רוצים סוף שבוע ארוך בישראל!
מספר חתימות
2,027 |
|
10,000 | |
סוף שבוע ארוך שיימשך עד יום ראשון ישנה את המדינה.
מסמך זה מפרט את היתרונות שבהנהגת סוף שבוע ארוך בישראל.
חתמו על העצומה והצטרפו לשינוי!עזרו לנו לעשות את השינוי:
1. חתמו על העצומה (טופס החתימה נמצא מתחת למכתב). 2. לחצו על כפתורי השיתוף למעלה (פייסבוק / טוויטר / דואר אלקטרוני), ועזרו בהפצת העצומה.
נייר זה נועד לסקור בפניכם את ההשלכות הצפויות מהחלתו של חוק שעניינו הארכתו של סוף השבוע ככזה הכולל את יום ראשון כיום שבתון נוסף. סקירה זו תתמקד בשני מישוריים עיקריים: המישור החברתי והמישור הכלכלי, ותבקש לבחון השפעתו של חוק זה בהם.
יובהר כי החלתו של חוק שכזה דורשת את תיקונו של חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה). על-פי הצעת החוק יחל שבוע העבודה ביום שני ויימשך עד יום שישי בצהריים, באופן המותיר את ימי שבת וראשון כימי מנוחה ופנאי.
ברקע הצעת חוק זו, עומד מניע חברתי המבקש ליצור תשתית חוקית באמצעותה תושג רווחה חברתית כוללת ויינתן תמריץ לצמצום הפערים החברתיים ולהרחבת מעגל השחקנים בזירה החברתית כלכלית.
הצטרפו לקבוצה שפתחתי בנושא על מנת לקדם את הנושא ברשת החברתית:
http://www.facebook.com/home.php?sk=group_185692061468569
המישור הכלכלי
יתרונות :
- השפעה על התעסוקה: קיצור שבוע העבודה יוביל לעלייה במספר שעות העבודה ביום, וזו עשויה לאפשר חלוקה מחדש של מקומות עבודה בין עובדים רבים יותר בעיקר מובטלים או עובדי משרות חלקיות.
- התאמת ימי העסקים בארץ למקובל בעולם: השינוי לפיו יום שישי יהיה יום עבודה ארוך יותר ואילו יום ראשון יהפוך ליום מנוחה, יאפשר התאמה טובה יותר של ימי העסקים בישראל לאלה של מדינות אחרות בעולם, ויקל את הפעילות הכלכלית והפיננסית מול מדינות אלו.
- השפעה על פעילות ענפי המסחר והתיירות: הנהגת שבתון ביום ראשון עשויה לאפשר פיתוח תרבות פנאי סביב סוף השבוע, ובכך להביא לגידול בפעילות המסחר של רשתות השיווק, הקניונים, המסעדות, ענף התיירות והמלונאות, ומוקדי הבילוי והנופש,בנוסף תביא גם עלייה בצריכה הפרטית (בעיקר בשל הגידול בנתח הצריכה של המגזר הדתי) ולצמצום היקף המיתון.
- השפעה על מערכת החינוך: אם יישום הצעת החוק יהיה כרוך בהפעלת יום חינוך ארוך אזי שניתן יהיה להצביע על שני יתרונות מרכזיים:א. יתרון להורים עובדיםב. קיצוץ בשעות הנסיעה ובהוצאות מערכת החינוך.
- במידה ותיתוספנה ליום ו' שעות עבודה נוספות, אזי שתצמחנה מכך שתי תועלות מרכזיות: א. צמצום היקף תופעת אי הניצילות של יום ו'- היות ובמתכונת הנוכחית יום ו' הוא יום עבודה קצר, אזי שאינו מאפשר נצילות מלאה של גורמי הייצור וכוח האדם ובדרך כלל התפוקה ליום זה נמוכה יותר ביחס ליתר ימות השבוע.ב. הוזלת עליות הייצור ביום ו'. היות וכל יום עבודה גוזר עליות ההעסקה קבועות מצד המעביד (כגון: עליות נסיעה), אזי שעלות הייצור ביום ו' גבוהה משל יתר ימות השבוע, בשל העובדה כי אותן עליות נחלקות על היקף מצומצם של שעות עבודה. הגדלת שעות העבודה ביום זה תקטין מחירה של כל שעת ייצור.
המישור החברתי
יתרונות :
- הפחתת מספר שעות העבודה בלא פיטורים – בעשורים האחרונים הצטמצם הצורך בידיים עובדות בשל התפתחויות טכנולוגיות. בשל המציאות החברתית בישראל, המתאפיינת בהיקף רחב של אבטלה, נדמה שעדיף למשק להפחית את שעות העבודה, להקטין מעט את משכורות העובדים ובלבד שימנע שינוי במצבת העובדים באמצעות פיטורים.
- כדי לפצות על אובדן שעות עבודה ולהגביר את התפוקה במספר מצומצם של ימי עבודה, סביר כי מעסיקים ימצאו לנכון להגדיל את מספר המועסקים וזו תדרוש ככל הנראה תוספת של משרות חלקיות. היתרונות הצפויים מכך: א. צמצום שיעור האבטלה.ב. התאמת טובה יותר של אפשרויות העבודה לצרכיהם של פלחים מסוימים באוכלוסיה.כגון: תתאפשר גמישות רבה יותר מצד מעסקים באשר להיקף המשרה. גמישות המטיבה עם עובדים המטופלים בילדים.ג. שיפור מעמדן של השכבות הנמוכות – הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה היא כלי להקטנת הפערים החברתיים. העבודה היא אמצעי להעשרת עולמו של הפרט וממריצה את התפתחותו האנושית והתרבותית.ד. קידומם של עקרונות חברתיים רצויים וזכויות הפרט לתעסוקה כזכות הנמנית עם הזכויות החברתיות הבסיסיות המעוגנות באמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966.
- הגדלת המוטיבציה של העובדים – עם קיצור שבוע העבודה תתאפשר לעובד מנוחה ארוכה יותר בסוף השבוע. הדבר יביא לצמצום שחיקתו, הגברת יעילותו.
- השפעה על מערכת החינוך – במידה ושבוע הלימודים יקוצר הדבר ינביע כמה יתרונות:א. התועלת הטמונה בקיצור שבוע העבודה כרוכה בתועלת הצפויה מהחלת יום לימודים ארוך. אחת מההשלכות החברתית המובהקות של יום לימודים ארוך היא האפשרות לזוג ההורים לעבוד במשרה מלאה.ב. ניתן יהיה לנצל את יום ראשון בשבוע לצורך קיום ישיבות מורים כחלופה נאותה לקיומן ביתר ימות השבוע לאחר השלמת שעות העבודה. הדבר ישפר את יעילותן של הישיבות.ג. ניתן יהיה לנצל את יום ראשון הפנוי, להפעלתן של תוכניות העשרה ותרבות שאינן חובה, במוסדות הלימוד. האפשרות מקפלת בתוכה יתרונות רבים: חיזוק הקשר האישי שבין המורה לתלמיד ועידוד אינטראקציה חברתית בקרב התלמידים, שינוי תודעתי חיובי בקרב התלמיד באשר למסגרת החינוכית, מתן הזדמנות לתלמידים בעלי אוריינטציה שאינה עיונית דווקא, להביע כישוריהם ולשפר בכך את דימויים העצמי והחברתי, הקצאת זמן נרחב לפעילויות בעלות מסר חינוכי וחברתי שתאפשרנה בין היתר שיח והתמודדות מעמיקים יותר עם תופעות נפוצות בקרב בני נוער (כגון: תופעת האלימות הגואה, צריכת אלכוהול, מיניות ועוד), צמצום תופעת החינוך האפור והפערים בין תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת כלכלית ובין תלמידים ממשפחות בעלות אמצעים ככל שהדבר נוגע לפעילות חוגית וההעשרה.ד. ניצול יום א' עבור צורכי שעה מיוחדים של התלמיד, כתחליף להיעדרות מיום לימודים (כגון: טיפול רפואי, צרכנות ועוד).
- הפחתת המתח בין חילונים לדתיים – חוק שעות עבודה ומנוחה הפך עם השנים מכשיר מקובל לאכיפת שמירת השבת, אף שלא נועד לתכלית זו; חוק זה אינו נאכף למעשה, ויום השבת, הפך בעבור רבים ליום של קניות. במידה ויום ראשון יוכרז גם הוא כיום שבתון, אפשר שיצטמצם חילול השבת ומשכך המתח בין דתיים ובין חילונים סביב שמירת השבת במקומות ציבוריים. העברת פעילויות תרבות וספורט (דוגמת משחקי כדורגל) אשר מתקיימות בשבת לימי ראשון תתרום גם היא להקטנת המת
- הגדלת המעורבות של שומרי שבת בחיי הצרכנות, התרבות והספורט – הוספת יום שבתון בשבוע העבודה תאפשר שינוי בדפוסי החיים של שומרי השבת, ואלה יוכלו להיות מעורבים יותר בתחומי התרבות והספורט, אם יתקיימו גם ביום ראשון. בנוסף הנהגת שבתון ביום ראשון תביא למרכזי הקניות גם את המגזר הדתי, שכיום אין לו יום חופשי ליציאה משפחתית ולקניות.
- השפעות על המשפחה – יצירת יום מנוחה נוסף שאותו תוכל המשפחה לפנות לטובת בילוי משותף, הורים יוכלו להקדיש "זמן איכות" עם ילדיהם ולהיות מעורבים יותר בחייהם ובחינוכם. כמו כן תיתכן השפעה חיובית גם על הזוגיות ועל חיי המשפחה המורחבת.אלו יחד ולחוד, יתרמו לביצור מעמדה של המשפחה המהוה ערך מרכזי בחברה הישראלית.
- פנאי – יצירת סוף שבוע ארוך ע"י הוספת יום ראשון כיום מנוחה מלא תוך קיצור שבוע העבודה יאפשר לרבים השלמת השכלה, לימודים, השתתפות בתוכניות להסבת עובדים לענפים שיש בהם עודף ביקוש ועוד.
לסיכום:
ממבחן יתרונותיה של הצעת החוק אל מול חסרונותיה נדמה שיתרונות גוברים. בעיקר ניכרת תועלת רבה במישור החברתי. אומנם, כפי שפורט לעיל, ניתן לעמוד על מגבלות ומכשולים כלכליים הניצבים בדרך אולם התחושה היא באמצעות עריכת התאמות כלכליות ובניית מגנוני סיוע וסובסידיה (בעיקר בטווח הקצר) ניתן יהיה להתגבר עליהם. בנוסף ניתן להניח, כפי שמלמדים מודלים כלכליים, כי עם החלתה של הרפורמה ייצר לעצמו נקודות שיווי משקל חדשות התואמות את שינוי העיתים וצורכי השעה. לפיכך נמצאת ההצעה יעילה וראויה.
לכתבה בנושא שפורסמה בעיתון גלובס : http://www.silvan-shalom.co.il/article.php?id=640
כנסו לקבוצה שנפתחה בנושא בתוכנית לילה כלכלי בערוץ 10 וצברה כבר אלפי לייקים: http://www.facebook.com/SharonGal10/posts/10150111368277943
ציר הזמן של העצומה
- 07/03/2011
- העצומה השיגה 1,000 חתימות!
- 02/03/2011
- העצומה השיגה 500 חתימות!
- 28/02/2011
- העצומה השיגה 100 חתימות!
- 28/02/2011
- העצומה נפתחה