מחאה ברחוב "הרוסי"

דרישות לממשלת ישראל

            אנו מגישים לכם רשימת דרישות זו מאחר וכיום טיפול בסוגיות החברתיות המרכזיות ,הנוגעות לכל אזרח במדינת ישראל , נמצא במצב בלתי מספק.

            מזה זמן רב שקצבאות זקנה והטבות סוציאליות שונות לא תואמות את מצב העוני בפועל . חוסר מעש זה הוביל לכך שבמיוחד בתקופה האחרונה מצבם של קשישים רבים, נכים ואזרחים נוספים ,אשר נמנים בין מגזרים החלשים באוכלוסייה, נמצאים על גבול אסון הומניטארי.

            המצב קשה במיוחד בקרב עולים מחבר העמים ,אשר עלו לארץ ישראל וכיום פרשו לגמלאות או יפרשו בשנים הקרובות .

            רבים מהם, למרות שצברו בישראל 12-25 שנים וותק בעבודה, עם הגעה לגיל פרישה מוצאים את עצמם מתחת לקו העוני , וזאת בשל הפגמים קשים של החוק הצבירה הפנסיונית  ומחסור כבד בדיור בר השגה. לרוב אין להם תקבולי פנסיות מארץ מוצא.  הפנסיה הצבורה שלהם בארץ ,אשר עומדת על סך של כ- 500-1500 ש"ח לחודש , אינה מאפשרת להם להמשיך ולשלם משכנתאות או לשכור דירה בשוק החופשי. לעתים הם גם מאבדים את זכותם להטבות סוציאליות שונות, מאחר ואינם זכאים לתוספת של קצבת קיום מטעם מוסד לביטוח לאומי. כתוצאה ,אותם אזרחים, לעתים קרובות, נאלצים לוותר על מזון ושירותים רפואיים נחוצים. חלקם אף נזרקים לרחוב!

            על בסיס חוק היסוד הקיים  במדינת ישראל, "כבוד האדם וחירותו", אשר מדגיש:

• זכותו של כל אזרח לביטחון חומרי נאות בגיל קשישות;
• זכותו של כל אזרח לקורת גג;

אנו דורשים:

1. 1. לפתח ולאמץ את החוק על "סל הצריכה מינימאלי" בהתאם לנורמות מקובלות במדינות ה- OECD, מאחר ומדינת ישראל שותפה בתוכם.

הסל הצריכה המינימאלי חייב לכלול בתוכו את עלות תצרוכת מזון בסיסי, עלויות דיור, תצרוכת שירותי מחיה הכרחיים (ביניהם גז, חשמל ומים),שירותי בריאות, תחבורה, מוצרי היגיינה, ביגוד  ועוד.

גודלו של סל הצריכה המינימאלי צריך להתעדכן מדי שנה על ידי ממשלת ישראל בהתאם למצב הכלכלי השרוי לאותו עת במדינה.

2. 2. להתאים את גודלם של קצבת קיום של מוסד לביטוח לאומי וקצבת זקנה לגודלו של סל הצריכה המינימאלי. גודלה של קצבת קיום, ללא קשר לפנסיה שנצברה, חייבת להיות לא פחותה מרמת סל הצריכה המינימאלית.
3. 3. לקשור זכאות להטבות סוציאליות שונות להכנסתו של פרט, בהתאם לגודלו של סל צריכה המינימאלי. ולא רק היותו של פרט זכאי לקצבת קיום ממוסד ביטוח לאומי.
4. 4. מייד להפעיל תוכנית חירום מדינית בפתרון בעיות הדיור ציבורי ובר השגה:

            א. לפתור את בעיית הדיור של השכבות החלשות באוכלוסייה באמצעות בניית דיור ציבורי, הוספת דיור מסובסד להשכרה לטווח ארוך, כמו כן מציאת דרכים אחרות להפחתת העלות של השכרת נכס ובהתאם לכך הפחתת תלות של שוכרי נכסים בבעלי נכסים.

