עצומת חברי סגל ותלמידי מחקר לראשי מערכת ההשכלה הגבוהה

עצומה להנהלות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל,

מכובדינו ועמיתינו, באוניברסיטאות, במכללות, בוועדי העובדים, במועצה המתאמת, בוועדה הבין סנאטית ובארגון בשער.

המאבק הציבורי בניסיונות של הממשלה לבטל את מוסד הביקורת השיפוטית, להחליש ולהתיש את מערכת המשפט, ולמנות מינויים בלתי ראויים בכל זרועות המנהל הציבורי מצריך את התגייסות כולנו.

לאור האיום החמור שנשקף לחברה הישראלית בכלל ולאקדמיה בפרט מהחלשה ניכרת של הדמוקרטיה הישראלית, אנו סבורים שהגיעה העת לפעולה נוספת של ראשי המוסדות. לצד ההשתתפות הנרחבת של חברות וחברי הסגל האקדמי במאבק הציבורי, יש חשיבות מיוחדת לקול שלכם.

אנחנו קוראים לכם לקרוא לכם ליטול אישית חלק פעיל בהפגנה ובשביתה. הדוגמה האישית שלכם, הנכונות לפנות זמן מעיסוקיכם החשובים ולבטא בפומבי את עמדתכם, חשובים מאד בימים קשים אלה, ימי מבחן לכל אחת ואחד מאתנו, וגם לכם.

אנחנו מצפים מכם להוציא הודעות תמיכה בשובתים ובמפגינים, עידוד להשתתף בה ולהבהיר שמי שישתתף לא ייפגע בשום צורה. הודעות אלו צריכות להתייחס להפגנות במוצ"ש הקרוב, לשביתה ולהפגנה ביום שני ולהפגנות ולשביתות שיבואו אחריהן.

להלן נימוקנו:

זהו אינטרס ראשון במעלה של האוניברסיטאות והמכללות שהביקורת השיפוטית, לצד מערך ייעוץ משפטי עצמאי וחזק, ימשיכו להתקיים ואף יחוזקו. כך גם מקצועיות המנהל.

בלי ביקורת שיפוטית, לא יהיה מי שיגן על החופש האקדמי בתחומי ההוראה והמחקר. מי ימנע אכיפה של קוד אתי מחמיר שיכלול הוראה לפטר מרצים סוררים? מי ימנע התערבות במדיניות הקבלה ללימודים? מי ימנע כפייה לקיים לימודים בהפרדה מגדרית? מי ימנע את ביטול הזכות לשבות? מי יעצור מינויים פוליטיים, מטעם הממשלה, לוועד המנהל של האוניברסיטה או המכללה? מי ימנע את החיסול של ות"ת או את החלפת יו"ר ות"ת בפוליטיקאי/ת? יתר על-כן, אם לא תהיה כאן ביקורת שיפוטית, לא תהיה כאן דמוקרטיה, ובעקבות כך ייפגעו התרומות ומענקי מחקר מקרנות בינלאומיות; ובעיקר ייפגעו קשרי המדע, חילופי סטודנטים ומרצים. כל זה כבר קרה אגב בהונגריה: לאחר חיסול הביקורת השיפוטית שם, נחקק בשנה שעברה חוק שמכוחו חברי הוועד המנהל של האוניברסיטאות והמכללות מתמנים על-ידי הממשלה, לפי אמות-מידה פוליטיות; ובתגובה, לפני ימים אחדים החליט ה- ERC שלא לאפשר לחוקרים מאוניברסיטאות אלה להגיש בקשות לקרנות האיחוד האירופי למימון מחקר (למשל, כאן). כאשר יחל הצונאמי של החרם האקדמי עלינו, העובדה שהאוניברסיטאות והמכללות לא נטלו חלק במאבק תיזקף לחובתנו במישור הבינלאומי. השתיקה תהפוך אותנו שותפים. במובן הזה, גם למחדל לפעול, לא רק לפעולה, עלול להיות מחיר כבד, עד כדי חיסולה של מערכת ההשכלה הגבוהה המפוארת שלנו.

לכך נוסף גם הטיעון העקרוני. האקדמיה אמורה להיות המגדלור המוסרי של החברה שלנו. הציבור משקיע במוסדות הללו הון עתק לא רק כדי שיקדמו הוראה ומחקר, אלא גם כדי שישמרו על הדמוקרטיה שלנו. המוסדות ממלאים תפקיד זה בפעילות החינוכית שלהם, ויש להם תפקיד גם בהובלת מאבק אזרחי נחוש לשמירה על הדמוקרטיה. לאקדמיה הישראלית מעמד ציבורי ובינלאומי, לה המחויבות המוסרית, יותר מכל מוסד אחר, אזרחי או צבאי, בחברה שלנו; להן המשאבים האינטלקטואלים והפניות לכך. השתמטות מהשתתפות במאבק היא הפניית עורף לתפקיד הציבורי של המוסדות להשכלה גבוהה בשעת החירום שבה אנו מצויים.

המהלך שיוזמת הממשלה אינו חלק מן המשחק הפוליטי הרגיל, במסגרת מתחם העמדות השנויות באופן סביר במחלוקת בחברה דמוקרטית, שבו על המוסדות לשמור על ניטרליות. המדובר בתכנית שאם תתממש, גם ממערב לקו הירוק לא תהיה דמוקרטיה. זו תכנית שאינה שונה מהותית מהחלטה לבטל את הבחירות לכנסת. השילוב של ביטול העצמאות של היועצים המשפטיים, מינוי שופטים על-ידי הממשלה בלבד, הגבלה ניכרת של הסמכות לביקורת שיפוטית והאיסור להחיל את עילת הסבירות, לצד העובדה שאין לנו חוקה נוקשה, יותירו אותנו נתונים לחסדי הממשלה. במצב הנוכחי, שבו בית-המשפט עדיין פועל, מובטחת לאוניברסיטאות ולמכללות הגנה מסוימת אם ימלאו את חובתם האזרחית. אם יתעוררו לפעולה רק אחרי שיחלו להיות מוטלות הגזרות, כבר לא יהיה מי שיגן עליהן, בדיוק כפי שקרה בהונגריה.

לא מובטח שגם התגייסות האוניברסיטאות והמכללות למאבק תועיל. יתכן שנפסיד, אך אם נפסיד, נחדל להיות דמוקרטיה, ואז ממילא הכול אבוד, בין אם נטלנו חלק במאבק ובין אם לאו. העובדה ששתקנו לא תגן עלינו מפני הגזרות שיוטלו עלינו אם הממשלה תהפוך להיות כל-יכולה. פעולה מתואמת של המוסדות להשכלה גבוהה, בתחילה בצעדים סמליים ובהמשך, במידת הצורך, גם בצעדים מעשיים, יכולה לתרום תרומה ממשית למאבק. אין לנו ארץ אחרת.

על החתום

חברי וחברות סגל ותלמידי ותלמידות מחקר מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה