ביחד ננצח ,לבד הפסדנו

עם ישראל אהוב,

אויבנו טעו בנו. חשבו שאנחנו עם משוסע וחלש שאפשר לנצח. אני מדמיין את סינוואר צופה בוידאו של חיילים, ״דתיים״, ״חילונים״ ו״חרדים״ רוקדים ביחד ליד ביתה של אורי מגידיש, וצורח באטרף על אנשי המודיעין שלו (אם הם עדיין נושמים) ״זה עם מפולג ופגיע? לכו לעזה!״

אין ספק שהאחדות הזאת היא הסוד הגדול והכח הנצחי שלנו כעם. אבל. נדמה שלאט לאט אנו חוזרים לדפוסים המפלגים של פעם. בין היתר עם ערוצי התקשורת והמדיה. נכון שחלקם עדיין טורחים להקדים ולומר ש״דווקא עכשיו שצריך להתאחד, הוא עשה / היא אמרה / איך הם לא מתביישים...״ אבל אם נשווה את הנאמר בתקשורת וברשתות החברתיות בשבוע שבועיים הראשונים לאחר השבת השחורה להיום, הרי שעוד חודשיים מהאחדות הזאת לא יישאר הרבה חוץ מסוואג מגניב ושירים קאצ׳יים.

אבל אני שואל אתכם למה? האם בחברה כמו שלנו אין מקום לאוסף מגוון של דעות רקעים וצבעים שיתבטאו בצורה מכבדת אוהבת ומאחדת? האם נגזר עלינו להיות מפולגים כברירת מחדל?את מה צריך לשנות? את מי צריך לשנות?את הפוליטיקאים? חיפשתי בגוגל ״איך לאחד פוליטיקאים?״, גוגל צחק צחוק מרושע, הדפדפן קרס, המחשב נכבה והחשמל קפץ בבית.אולי את התקשורת? הממ... כמה צפיות לדעתכם יקבל מאמר פרשנות שכותרתו ״אדוני השר, לענ״ד טוב עשית!״, או כותרת ראשית ״עשרה סעיפים קואליציונים כבר הוסכמו״, רגע מה עם ״סקר חדש קובע כי הימין הוא ימני והשמאל הוא שמאלני וכולם שייכים לאותו העם״ ?

אתם מבינים? הפוליטקאים נבחרו על ידנו ובסוף הם מייצגים אותנו. והתקשורת תפרסם רק את מה שאנחנו נקרא. נקרא ונזלול. ונשתף. עם כולם כולל איזה איש קשר אקראי שעל הדרך גם נשאל בשלומו.

רוצים שינוי? הוא מתחיל ונגמר בנו. ראית מאמר שנראה עסיסי אבל גם מפלג? אל תפתח אותו, אלא אם כן הוא נכתב עליך במקרה וברצונך לשנות.האייטם בטלוויזיה נראה מרתק אבל מרגיש קצת קרע? זכור את אשר עשו לנו הנאצים מחמאס וכמה טוב להם אם ניקרע שוב. תעביר ערוץ.שלחו לך סרטון שיותר מתאים לשישי באוקטובר? אל תצפה ועל תעביר. תזכור את השביעי לאוקטובר ופשוט תמחק.קבלת ציוץ שלהגיב ולתדלק נורא מתיישב על הלב, אבל הלב לפני שהוא נשבה לעזה? הוא עדיין בעזה! עזה כמוות אהבה, וגם מי עזה שערפאת איחל לנו לשתות לא יוכלו לכבות את האהבה. והאהבה הזאת תתן לנו כוח ותחזיר את אהובינו וליבנו הביתה.

זהו. ככה פשוט. אם לא יהיה קהל שיצרוך - פתאום יווצר תוכן עם טון שונה. חיובי. מ-א-ו-ח-ד. מבטיח לכם שלכל ביקורת ולכל דעה שונה יש צורת התבטאות שלא מייצרת שנאה ולא מפרידה בין אחים.

אני קורא קריאה נרגשת לכל מי שרואה את האחדות בעם ורוצה שהיא לא תיפסק: חתמו על עצומה זאת, התחייבו לא לתת שום במה בעולמכם האישי והחברתי לכל תוכן שלא היינו רוצים לראות בשמיני לאוקטובר, או כזה שגורם לנו לחשוב רע על אחרים בעם המושלם והמגוון להפליא הזה - וביחד ננצח.