עצומת המטפלים באמנויות - מצב חירום נפשי

אנחנו קבוצת מטפלים ומטפלות באמצעות אומנויות, עומדים נסערים  ונדהמים נוכח המצב אותו חווים ילדים ומטופלים בכל רחבי הארץ. בעקבות הוראות הקורונה, וזאת ללא כל הצדקה אפידמיולוגית (לפי מומחים) ובהעדר מצב חרום, מצב זה בו עשרות אלפי ילדים נכנסים למצבי בידוד מתמשכים שלא לצורך, ילדים בריאים, החשופים לסגרי שווא, מצבי דכאון, בידוד חברתי, הפרעות אכילה וחרדות.

זהו מצב חירום !!!

מצב חירום נפשי!

בנוסף לכך, אנו עדים לטראומה נוספת- אפליה שגורמת לילדים לא מחוסנים בריאים להישאר חשופים לבידודים רבים שאין להם כל צידוק.

אנו תוהים, מי שם למעלה עשה הערכה שפויה של עלות מול תועלת על הנזק המצטבר בקרב העם? וכאן זהו תפקידינו לומר- סטרס מתמשך ובידוד לילדים ולמבוגרים הוא מצב מסוכן המייצר חולי, שהשלכותיו הפרעות פיסיולוגיות ונפשיות למטפלים למורים ולילדים ולחברה כולה.

אנחנו חייבים לקום ולומר ילדים בריאים לא יהיו מבודדים! בידוד מהווה סכנה לילדים, הנזק הינו נזק חינוכי, נזק נפשי ילדים חווים תחושות של אשמה להדביק, פחד להתקרב, תודעה רעילה כי גופם עלול להזיק, ריחוק מהתא המשפחתי, חרם חברתי במקרים מסוימים ותחושות איומות של מסרים סותרים ובלבול.

אנו מתבוננים בחשש רב אל עבר התגברותם של מקרי אלימות במשפחה, חרדה, דיכאון, עליה חדה במקרים של ניסיונות התאבדות, פגיעה עצמית, הפרעות אכילה והתנהגויות סיכון, בקרב הילדים והנוער שבטיפול ושאינם זכאים לטיפול.

כנראה שעדין כחברה אנחנו עוד לא מתחילים להבין את ההרס שנזרע כאן בחסות מחלה שלא גרמה לשום מצב חירום אפידמיולוגי!

מצב הקורונה לא מצדיק התעללות מתמשכת בילדים, וזה כולל חבישת המסיכות לאורך כל היום כולל לעיתים בשיעורי חוץ. מצב שאפילו בכירינו לא מקיימים אותו ברצף כזה, וגם לו אין הצדקה אפידמיולוגית. גם כאן רב הנזק מן התועלת.

מתוך תצפיות של מטפלים לאורך השנתיים  האחרונות, ראינו כי המשמעות של חבישת מסיכות לאורך כל היום מגבירה מתח וחרדה, תורמת לריחוק ולניכור מחזקת התנהגויות אובססיביות והמנעותיות ואף נותנת להם לגיטימציה.

בנוסף, אנחנו מבינים כי ילדים לא באמת יכולים לשמור על הגיינת מסיכה, שכן הם מזיעים בה, אוכלים איתה, רצים איתה ונושמים דרכה מצעי חיידקים וחסרים בחמצן.

אנחנו רואים איך נגזלת מהילדים ילדות נורמלית ומשוחררת.

בנוסף, נדגיש חינוך וטיפול לא ניתן לעשות עם מסיכה! אבדן המימיקה ההבעה הרגשית של הפנים עלולה להשפיע על הביטוי הרגשי של הילדים ולגרום להם לחסכים רגשיים קיצוניים, כמו גם קהות חושים, אדישות, יתכן גם לקשיים נשימתיים וללקויות תקשורתיות בעתיד.

מצב שיח עם מסיכה לאורך זמן  עלול להיתפס ולהירשם אצל ילד ומבוגר כאחד כחוויה מאיימת ונכרת, שכן המגע האנושי נפגם.

ילדים זקוקים לקשר עין למגע אנושי חם ואוהב הכולל תשומת לב והבעות רגשית.

אנחנו חושבים כי מצב מתמשך של שנים עם מסיכה, כאשר המורה גם כופה זאת עליהם, עלול להשפיע על מצב הרוח של הילדים ולגרום לנזקים רגשיים.

כמו כן, יש לציין כי גם לפי משרד הבריאות אין ממש מחקר אמיתי המראה על יעילות חבישת מסיכות אצל אנשים בריאים וההוראה שניתנה הינה לצורך ציתנות  בלבד.

נקודה אחרונה ומהותית הלחץ כלפי הילדים ובני הנוער להתחסן:

אף על פי שילדים ובני נוער לא נמצאים בסיכון הם נאלצים להתחסן בשם ההגנה החברתית למרות שאין לכך כל הגיון רפואי.

אנחנו רואים לחץ פסיכולוגי אדיר מצד המנהלים ללכת ולהתחסן וחוסר מענה לילדים לא מחוסנים.

כמו כן אנו רואים מצד המנהלים הקשחת עמדות כלפי מורים ומטפלים. מתחילת השנה מטפלים ומורים לא מחוסנים נאלצים להיבדק מידי שבוע פעמיים אחרת לא יוכלו לעבוד. בנוסף מטפלים גם כן חשופים לילדים ולאנשי צוות רבים מאומתים ונאלצים להיכנס לבידודים ממושכים, מה שפוגע כמובן במטפל ובמטופל וכן ברצף הטיפולי.

 ילדי יסודי ובעיקר בני נוער חווים לחץ בלתי נתפס להתחסן שמנותב גם מצד מנהלים, התקשורת והחברה. כל מנהל הופך להיות בר סמכא להמלצה רפואית. אנחנו, כמטפלים באומנויות העובדים גם במסגרות, לא יכולים להמשיך לצפות בכך ולתת לזה יד. הילדים רוצים להתחסן לא מתוך  מניע רפואי אלא מתוך לחץ חברתי רק כדי להמשיך לשוב וללמוד ברצף  עם תו ירוק ולא להכנס לבידודי שווא.

בנוסף אנחנו עדים גם  לתופעות של הוקעה בילדים שלא מעוניינים להפגש זה עם זה על רקע חיסונים.

האם לזאת אנחנו מחנכים? מטפלים? איך נוכל לתת יד לדבר הזה?

אנחנו כרגע נתונים במצב טראומטי מתמשך, בו ילדים חווים קטיעות מרובות, הנחיות מבלבלות וסותרות, בידודים רבים המשפיעים על מצבם הנפשי ישראל כבר משלמת את המחיר. הילדים אינם זוכים למענה רציף שלם ומגן. מצב מתמשך של קטיעה הינו מצב העלול לגרום לנזק נפשי, אובדנות, עליה בצריכת סמים ובאלימות.

אנחנו קוראים לממשלת ישראל בקריאה לשים קץ למצב חירום נפשי!

 לסיכום:

1. הסירו את מצב החירום! די לבידודים שלא לצורך!
2. די להפרדה בין מחוסנים ולא מחוסנים! זוהי אפליה בחסות הממסד וטראומה אמיתית לילדים ולנוער. לא יהיו שני מחנות ללא שום הצדקה אפידמיולוגית!
3. להוריד את כפיית המסכות, חינוך וטיפול לא עושים עם מסיכה. מסיכות אינן יעילות בפורמט הזה ואף מזיקות לאורך זמן.
4. שימו לב לנזק המתמשך, הנפשי והרגשי, הנגרם לדור החדש הגדל כאן! אפשרו לאנשי חינוך וטיפול לעבוד בעבודתם למען רווחתם הנפשית של ילדינו!

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה