בית ספר

כל מי שרוצה לקרוא, להאזין, לשמוע , להקשיבלקול שוועת התלמידות, ההורים באזור מערב העיר בני ברק

לכם עירית בני ברק – הנכבדה

לעומד בראשה כיום – הרב אברהם רובינשטיין

ולעומדים בראשה הלאה – ולכל עסקני הציבור באשר הם.

ברצוני להעלות על הכתב את הכאב, התיסכול, ואת מה שמתחולל בין משפחות רבותת שכואבות ולאמסוגלות לשאת את החלטת העיריה השרירותית – ללא הבנה מה הם גורמים.הבנות שלנו הם לא חפץ!!!!

היום הם פה מחר הם שם??!!!

אנחנו שמרגישים בימים אלו כמעט והתעללות בילדות שלנו, ובנו. שלא חושבים ולו במעט עלהמשפחות. פשוט העייריה לא סופרת אותם תמיד- ועכשיו עוד הגדילה לעשות וחרגה מכל

גבולות הנורמה האנושיות עבור בנותינו. ומשפחותיהם.

ולהלן אפרט בנקודות את העובר עלינו

1.אזור מערב העיר ב"ה בשנים האחרונות גדל והתחרד מאוד. האזור ב"ה משופע בילדים וילדות כ".במשפחות בני תורה. בכל הרחובות הכי צדדים שלא היו בהם פעם בכלל משפחות עם ילדים – כיוםבכל דירה ב"ה משפחות מבורכות, משפחות בני תורה. שקבעו את משכנם בעיר התורה – בני ברק.

2. באזור כולו – יש מחסור גדול בכיתות – החל מכיתות הגן, שטח משחקים אחה"צ. גינות כלום – אזורבהזנחה מטורפת. ללא שאף אחד חושב להרים את הכפפה.

3. ב"ה לפני כ9 שנים – חזו את המצופה – ופתחו בית ספר לאזור שלנו. הרי לא יתכן שבנות תלכנהבחום - בשרב הכבד ששורר, בגשמים הזועפים עד לבית ספר מרכז – ברחוב רמב"ם. בנות קטנות– מרחובות מירון, אחיה השילוני, נתן הנביא, צפת, רבי עקיבא שמואל הנביא, מנחם ועוד- הבנותצריכות לצעוד ולטפס עם ילקוטים כבדים מנשוא (שזה עוד נקודה חשובה לבדיקה ותהייה...) במשךלמעלה מחצי שעה בבוקר ובצהרים.

4. נפתח הבית ספר בקול גדול – כולם שמחו. רוח רעננה – מנהלת משכמה ומעלה. קרוב הרבה יותר.בית ספר אזורי. לאזור שלנו. עברנו תלאות בפתיחה, מעבר ממקום למקום עד שנמצא המקום בבןפתחיה – מקום מעולה.

5. אך מיד התחילו דיבורים וכו וכו היכן יפתח בית הספר? לאן יעבירו אותו - ואמרו לא שייך לפתוחבמקום הזה בית ספר, זה לא בטיחותי ולא מתאים – זה קרוב לכביש ... כך נאמר בשיחה עם ראשהעיר רובינשטיין. מעניין איך לאחר כמה שנים אפשרי שיפתח שם תלמוד תורה ? זה הרי גם ביתספר ? ? והכביש נשאר שם.

6. ב"ה הבית ספר גדל, והעבירו אותו זמני לרחוב מיימון. לשנתיים שלוש. כולנו סובלים ממש ! הביתספר רחוק מאוד מאוד מאוד – מבתיהם של הבנות – ועוד יותר רחוק מבית ספר מרכז - בעליההקשה של רחוב מיימון – שם החליטו לשכן את בית הספר – זמני. זה הרי אמור להיות בית ספר אזורי. וימצאו מקום קרוב יותר, ברחוב צפת, ברחוב מירון, ברחוב הרצוג – ימצאו משהו. ויש מקומות. לא חסר.

7. במשך שנים לא ניתן לרשום את הבנות לחוגים אחרי הצהרים – כי אי אפשר ללכת לבית הספר במקום כזה רחוק – פעמיים ביום ? לא שייך ! מדובר בילדות קטנות. בילדות של משפחות לא שייך לרשום לחוג – במקום להוציא את הילדה לשעה מהבית – שעה של הנאה – זה יוצא שעתיים או יותר. היא סובלת. נופלת בדרך – עד שתגיע הביתה. חום, גשם – הזוי.

8. ועכשיו – לא הגזימו בכלל עם רעיון מטורף שכמוהו לא נשמע – אבל מה איכפת – לא סופרים אתהילדות, לא את האימהות שלהן – ששולחות אותם – מעבירים את הבית ספר לקרית הרצוג – מדועלא לקרית ספר? גם שם יש מבנים.

9. שולחים מכתב כדי לקנות את ההורים עם הדמייות של בית ספר חדש – זה לא מתאים ! המיקום שלהבית ספר במיקומו הנוכחי לא מתאים לאזור מערב העיר. תבינו את זה – תחשבו עלינו. עד מתינהיה בעינכם שקופים ???? מה אין אחד נורמלי בעיריה שרואה ומסתכל מה הצרכים של האזורמצורף פירוט חלק מהקשיים העצומים שיש בהעברת בית הספר לקרית הרצוג – שזה מקוםרחוק לכל הדעות !!!!!

10. בית הספר – הוא בית יעקב מיסודו של שרה שנירר – כפי שגם אתם כתבתם. ומהי המטרה של שרהשנירר – שהקימה את בית יעקב? שתדענה הבנות להתפלל. שתהיינה בנות של בית. צנועות,מחונכות. זה העיקר.

11. הבנות שלנו כיום ב"ה עוזרות הן בבוקר בשליחת האחים והאחיות לגנים, והן בחזור באיסוף.חשבתם להיטיב – ולומר יתחילו ב8.30. האם גם תסיימו ב12.30 כדי שיהיו בבית בשעה 13.00 ?חשבתם על זה ?

12. בית הספר הוא אזורי – שייך לכאן לאזור – כל ילדה שרוצה לצאת להשתחרר תור לרופא שיניים,לרופא עור, וכו וכדו – שזה מעשים שבכל יום – ההורים צריכים לבוא ולהוציא אותה – מה חשבתם?שנתחיל לטייל בעיר? יש תור – יוצאים שעה מהעבודה, יוצאים שעה מהכולל – כרגע זה יקח 3שעות. נראה לכם הגיוני? מי החכם שחכם על כזה פתרון? תפתחו עיינים ולב- לחשוב עלהמשפחות? על האבות, על כל המערך המשפחתי – מה יהיה ?

13. כל המערך המשפחתי והארגוני עומד להשתנות – לא מספיק הלחץ הקיים גם ככה. הילדה לא חזרה,הילדה הפסידה את ההסעה. בחיים בעידן נורמלי – הבת יוצאת כמה דקות מאוחר יותר יכולה לרוץולהספיק. כאן יצאה 2-3 דק' מאוחר יותר הפסידה את ההסעה – לא רק לא תגיע בזמן אלא תאחרבלמעלה מחצי שעה, ל-פ-ח-ו-ת. כל היום הלך לה. ומי שמכיר את האוטובוסים – יודע שזה הלוואיבחצי שעה. ומה לגבי הצהרים? להגיש את האוכל כמה פעמים ביום – הלכה המנוחה של אברכיהכולל? למה? כי למישהו שם נוח יותר לזרוק את הבנות לקרית הרצוג. וזהו יש שם מבנה – יעלהשילכו לשם. אולי זה בנות – אולי זה משפחות? כתבתם 1000 בנות – מי התיר לכם ככה לטלטלאותם? ככה לגזול את זמנם?

14. אני לא מדברת על טיול, על יציאה – איך נשלח את הבנות – אז יש הסעה? ואם פספסו את ההסעה– מי יקח אותן? זה דרך? זה זמן? זה משרד התחבורה הכושל בזמני האוטובוסים- מה חשבתם ?בת שתאחר ודאי וודאי שלא תגיע לבית הספר כלל. זה הרי לא שייך. כנ"ל בת שיש לה תור בשעה10, או אפילו 9.30 תפסיד יום לימודים שלם, כבר לא יהיה ששוה ללכת לבית הספר. מתי יבואאוטובוס? לסוע לבד? ומה לגבי ערבים שנוסעים באוטובוסים האלו? למה? מה הפשע הזה ?

15. יש כיום תלמודי תורה באזור – שהם לא אזוריים זה הורים שבחרו במקום הזה מבחירה היכן שלאיהיה הם ישלחו לשם. גם כיום מגיעים אליהם מכל רחבי העיר. תעבירו את המוסדות האלו - למשלסורוצקין. או הת"ת החדש – שנמצא בבן פתחיה. או סמינר תהילה – תעבירו אותם זה בנות גדולותשמגיעות מכל רחבי העיר והארץ. מה הקשר את הקטנות. בנות שעליהן מושתת כל המערךהמשפחתי. יש בית ספר ברבי עקיבא 34. יש בית אבות מועדון ברחוב אחיה השילוני. לא חסרמקומות. עם רצון אמיתי לדאוג לבנות.

16. שעת הצהרים בבית – החלה עד היום בשעה 13.00 חלק סיימו מאוחר יותר אבל היתה את השעההקבועה – 13 כבר נמצאים בבית. ומה יהיה מעכשיו? יסיימו ב13 יגיעו מתי הביתה? ואם יסיימובשעה 14.00? ואיני מדברת מה יקרה כשיסיימו בשעה 15.00 – יגיעו בחורף בחושך הביתה –איפה שיעורי בית? והאם זה נכון וצודק למנוע מהם מראש רישום לחוגים – בנות צעירות שזה הימיםשלהם – ליצירתיות, לשמחה, גם עד היום המרחק העצום של בית הספר, והדרך הקשה, העקלקלה,מדרכות שבורות, כבישים לא סדירים, עליות מפרכות כל אלו היו שיקול האם לשלוח את הבת גםלחוג – לסבל נוסף בדרך כזו לא פשוטה. ומה עכשיו? אמרתם זמני – עכשיו רוצים לבנות שם מבנהקבע לבית הספר. ולשנתיים להעביר את הבנות למנוע מהם זאת – למה? מה חטאו הבנותהקטנות? זה שההורים שלהם שותקים?

17. אנו רואים את זה בחומרה, בהשפלה נוראה, בחוסר התחשבות משווע – כי שתקנו כל השנים,ההורים כועסים – השיתוף פעולה שהיה עם הבית הספר עד היום – כבר לא יהיה אותו דבר.ההורים כועסים ובצדק. נכון זה לא קשור להנהלה הישירה של הבית ספר – אבל הכעס על הביתספר קיים. החוסר התחשבות, הזלזול בנו ובמשפחות שהקמנו – הוא עצום. לא חסר פתרונות –מעבר לזרוק את הבנות מהעיר – מי רואה אותם – אין להם גינות ציבוריות שנים – והם שותקים.מקימים איזה גינה קטנטונת ללא צל, ללא מים, מטר על מטר – והם שותקים – אפשר לקחת להםגם את הבית ספר.מחילה אין על זה. עשקתם לנו את הילדות שלנו, ואת הילדות שלהם. ואתם ממשיכים.לא ניתן לזה לקרות- לא נאפשר זאת. נפעל בכל האמצעים שעומדים לרשותינולצערינו, השיתוף פעולה הפורה והמצליח שהיה עם בית הספר – הסתיים. וזה שוב לרעת הבנות.שכר לימוד לא נשלם.ונעשה הכל – כולל פניה לכל הגורמים הרלוונטים עד למציאת הפתרון

חותמים בכאב עצום – הורי תלמידות תפארת תמר