גרימת מוות ברשלנות

זהו מכתב ערעור  על גזר הדין המגוחך, המטרהלהגיע לבית המשפט העליון אנא קראו וחתמו, תודה מראש

ב-8.3.2010 הנאשם נהג ברשלנות  וגרם למותו של בעלי מרטין ורנר

30 שנה כמעט יחדיו חיינו , ולחשוב שבעלי איננו בחיים מבחינתי זה עדיין מעבר להבנתי, הוא היה איש של החיים, איש אציל נפש בדרכו, מעולם לא פגע באיש.מותו הטראגי והמצער של בעלי קטע המשך חיים נורמטיביים של בני משפחתנו המשותפת בארץ ובחו"ל ,בנו נכדתו הוריו אחותו ושלי כמובן.

אני אשת המנוח כואבת את האובדן הנוראי  מדי יום ביומו ובכול רגע נתון, אין שנייה אחת שאת התמונה הנוראית אשר ראיתי ביום שבו נהרג בעלי ובו נאלצתי לזהותו בחדר הקירור של בית החולים, תמונה זאת לא תחלוף מראשי עד סוף ימי חיי , אין עליה פיצוי וזה ברור, אבל ענישה ראויה שתכבד את אובדני ואובדן חיי בעלי חייבת להיות!!!! חיינו המשותפים  והדאגה אחד לשני היו בעלי ערך עליון!  אלה היו  חיים נורמטיביים  שקטים  מלאי שמחה  ואנרגיה חיובית, אהבת הארץ ואהבת הטבע . כמו כן עם אחריות גדולה אחד לשני ואולי בגלל הסיבה שלא נולדו לנו ילדים משותפים.  בעלי היה איש מסור ובעל ערכים גילה אחריות מלאה בכבישים והיה זהיר במיוחד, אמרו עליו חבריו "שהוא המציא את כללי הזהירות" גם אחרי מותו גילה אחריות וציווה את קיום תרומת איברים. איש אציל במיוחד היה בעלי המנוח.

האיש אשר גרם למותו של בעלי גזר עלי צער ,כאב ,בדידות לעת זקנה  לכל שארית חיי .

מעולם לא הייתי מעלה בדעתי שכך יסתיימו חייו וחיי.

בדיון שנערך ב-23.02.2011   בבית המשפט המחוזי בנצרת , עליתי על דוכן העדים ומסרתי את עדותי באשר למקרה.

ב-5.4.2011  נגזר דינו של הנאשם  ל-9 חודשי מאסר בפועל, 12 שנות שלילה ו-15 אלף ש"ח פיצוי כספי.

על גזר דין זה הנני מערערת ומבקשת ממערכת המשפט לשקול שנית  את מידת העונש לעבירה המיוחסת.  גזר דין זה הינו  זילות בכבודו של המנוח ובני משפחתו .בית המשפט אמור להתייחס לראיות ולא לעברו "הנקי" של הנאשם, עמדת הנאשם בבית המשפט היא על עבירה שאותה ביצע, על זה אמור הוא להיענש .  

בית המשפט מתייחס  לכך ורומז שכל אדם  בעברו אשר לא ביצע עבירה כלשהי  "רשאי או יש לו תגמולי פרמיה  והנחה" בכל עבירה שיבצע  האם זהו משפט למען יראו ויראו??  או אולי היווה הנאשם איזה גורם התחשבותי  בכך שחסך מזמנו של בית המשפט ומזער את מידת הנזק ככול שאפשר?????  הרי הורשע הנאשם בגרימת מוות ברשלנות, עושה הרושם שהמקרה הפיך והזמן ירפא את הפצעים. עד לאן נגיע  עם הסדרי  טיעון שכאלה??????!!!!!

הנהיגה היא נהיגה רשלנית במיוחד אשר סיפקה את התוצאה , קטל בכבישים,  האם עלינו לצבור מספר מקרים דומים ובסופו של דבר כולנו נהווה אופציה של קורבן בכבישים???, האם החלטה כזאת מעניקה לנהגים  הלא מנוסים  והמנוסים שביניהם הרגשת בטחון ??? היכן המטרה היא להרתיע??? היכן המטרה היא להגן עלינו האזרחים??

את  המקרה והגזר דין העליתי  לאתרי האינטרנט  ופייסבוק, התגובות שהתקבלו היו מאזרחים  שהחברה שבה הם  חיים  מעניינת אותם ואיכפת להם ,  כל אחד ואחד היה המום ומזועזע  מהחלטת בית המשפט. היו הערות מזעזעות על אופן התנהלות מערכת המשפט. וזה מצער !!!

עושה הרושם שהסדרי הטיעון או פסקי הדין נגזרים  תחת השפעה של ציטוטים ואמירות של משפטנים למיניהם, ובכך להביא אותי ואת בני משפחתנו לחיות חיי גיהינום, צער גדול נגזר עלי בשנית עם החלטת גזר דין זה !!! גורלו של בעלי נחרץ בפעם השנייה  ובכך שלח את הנאשם לגן עדן ואותי לגיהינום !!!!!! . 

 

אנא מכם שקלו היטב את גזר הדין הנוכחי                      

מרטין גילה , אשת המנוח 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה