סייעת שנייה בגני הילדים
מספר חתימות
עד כה נאספו: 727 חתימות.
|
לכבוד ראש עיריית רחובות מר רחמים מלול, מנהל אגף החינוך והנוער בעיריית רחובות מר חיים בדש, אנו, תושבי רחובות החתומים מטה, רואים צורך קריטי בהוספת סייעת נוספת לגני העירייה ובייחוד לגנים בהם מתחנכים בני 3-4. אנו מודים לעיריית רחובות על יישום "חוק חינוך חובה חינם" מגיל שלוש במלואו בעירנו אך קוראים לה להשלים את המלאכה. תוספת גדולה כל-כך של ילדים קטנים לגני העירייה חייבת להיות מלווה בתוספת סיוע. במצב הקיים היום, גננת וסייעת אחראיות על 35 ילדים, שמחציתם ויותר בני שלוש ואף פחות מכך. כתוצאה מכך ילדי הגנים אינם מקבלים מענה פיסי, רגשי ופדגוגי ראוי. לא ניתן לקדם את הילדים בדרך זו, לא ניתן להתייחס לכל אחד מהם באופן אישי, לראות את יכולותיו וקשייו, ולתמוך בו. לנעשה בגן הילדים ישנה השפעה ארוכת טווח המגובה במחקרים על הילד ועל הבוגר שיגדל להיות. כפי שאמרה פרופ\' לחינוך פנינה קליין, חברה בולטת בוועדת טרכטנברג:
"המשמעות של חינוך חינם בגיל 3-4 פירושה הכנסה של כ35 ילדים לכיתה אחת עם גננת אחת וסייעת אחת. זה לא עומד בדרישות המינימאליות של טיפול בילדים בגיל הזה. אנחנו חותמים על גזר דין אכזרי מאד לילדים." אנו כועסים. אנו נסערים. אנו עצובים. הילדים שלנו בגנים רבים בארץ עוברים חוויות קשות (שלרובן איננו מודעים). גננות לא מספיקות לנגב לילדים משקפיים, אין מי שידאג שהילדים ישתו מספיק במהלך היום, פעוטות ש"פספסו" מושארים בצואתם עד שהוריהם יבואו לנקותם, ישבנים נשארים לא מנוגבים, ילד עם חום גבוה נשכח לנפשו תחת שולחן ומתגלה ע"י אימו מעולף בסוף היום, ילד חילק כדורי הרגעה לחבריו בגן כסוכריות. מקרי האלימות וההצקה רבים מאד. הדוגמאות רבות ולכולן מכנה משותף אחד – צוות מצומצם מדי האחראי על מספר ילדים רב. המחסור הכרוני באנשי צוות בגנים פוגע בבטיחות ילדינו, בבריאותם, ברווחתם, בכבודם, בהתפתחותם הרגשית והקוגניטיבית, ביכולתם ליצור קשרים חברתיים תקינים, בחינוך שלהם, והוא בבחינת בכייה לדורות. "לא רק התנהגות הילד מושפעת מהטיפול שקיבל עד גיל שלוש או ארבע, אלא גם מבנה המוח ומנגנון הפעולות שלו. יש הוכחות שטיפול לא איכותי וחסכים משמעותיים בגיל הרך גורמים לנזק התפתחותי" (פרופ\' פנינה קליין). הגננות והסייעות של ילדינו "נקרעות", עייפות, מותשות, מתוסכלות מן הניסיון הבלתי אפשרי להגיע לכל ילד. מסגרות פרטיות (ויקרות) לגילאים האלה כבר כמעט שאין בנמצא, ואין אנו רואים בהן פתרון. אנו משלמים ארנונה מהגבוהות בארץ ומסים רבים, ואנו מצפים בתמורה, בשעות בהן אנחנו בעבודה, לקבל חינוך ציבורי טוב, ולא שירותי שמרטפות מטעם המדינה. אנו פונים לעיריית רחובות לא להסתפק במערכת הקיימת, אלא להירתם למען חינוך טוב יותר בגיל הרך, שצריך להיות בראש סדר העדיפויות - לפני השקעה בטקסים, פסטיבלים, חגיגות ואירועים נוצצים, שקורים בעירנו בתדירות גבוהה. עיר שקוראת לעצמה "עיר המדע והתרבות", המתגאה במדעניה ושסמלה הוא מכון וייצמן, מן הראוי שתשקיע בחינוך יותר מן המינימום שבמינימום הממשלתי. ההשקעה הגדולה בחגיגות בשעה שילדינו מקופחים בגני הילדים צורמת ומעוותת. המשאבים קיימים ואנו דורשים חלוקה חכמה יותר שלהם. "טיפול בילדים בגיל הרך, מתוך היבט כספי גרידא, הוא מסוכן. טיפול לא נכון יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים לפרטים, למשפחות ולמדינה, ולעלות הרבה מאד" (פרופ\' פנינה קליין). משרד החינוך מאפשר הוספת סייעת ומשאיר זאת לשיקול העירייה, האמורה לשאת בעלותה. עיריות שהחינוך נמצא בראש סדר העדיפויות שלהן ומממנות סייעת נוספת בגנים הן עיריות נס ציונה, הרצלייה, רעננה, חיפה, נתניה, ראש פינה , באר יעקוב. אנו קוראים לעיריית רחובות ללכת בדרכן. פתרונות אפשריים שאנו קוראים לעיריית רחובות לשקול הם: 1. הסתייעות בבנות שירות לאומי, המושמות כיום בגני החינוך המיוחד ובבתי הספר. עלות העסקתן נמוכה יחסית ואין סיבה שלא יוכלו להיות לעזר בחינוך הרגיל לגיל הרך. 2. סייעות בשכר, למשל מטעם רשת חוויות, מפעילת הצהרונים ברחובות. פתרון זה מיושם בהצלחה רבה בנס-ציונה.