            ב. לספק פיתרון דיור לכל זכאי דיור ציבורי הנמצאים ברשימות המתנה, ללא קשר להשתייכות השיבוץ למשרד ממשלתי מסויים.

            ג. להתאים את גודל הסיוע הכספי של שכר דירה של זכאי סיוע למצב הריאלי בשוק השכרת נדל"ן ובהמשך מידי שנה להתאים את רמת הסיוע למצב המשק. כמו כן, מידי שנה להתאים את טבלאות הכנסה מזכה לסיוע בשכר דירה לסל צריכה מינימאלי.

            ד. לשחזר זכות לקבלת דיור סוציאלי לכול אותם עולים אשר לא מיצו את זכותם לקבלו דרך משרד הקליטה ו זכותם נשלל מהם בעת העברה למיצוי זכויות במשרד השיכון, וזאת בתנאי שבידם תעודת זכאות מחוסרי דיור מטעם משרד הבינוי;

            ה.         להרחיב קריטריונים לקבלת דיור ציבורי מטעם משרד הבינוי כך שיתאימו לקריטריונים של משרד הקליטה.

            ו. יש להבטיח ניטור רציף וחופשי של תהליך שיבוץ וקבלת דיור ציבורי ע"י ארגונים חברתיים, מידע על כמויות ומיקום דיור הציבורי הקיים והפנוי חייב להיות זמין וחופשי לכולם

            ז. לעדכן קריטריונים לקבלת סיוע בשכר דירה ודיור ציבורי ,כך שיכללו בתוכם פרטים משכבות החלשות נוספות על בסיס הכנסתם בהתאם לסל צריכה מינימאלי ולא על בסיס קבלת קצבת קיום ממוסד לביטוח לאומי. ביניהם: בעלי נכות רפואית 60% ומעלה, יחידים וזוגות בגילאי טרום פנסיה עם ובלי ילדים עד גיל 21, יחדים וזוגות בגילאי פנסיה עם ילדים עד גיל 21 ועוד.

            ח. לפתור את בעיית הדיור למשפחות צעירות באמצעות הבנייה של דיור להשכרה לתווך ארוך עם אפשרות רכישה בהמשך; ליצור העדפה מיוחדת למשפחות עם שלושה ילדים ויותר, ובתנאי ששני בני הזוג ממצאים כושר השתכרות;

            ט. להסיר את כל המכשולים הבירוקרטיים כדי להאיץ את קצב הבנייה למגורים;

            י. להפסיק את מדיניות תמחור ספקולטיבית של המדינה בשוק הנדל"ן בנושא של הקצאת הקרקע לבנייה ע"י חקיקה מתאימה;

            כ. לאסור על השימוש בנכסי נדל"ן למגורים למטרות אחרות. בהתאם לכך, ליצור רישום של נכסים מתאימים למגורים ריקים ולהטיל על בעליהם מס מוגדל.

5. 5. להפעיל תוכנית מדינית של מעקב ואישור המדינה על הנעשה בחסכונות הפנסיוניים של האזרחים בחברות פרטיות. ליצור תכנית ביטוח מדינית לחסכונות הפנסיוניים. לבצע אכיפה ולהטיל עונשים קשים יותר עבור מעסיקים אשר לא עומדים בדרישות החוק חיסכון הפנסיוני, הן למדינה והן לעובד.

            ברור לנו ,שלצורך טיפול בבעיות אלו נחוצים תקציבים אדירים,  אך אלה הן השקעות באזרחי ישראל מכאן בעתיד של המדינה. אין דבר חשוב יותר מהשקעות מסוג זה. על מנת  ליישם את הדרישות הללו, אנחנו זקוקים רק רצון פוליטי של חברי הממשלה. מצאו אותו, אחרת  היסטוריה והעם לא יסלחו לכם.