُشتركةٍ ومُنصِفةٍ . أللّغة هي أداةٌ أساسيةٌ لتحقيقِ ألتسامحِ , ألمساواة,ألهوية والكرامة. فعلى مُتحدِّثي أللّغة العبرية بالذات والذين بالنسبة لَهم تجديد اللّغة ألعِبرية مثّل هَدفاً أساسياً في صِناعة الهوية ألجماعِية أن يَعترفوا بأحقّية مجموعات أٌخرى بوجود لغةٍ رسميةٍ تمثِّلُها . مِن الجدير بالذكر أن في فترة الإنتداب , تم قُبول اللغةِ العبرية كلغةٍ رسميةٍ من قِبل البريطانيّن وذلك في سنوات العشرين من القرن السابق( إلى جانب اللغة العربية والإنجليزية). على دولة إسرائيل وعلى أعضاء الكنيست فَهم أن للمكانةِ ألرسمية للٌّغة له أهمية كُبرى لهوية المجموعات , فهو سببٌ للفخر والشعور بالكرامة والأهمُ من ذلك هو تعزيز الفرصة لحياةٍ مُشتركة بين المجموعات المختلفة .

نَحن, مواطني الدولة , نُطالب بالمحافظة على ألمكانةِ الرّسميةِ للّغة العربية في إسرائيل وتعزيزِها, وذلك من دافع المحافظةِ على العدالةِ, المساواة , الكرامة , والعيش المشترك والمنصف.

 (תורגם ע"י נור טאהא)

---

רקע

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2416209

הצעת חוק: לבטל את מעמדה של הערבית כשפה רשמית בישראל

קבוצת ח"כים מישראל ביתנו, הליכוד והבית היהודי מתכוונים לקדם הצעת חוק חדשה, הקוראת להפוך את העברית לשפה הרשמית היחידה במדינת ישראל. על פי נוסח החוק, שהונח באחרונה על שולחן הכנסת, יבוטל סעיף בדבר המלך במועצה (חקיקה מימי המנדט הבריטי שאומצה על ידי מדינת ישראל), המגדיר את חובת המדינה לפרסם את כל הפקודות, המודעות והטפסים הרשמיים של הממשלה והרשויות המקומיות גם בשפה הערבית. בנוסף, יבוטל השימוש בשפה הערבית במשרדי הממשלה ובבתי המשפט.

על פי הצעת החוק, שלטי הכוונה בדרכים בין עירוניות ימשיכו להתפרסם בעברית ובערבית. "לכל אדם חירות להשתמש בשפות אחרות ברשות היחיד וברשות הרבים, לפעול לטיפוחן ולהנחלתן בקרב דובריהן", נכתב בהצעה. את החוק יזם ח"כ שמעון אוחיון (ישראל ביתנו) וחתומים עליה בין היתר גם חברי מפלגתו דוד רותם וחמד עמאר, וחברי הכנסת משה פייגלין (ליכוד) ואורית סטרוק (הבית היהודי).

"ברוב המדינות בעולם שפת המדינה היא השפה המדוברת בפי רוב האוכלוסייה", נימקו חברי הכנסת את ההצעה. "אי לכך, במדינת ישראל יש לשפה העברית מעמד של שפת מדינה שראוי לעגן בחקיקה. קבלת הצעת חוק זו תתרום ללכידות החברתית במדינת ישראל ולבניית הזהות הקולקטיבית הנחוצה לגיבוש אמון הדדי בחברה ולשימור ערכי הדמוקרטיה". 

החוק הוא תולדה של השדולה לחיזוק מעמד השפה העברית. בשדולה חברים ד"ר צבי צמרת - לשעבר יו"ר מזכירות פדגוגית משרד החינוך, הפרופ' למשפטים אביעד הכהן, וד"ר נטלי אקון- מנהלת המרכז העולמי לקידום העברית.

עוד כתבות בנושא

• הצעת חוק חדשה: ערבית אינה שפה רשמית 04.08.2011 | 06:35
• הצעת חוק: ערבית לא תהיה שפה רשמית 19.05.2008 | 00:00

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה