הפסקת עישון בבנין אמות פלטינום בפתח תקווה

תאריך: 3 ינואר 2016

לכבוד: הנהלת אמות פלטינום

הנידון: עישון בבניין משרדים – אפעל 25 פתח תקווה

א.ג.נ שלום רב,

1. בשבועות האחרונים פניתי אליכם מספר פעמים בבקשה למנוע עישון בחניון מינוס 1 בכניסה למעלית. לצערי הנושא לא נפתר.
2. לפחות אחד מהעובדים דווח על "הריח שעולה מחדרי המדרגות ובפיר המעלית בלתי נסבל" ויש לציין שבבנין משרדים כ"כ גדול קיימין עובדים עם איזשהי רגישות מיוחדת לעשן, כגון: אסטמה, אלרגיה, נשים בהריון וכדומה.
3. על פי חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן: "החוק") העישון במקום עבודה הוא אסור. סעיף 1 לחוק אוסר את העישון בכל "מקום ציבורי", כאשר התוספת לחוק מונה את רשימת המקומות הציבוריים שהעישון אסור בהם על-פי חוק. סעיף 15 לתוספת לחוק: "מקום עבודה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, לאחר התייעצות עם העובדים, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין ואין עובדים בו או נמצאים בו אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים; לעניין חוק זה, "מקום עבודה" – כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11."
4. באין התייחסות מפורשת וספציפית, איסור זה עומד בעינו, כלומר: כדי שיתאפשר עישון בחלק מסויים ומוגדר מאוד של מקום העבודה יש צורך בקביעה מפורשת של האחראי במקום. אם האחראי במקום (לענייננו- חברת ההנהלה של הבניין) קובע זאת במפורש, הוא יכול להתיר עישון בחדר מסויים ומוגדר במקום העבודה, זאת בכמה תנאים אשר על כולם להתמלא כדי שהחדר ישמש כחדר עישון:
   • העישון במקום יותר לאחר התייעצות עם העובדים. לענייננו- לא נעשתה כל התייעצות כזו.
   • בחדר זה כל העובדים ללא יוצא מן הכלל הם מעשנים. לענייננו- לא ניתן לומר שכל העובדים הזקוקים לשימוש בחדר המדרגות או במעלית הם, ללא יוצא מן הכלל, מעשנים.
   • אסור שהעישון באזור העישון יהווה מטרד ליתר חלקיו של מקום העבודה. לענייננו, בכל פעם בה הדלת נפתחת, ודאי בפעמים בהן היא נשאר פתוחה, העשן מתפשט מחדר המדרגות או במעלית אל מחוצה לו, והרי תואר לעיל כיצד דבר זה מהווה למטרד בשאר חלקי הבניין.
   • נדרשים בחדר העישון סדרי איוורור תקינים. לענייננו- לא קיימים סדרי איוורור מיוחדים בחדר המדרגות או במעלית.
5. על פי סעיף 2 לחוק זוהי חובתו של המחזיק למעשה במקום ציבורי לתלות שלטי איסור עישון בכל קומה. על פי סעיף 2ב לחוק חל איסור על הצבת מאפרות במקום ציבורי. הפרת הוראות סעיפים אלו מהווה עבירה פלילית אשר קנסות גבוהים לצידה.
6. נזקי העישון הפאסיבי היום מוכרים לכלל הציבור, אך בכל זאת נפרט מעט: הנזק שהעישון גורם הוא גם לרצף הגנטי (ה-DNA) של התא- אפילו חשיפה קצרה לעשן יכולה לגרום לכך. כמו כן העשן פוגע במנגנוני הגוף שמטרתם למנוע סרטן. אצל המעשן הפסיבי נספגים בגוף חומרים מסרטנים דוגמת אלו המופיעים בקרב המעשנים, ולפי הערכה בישראל צפויים למות מידי שנה כ-1500 איש כתוצאה מעישון פסיבי (ניתן לקרוא מאמרים בנושא נזקי העישון בפאסיבי באתר האגודה למלחמה בסרטן: http://www.cancer.org.il).
7. מדינת ישראל חתמה בשנת 2003 ואישררה בשנת 2005 אמנה בינלאומית- אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק, אשר בסעיף 8(1) לה היא מצהירה ש: "Exposure to tobacco smoke causes death, disease and disability" ("חשיפה לעשן הטבק גורמת למוות, תחלואה ונכות").
8. בדצמבר 2005 ניתן פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו שקבע כי עישון פסיבי נחשב ל"תאונת עבודה". נקבע שגם החמרה של מחלה קיימת, להבדיל מיצירה של מחלה, הינה פגיעה בעובד. בפס"ד קרמר נ' המוסד לביטוח לאומי השופטת ע.פוגל כתבה:

"התובע נחשף במקום עבודתו ל"עישון פסיבי".

עישון פסיבי, שהינו גם עישון כפוי על האדם החשוף לו, מתרחש כאשר אדם שאינו מעשן שואף לריאותיו עשן סיגריות שמעשנים אנשים אחרים הנמצאים בסביבתו. אותם "מעשנים פסיביים" נאלצים לשאוף לקירבם את העשן בדומה למעשנים עצמם, ובכך הם הופכים בעצמם ל"מעשנים".

נזקי העישון הפסיבי במקומות עבודה הוכרו על ידי המחוקק, אשר הגביל על פי חוק את העישון במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה. הגבלת עישון במקומות עבודה מקובלת היום בעולם המערבי, אשר נוכח לדעת כי תופעת העישון, לרבות העישון הפסיבי, מביאה לתחלואה והעדרויות רבות מהעבודה."

9. ברע"א 9615/05 אירית שמש נגד פוקצ'טה השופט רובינשטיין רואה את החוק כמכוון לטובתו של מי שנפגע מהעישון הכפוי, תוך שמצטט את דברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק איסור העישון במקומות ציבוריים תשמ"ג 1983 (הצעות חוק תשמ"ג, 195)): "העישון במקומות ציבוריים פוגע ומטריד את הציבור הלא מעשן הנמצא בהם". כמו כן הוא קובע פיצוי כספי ללא הוכחת נזק לאישה אשר נפגעה מעישון פסיבי-כפוי במסעדה. דין מסעדה כדין מקום עבודה- החוק אוסר על העישון בהם באותו האופן.
10. פסקי דין שניתנו לאחר פסיקתו זו של השופט רובינשטיין והתבססו עליה חזרו על ההלכה שנפסקה במקרה הנ"ל. ראו: ת.ק. (תל אביב) 1303-07 סלע נ' אגאדיר בנמל בע"מ (18.4.07), שם נפסקו לתובעת 2,000 ש"ח, ת.ק. (תל אביב) 1169-07 רותם נ' ק.מ.ל קפה בע"מ (קפה נטו) (17.5.07), שם נפסקו לתובע 2,500 ש"ח, ת.ק (תל אביב) 10118-06 סימן-טוב נ' אוויטה ואח' (1.8.07), שם נפסקו לתובע 3,100 ש"ח, ת.ק 346-05-07, ת.ק 346-05-07 עופר נ' פלורנטין 24 בע"מ (באגסי) (9.8.07), שם ניתן תוקף של פסק דין לפשרה לפיה התובע יפוצה ב-2,000 ש"ח, ת"ק 3658-06-07 אופיר נ' מזון בע"מ (מרתה) (30.8.07), שם נפסקו לתובע 3,500 ש"ח ועוד.
11. בפסקי הדין שהוזכרו לעיל דובר בחשיפות חד-פעמיות של יחידים לעשן סיגריות בניגוד לחוק (פרט לפס"ד סימן-טוב נ' אוויטה ואח', שם דובר על ארבעה מקרי חשיפה). בענייננו, לעומת זאת, מדובר בעשרות עובדים אשר נחשפו עשרות ואולי אפילו מאות רבות של פעמים לעשן סיגריות רעיל.

12. בפס"ד אופיר נ' מזון בע"מ לעיל קובע השופט פרידלנדר:

"עישון הפוגע בזולת מהווה עוולת תקיפה, עוולת רשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה [פקודת הנזיקין, סעיפים 23; 36-35 ו-63, בהתאמה (לא ציינתי את עוולת המטרד, לפי סעיף 44-42 בפקודה, מחמת הסייגים המצוינים שם)]. מחזיק במקום ציבורי שאינו נוקט אמצעים סבירים להניא את עובדיו ואורחיו מלבצע עוולות כאמור – למעשה מרשה או מאשרר אותן, ובכך הריהו נעשה שותף לדבר-עוולה וחב עליה [סעיף 12 בפקודה]. (סעיף 10 לפס"ד) (ההדגשות הוספו).

13. בפס"ד קסם מילניום נ' מיקדן ספנות בע"מ (ת"א 039435/07) קובע השופט רחמים כהן:

"אף שהחוק למניעת העישון אינו מגדיר מהו "חדר" או "אולם", איני יכול לקבל את טענת הנתבעות ש'חדר' יכול להיות גם חדר מדרגות. פרשנות זו אינה עומדת בקנה אחד עם תכלית החוק למניעת העישון, שבבסיסה הגנה על ציבור הלא מעשנים מפני נזקי העישון."

"חדר המדרגות משמש למעבר של כלל ציבור עובדי ומבקרי בית הספנות, מעשנים ולא מעשנים כאחד, ולכן גם תנאי זה לא מתקיים." (הכוונה לדרישה עפ"י סעיף 15 לתוספת לחוק למניעת עישון:"באזור העישון אין עובדים או נמצאים אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים").

14. בפס"ד פיקס נ' עיריית קרית שמונה (ס"ע 27898-06-10), בו חייב לבסוף השופט חיים ארמון את עיריית קרית שמונה בפיצויים בסך 25,000 ש"ח בגין עישון בבניין העירייה, קובע השופט:

"על כן, כל אימת שהתובע נחשף - בעת עבודתו אצל הנתבעת - לעישון במקום העבודה, נגרם לו נזק שהחוק למניעת עישון התכוון למנוע אותו". (סעיף 6 לפס"ד).

"בנוסף, ראוי להביא בחשבון שכאשר עובד נחשף לעישון במקום עבודה, אין לו - למעשה - דרך סבירה להמלט מאותה חשיפה, שלא כמו במרבית המקומות הציבוריים האחרים, שבהם נחשף אדם לעישון". (סעיף 7 לפס"ד).

15. סעיף 2א לחוק מתאר את חובותיו של המחזיק במקום ציבורי- עליו "לפקח ולעשות כל שניתן" על מנת למנוע את העישון במקום. על עובדי הנהלת הבניין לפעול ולפנות אל המעשנים מיוזמתם על מנת להביא לקיומו בפועל של איסור העישון בבניין.
16. סעיף 8 לחוק למניעת עישון קובע כי המחזיק של מקום ציבורי רשאי למנות סדרן לצורך אכיפת החוק למניעת עישון, וזה רשאי לדרוש מאדם המעשן בשטח המקום לזהות עצמו ואם סירב לעשות כן, רשאי הוא לעכב אותו באותו מקום עד לבוא שוטר, אך לא יותר מאשר שעה אחת.
17. במקומות עבודה בדר"כ, אף אין צורך בזיהוי, לפחות כאשר זה נוגע לעובדים.
18. וכך, ישנם מקומות דוגמת מגדלי עזריאלי בת"א והבורסה ליהלומים בר"ג שלא רק שאוסרים עישון בשטח הבניין, הם אף מטילים קנסות על עובדים המעשנים בשטח המקום (מצ"ב הודעה על איסור העישון במקומות אלו).
19. אנו דורשים כי הנהלת הבניין תציב בחדר המדרגות שלטי איסור עישון ותסיר את המאפרות הנמצאות בו, כנדרש ממנה על פי חוק, באופן מיידי.
20. אנו דורשים כי העישון בחניונים של הבניין יופסק לאלתר. העישון במקום ציבורי הוא מעשה פלילי בלתי חוקי שקנס גבוה לצידו. אנו רואים בחברת הניהול של הבניין כמסייעת וכמעודדת את ביצוע המעשה הפלילי בכך שהיא מפרה את חובתה החוקית להסיר את המאפרות.
21. לרשות הנהלת הבניין עומדים צעדים רבים למנוע עישון בשטח המקום, כולל קנסות למפרי החוק.
22. נמתין לתשובתכם בתוך 14 ימים מיום קבלת מכתבנו זה על ידכם. אי קבלת תגובתכם, או קבלת תגובה שאינה מצהירה על כוונה להתחיל ולקיים את החוק ואת התקנות באופן מיידי יובילו אותנו, לצערנו, לשקול בכובד ראש צעד של פנייה לערכאות משפטיות בדרישה לפיצויים מלאים, הן בגין נזקי הבריאות שנגרמו לנו בעת השהייה המצטברת בבניין והן על נזקים ועגמת נפש על פי כל דין.

על החתום:  אבנר מור http://www.isde.co.il/emall/content.asp?cc=123212