גיוס חרדים לצהל

צה"ל הגדילו במשך שנים את נתוני גיוס החרדים כדי לעמוד ביעדים שהביאו להם. הנתונים הוגדלו בגלל שהפעילו לחץ על הצבא וכדי לרסן ביקורת על גיוס החרדים הנמוך במדינה. צה"ל הגיב כי "התגלתה טעות בספירה בשנים האחרונות", אבל טען כי "מקור הפערים אינו נובע, בשום צורה ודרך, מניסיון מערכתי להטעות בנתונים ", ובנוסף הטיעון שמדובר ב"זיוף למטרות זדון הוא לא נכון".

דווח כי צהל גייס בשנת 2011 כ1200 חיילים למרות שאחרי בדיקה מצאו כי התגייסו רק 600 חרדים, מספר זה נמוך בחצי מן בדיווח. הרשימות שהעביר הצבא הכלילו אנשים שאינם חרדים ואפילו לא דתיים. צהל טען בתגובה לטענה זו שהם הבינו שנפלה פה טעות וישפרו את הקריטריונים לספירה.

בעקבות הפרסום, התנועה לאיכות השלטון שלחה מכתב לשר הביטחון נפתלי בנט, שבו ביקשה ממנו להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתבדוק אם גורמים בצה"ל זייפו את נתוני גיוס החרדים. על  המכתב, הקמת הוועדה חיונית "לאור הרגישות הפוליטית בכל הנוגע לגיוס האוכלוסייה החרדית לצה"ל, ולאור התרת אמון הציבור ביושר המערך האמון על ביטחונו".[1]

ההצעה שתביא לחרדים פטור מגיוס לצה"ל עשויה לעבור למרות התנגדות הסיעות החרדיות, שנציגיהן מודים בשיחות סגורות כי זהו "חוק טוב". 

חוק הגיוס יעבור בקריאה ראשונה, וזה בגלל התמיכה שהעניקה לו סיעת "יש עתיד".

חוק הגיוס הוא הסדר החוקי שמעניק פטור מגיוס לצה"ל לרוב החרדים בישראל שלומדים תורה. הסיבה נגרמת מכך שמועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל", קיבלה החלטה שלפיה אין לקדם אותו ללא שינוי משמעותי. שלבי החקיקה של חוק הגיוס הם שבתחילה מליאת הכנסת צפויה להצביע על החוק בקריאה ראשונה בשעות הלילה המאוחרות.

ולאחר מכן יחלו הדיונים בוועדה המיוחדת שהוקמה בשבוע שעבר בכנסת כדי להכין את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.[2]

נכון ליולי-אוגוסט 2018 שירתו בצה"ל ובשירות הלאומי-אזרחי 577,8 חרדים.

מבין 250,7 החרדים המשרתים בצה"ל באוגוסט 2018 ,כ-19% ( 350,1 )משרתים במסגרת כלל-צה"לית ולא במסלולי השירות הייחודיים לחרדים. בהינתן שלרוב חרדים מעוניינים בסביבת שירות המותאמת לאורח חייהם, מועלית השאלה האם החרדים המשרתים במסגרת הכלל-צה"לית הם חרדים לשעבר. כאמור, לדברי צה"ל, אין בידיו מידע על מספר החרדים לשעבר.

המשרתים במסלולי השירות הייחודים לחרדים נדרשים לשמור על אורח חיים דתי, ולכן אפשר להניח שחרדים לשעבר, שאינם שומרים עוד על אורח חיים זה, לא יוכלו להשתלב במסלולים אלו. עם זאת, גורמים שונים ציינו בפנינו שישנם חרדים לשעבר המשרתים במסלולים המיועדים לחרדים ושומרים על אורח החיים הנדרש בהם.

חוק שירות החרדים אומר  שהחרדים יכולים לבחור בין שירות צבאי לבין שירות אזרחי.

הצבא יהיה רשאי להציב את המתגייסים בשירות במסגרת כוחות הביטחון האחרים – אם הצבא יצטרך בן אדם בבסיס כלשהו הוא יגייס אותו על פי צורכי הצבא. כאשר צעיר חרדי מתגייס לצה"ל הוא מתחייב קולקטיבית ויש לה ערך סמלי גדול ביותר. מי שיוצא לשירות אזרחי אינו מסכן את חייו וגופו לעומת המתגייסים.

בנוסף לכך צה"ל פועל בתור מסגרת חוקית קשוחה שאיננה "סובלת" סטיות גדולות ולכן חשופה פחות לסטיות מכל סוג שהוא. מי שמעוניין לקדם את ערך השוויון חייב לתת עדיפות לשירות הצבאי. משך השירות של החרדים הוא 18 חודשים כדומה למשך השירות הפעיל של חיילי ישיבות ההסדר. ישנם חיילים חרדים שישרתו במסלולים שאינם קרביים או ביטחוניים–עורפיים, ישרתו תקופה ארוכה יותר — 24 חודשים.

אכיפה של מצב זה מתבצע בכך שדחיית שירות למי שאינו מקיים את חלקו ומנצל את שייכותו לקהילה החרדית על מנת להשתמט מנשיאה בנטל היא הפליה בין דם לדם ופוגעת בביטחון הרוחני של המדינה.

הסדר מתבקש להטיל סנקציות חמורות על דוחי השירות שאינם עומדים בכללים שייקבעו. הסנקציות יחולו גם ברמה האישית , מי שמפר יקבל עונש כמו בדרך כלל דחיית השירות וקנס כספי גבוה. מסלולי השירות של החרדים הוא כאשר ישנם רמת התגייסות גבוהה הצבא צריך להיערך לקליטה , להגדיל את מספר הלוחמים לשלושה גדודי חיר וגם את מסלולי שחר . בנוסף על הצבא לפתוח מסלול ישיבות הסדר חרדיות שבא ישרתו גם חיליים קרביים.

שלישית על צהל לפעול על שיבוצים בכוחות הביטחון כמו מדא , כיבוי אש , שירות הביטחון הכללי ושירות בתי סוהר.

הפניית החרדים למשימות ביטחוניות אלו תאפשר להם לשרת בקרבה יחסית למקום המגורים שלהם ולתת למתאימים מתוכם הכשרה מקצועית למשל כשוטרים שתקל את כניסתם לשוק העבודה לאחר השירות.  וגם שוקלים להביא אותם למילואים.[3]

הגורמים במדינה שאחראים על נושא זה הם צבא הגנה לישראל , המשלה , שר הביטחון . בנוסף לכך, לחרדים יש אחראיות מאוד גדולה לנושא זה מכיוון שהם אלו שהבעיה היא עליהן, הנושא מסתובב סביבם והוא הנושא העיקרי שקשור אליהם וגם אל מדינת ישראל.

כל נער שבן 18 יש חובת גיוס ושמירה על המדינה ואילו חלק החרדים מתנגדים לגיוס .

לסיכום מסקירת הספרות עולה כי ישנם חוקים שונים לגבי גיוס חרדים , לגבי משך השירות , התפקידים אולם, ישנה בעיה מתמשכת בעניין זה כאשר מכסות הגיוס של החרדים אינן ממלאות כנדרש את חובות האזרח במדינת ישראל וגורמות לפגיעה בשלל זכויות כפי שהצגנו לעיל. ניתן לראות כי לאורך השנים ישנה מחלוקת בנושא גיוס חרדים לצבא וזהו מוקד מחלוקת בין חרדים לב