הורי רחובות היקרים, הצטרפו למאבק. צאו מתוך אזור הנוחות (שאינו נוח לילדינו). דברו עם גננות, סייעות והורים נוספים, חתמו על העצומה והחתימו מכרים ובני משפחה, עזרו לנו לשפר את המצב הקיים עבור כולם, גננות וילדים כאחד. אנו קוראים לעיריית רחובות להפסיק לסכן את ילדינו. לא ניתן לנהל כראוי גן של 35 ילדים ללא סייעת נוספת. המשאבים קיימים, לא נסתפק בתירוצים ולא נרפה עד שנקבל פתרון הולם לחינוך ילדינו.
ראש עיריית רעננה, נחום חופרי: "החינוך נמצא בראש סדר העדיפויות של העירייה, וההשקעה, המוערכת בשני מליון שקלים בשנה, נועדה לתת מענה מיטבי לילדים הנקלטים לראשונה במסגרת חינוך עירונית" ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו: הסייעת תיתן מענה הולם לצרכים הרגשיים והפיזיים של כל ילדי הגן. ראש עיריית הרצלייה לשעבר, יעל גרמן: בכל גן ילמדו 32 ילדים בלבד. הוקצתה סייעת נוספת מתוך הבנה, שילדים בגילאים אלו זקוקים להשגחה פרטנית וצמודה יותר, לצורך הקלת ההסתגלות והגמילה של חלקם מחיתולים. ראש עיריית הרצלייה, יהונתן יסעור: "ההחלטה להשקיע בגני הילדים בני ה-3 הינה חלק מתפיסת עולמי בנושא החינוך לגיל הרך. אני מאמין בחשיבות הגדולה והמכרעת של שנות החינוך הראשונות של הילדים, ולכן רואה צורך בהשקעה עירונית משמעותית דווקא בגילאים אלו. חשוב לי הצד החברתי של הנושא, המאפשר להורים לצאת בלב שקט ולהשתלב בשוק העבודה". גורם במערכת החינוך: "הילדים הרכים מתקשים להסתגל למעבר מהכיתות הקטנות של הפעוטונים לכיתות הצפופות של הגנים העירוניים, והדבר פוגע בהם מאד מבחינה רגשית ופדגוגית".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4253170,00.html
http://www.local.co.il/herzliya/103253/article.htm
http://www.dmag.co.il/pub/shoken/kolbohaifa/2309/index.html#/14/zoomed
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4279424,00.html
בשנת 2008 פרופ\' לחינוך פנינה קליין, כלת פרס ישראל לחקר החינוך וחברה בולטת בוועדת טרכטנברג, עמדה בראש ועדה לבחינת איכות החינוך בגיל הרך. המלצות הועדה היו להגביל את מספר הילדים בני 3-4 בגנים ל14-16. "המלצנו על סטנדרטים לגבי איכות החינוך – אבל האיכות מופקרת. הייתי רוצה לראות את ההורים מתאגדים, כי חייבים לדאוג שהפעוטות יקבלו טיפול חינוך איכותי – כדי שלא ניצור נזקים שיהיו בכייה לדורות". http://www.themarker.com/career/1.1725789
26 ילדי גן ברחובות פונו לבי"ח קפלן מחשש שבלעו כדורי הרגעה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4330850,00.html
בן 4 שכב מעולף בגן – הצוות לא ידע היכן הוא:
קקי? לא במערכת החינוך: http://www.xnet.co.il/family/articles/0,14566,L-3099779,00.html
"OECDהאקונומיסט: "גני הילדים בישראל מהגרועים ב
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575557,00.html
פרופ\' לפסיכולוגיה התפתחותית מיקי רוזנטל: מנתחים מדיניות לחינוך הגיל הרך לפי שני פרמטרים: OECD"מחקרים של ה זמינות המסגרת (מחיר וקרבה) ואיכותה (תנאי הכשרת המטפלות, מספר הילדים במסגרת ועוד). בשני הפרמטרים האלה מקבלת ישראל ציון בלתי מספיק"הורים לילדים ברחובות: להצטרפות למאבק הכנסו לדף בפייסבוק: "הוריי רחובות".
ציר הזמן של העצומה
- 24/04/2013
- העצומה השיגה 500 חתימות!
- 11/04/2013
- העצומה השיגה 100 חתימות!
- 11/04/2013
- העצומה נפתחה