אלימות בבית הספר

בבתי ספר רבים בעיר אשדוד ובכלל קיימת אלימות פיזית ומילולית בין בני הנוער. אלימות זו מופנית נגד תלמידים, מורים ואנשי צוות ופוגעת בזכויות יסוד שלהם כמו בזכות לחיים וביטחון ושלמות הגוף, הזכות לכבוד והזכות לחינוך.

קיימים אירועי אלימות בבית הספר שהטיפול בהם מחייב טיפול בתוך המסגרת החינוכית, ובנוסף דיווח לפיקוח על בית הספר, למשל: אלימות פיזית חוזרת ונשנית, שהתערבויות קודמות לא הובילו להפסקתה, אלימות חברתית חוזרת ונשנית: הצקות ומעשי בריונות, כולל חרם, הפצת שמועות לרבות בריונות המופנית לאדם בנוגע למינו, מיניותו או נטייתו המינית, איום על תלמיד בפגיעה בגופו, חירותו, רכושו או שמו הטוב כדי להפחידו או לפגוע בכל דרך אחרת.

בפועל, אנו עדים למקרי אלימות חוזרים ונשנים במקיפים השונים.

במרץ 2018, פרסמה הרשות הארצית למדידה והערכה. לפי הנתונים,  נרשמה החמרה במספר מקרי האלימות בכיתות ד'-ו' ובדיווח על שימוש באלכוהול. 43% מתלמידי התיכונים הודו ששתו אלכוהול. בשנת תשע"ז, ארבע תופעות האלימות השכיחות ביותר, לפי דיווחי התלמידים, היו: אלימות מילולית (34%), אלימות חברתית (19%), אלימות מתונה (17%) ואלימות מינית(13%).

תופעה זו פוגעת בזכויות בסיסיות, בזכות לחיים וביטחון, זכותו של אדם לחיות ללא חשש לפגיעה פיסית ותפקיד המדינה להגן על זכות זו במוסדות וחקיקה. זכותם של התלמידים לחיות ללא חשש מלהגיע לבית הספר ולהיפגע שם. זכות נוספת שנפגעת היא הזכות לכבוד, זכותו של אדם שלא ישפילו אותו, יעליבו אותו או יבזו אותו. בסקר שנערך נמצא כי למרות שאירועי האלימות הבולטים ביותר להם נחשפים בני נוער בבית הספר הם קללות העלבות והשפלות, ישנה עלייה מתמדת דווקא בעבירות הקשות יותר. כמוכן, נפגעת הזכות לחינוך, זכותו של אדם לרכוש השכלה כדי להתפתח לאזרח משכיל ועצמאי המסוגל להשתלב בחברה. כאשר התלמידים חוששים להגיע לבית הספר נמנעת מהם זכות זו.

לסיכום, האלימות בבתי הספר היא תופעה קשה ואף מסוכנת הפוגעת בזכויות בסיסיות של התלמידים.

אנו חושבים שאת הפתרון יש למקד בהשפעה על נכונות בני נוער להיאבק בתופעה  ועל ידי חינוך ומסעות הסברה.

תלמידי יב7 מקיף ז':

קארין כצמן

יעל מויאל

דניאל בראון

תומר קהמקר

עדי דודפור