סיגל נימאס, לי (עוזרים לשלומית)

סיגל נימאס לי {עוזרים לשלומית }

שלושה מילים המקפיצות, שלושה מילים הזועקות מהנשמה, הנשמה הכאובה, הרצוצה, העייפה, של שלומית ענציו.

מתוך הכרותי עם שלומית דרך הפייס, עברתי איתה במשך זמן מה, מסע של כאב, של ייאוש, של תסכול.

מקרה מצמרר מזעזע, אחד מתוך רבים, ואחד בפני עצמו.

חלק מהדברים הכתובים כאן, מתוך כתבה של אתי בליכנר עורכת מקומון יבנה.

"שלמית תושבת יבנה, מאז ומעולם, היגיע למצב שבו היא נאלצת ליזעוק לעזרה"

לזעוק לעזרה, לפת לחם לזעוק לעזרה, לעזרה היא רוצה לחיות בכבוד.

מתוך המאמר"בתקופה הטובה שלה, היא סייעה בהתנדברות בסניף מפלגת העבודה ביבנה,{היום גן ילדים} ברכוב בוכריס,

שם גם עזרה בניהול מועדון גימלאים, היא גם כתבה עבורי מדור שירים ומאמרים אישיים, {כשערכתי מקומות ביבנה} אשה חכמה , אנטלגנטית עם דעה אישית ודעתנית,.

עוד מהמאמר

"שלומית הייתה תלמידה מיצטיינת בגינסברג, חברותית מאוד, ותרמה למען הקהילה בעיר"

במשך השנים התיתמה, והיא ערירית{לא נישארה מעולם ואן לה משפחה משלה}.

במשך השנים הפכה שלומית לנכה {מחלות כרוניות}

והיום היא מתבשרת כי יתכן והיא חולה בסרטן הדם {לוקמיה} ואף ניזקקת להליכון על מנת להתנייד ממקום למקום"

אין ביכלתה הכנסה או קצבה קבועה ומספקת על מנת שתוכל להכיל את צריככייה היום יומים של מזון, תרופות, ותאפשר לה לחיות בכבוד.

הקצבה העלובה הזאת 2340ז"ח אינה מספיקה, זוהי משכורת רעב,שמתוכם 1200 ש"ח עבור תחתונים סופגים,

ומה עם התרופות, מה עם חשמל, מים גז.והיכן ניכנס מזון, ודברים להיגיינה אישית ועזרים נילווים לנכותה.

אן לה- האשה המסכנה הזאת חיה לבד, עם מחלת האדיסון, המשפיעה עלייה מאוד, וחוץ מזה היא חיה בזוהמה שאין לתארה, לא כי כך היא רוצה ונוח לה, אלה שהממשלה ואטימותה, אטימטת הממשל הממסד הבטוח הלאומי, אטימות שר האוצר וראש הממשלה, למצבה אשר מייצג עוד אלפי אנשים, החיים ממש בגפם,

ולאט לאט עם המדייה שכיום מתגלים ונפרצים פרצופה האמיתי של המדינה.

כתוצאה ממחלתה אינה יכולה לעמוד על רגלייה ולתפקד כל הליכה, מלווה אצלה בכאבי תופת וסיכון גבוהה של התעלפות.

הבית מכיל דברים שנרקבים, מלא אבק ושומן דבוק, כי אן ביכלתה לנקות, או להכשיר עוזרת בית שתנקה, גם אן באפשרותה לקנות מ כשירי ניקויי בסיסים, הסדינים מלוכלכים אן לה כסף למותרות מסוג זה.

תחתונים סופגים הרבה פעמים עומדת בדילמה, האם להחליף או לא, מכיוון שפוחדת שיגמר ואן לה תקציב לקנות לה תחתונים כאלה.

ישנם מקרים של מים עומדים, כיוון שאין לה כסף ויכלת להביא אינסטלטור לסדר לה את ההצפה, וגם אלו שבאים הרבה דוחים מכיוון שאין גישה ביגלל הבלאגן והליכלוך המתפרס על שטח הדירה.

אדם מקסים בשם שוהם לקח אותה לפרוייקט כרגע לשיפוץ של קיר מפוצץ במקלחת וכיור שבור

היא נאלצת עקב המצב המחפיר של סתימות חוזרותונישנות ויש לציין כי שוהם הוא מתנדב מכל הלב לעזור לה אינו ממש בעל מקבצוע אלה מגייס וגם כן לפי מיטב כספו וגם לא יכל ממש להשקיע כי זה דורש הרבה

שלומית נאלצת עקב סתימות חוזרות ונישנות כשאין זרימת מים או שאין בכלל מים והמים עומדים עם מים מלוכלכים לכבס דבר המזעזע רק מלשמוע את זה, ואת זה שמה על גופה. למרות שיש לה מכונת כביסה אך שוב עלות החשמל לא תמיד יכולה להרשות לעצמה.

גם רוחצת את הכלים במים מלוכלכים.

הרבה פעמים נישארת רק עם במבה לאכול.

מצבה הגופני רע מאוד, ולאחרונה התבשרה כיייתכן שמחלת לוקמייה התפשטה בגופה, סטרן הדם שזה בכלל שובר אותה לגמרי נפשי.

אן בה כוח נפשי לסבול זאת.

היא זועקת לעזרה סיגל נמאס לי , היא אמרה לי

שלוש מילים כל כך כואבות כל כך חותכות שמביעות הרבה,

צער, ייאוש, תיסכול.

היא בת לניצולי שואה, מעולם לא היתחתנה, גרה לבד, סייעה בהתנדבות במפלגת העבודה, גם עזרה בניהול מועדון גימלאים,

כתבה וניהלה מדור, של אתי בלכנר, שירים ומאמרים אשה עם חכמה אנטלגנטית עם דיעה אישית,.

השר כחלון, ראש הממשלה, לא משה, האצבע מופנת כלפיכם,

כלפי המדיניות הזועקת, כלפי כל אותם חוקים מחפירים,

אשר מביאים את שלומית לשפל המדרגה, ברגע בו היא זועת את עזרתה,

לאן הגענו...מדינה של מושחתי צמרת,דואגים רק לחוקים מפוררי בתים ואנשים.ראוותנות, יהירות חיוכים מזוייפים.

ברצוני בתור נציגת העם אד"מ אנחנו דם משותף.

לדרוש להעלות את הקצבה ל 8000 ש"ח לכל אחד וכל חודש

להעלות הצעת חוק, שמטפל או מטופלת כודם לעבודתם יקבלו ממשרד העבודה תעודה אחרי לימודי המקצוע כולל פסיכולוגיה ותקשורת בין אישית , ואז משרד העבודה ינפק את התעודה כמקצוע מוסמך ומהשורה הראשונה. על מנת למנוע מקרים של התעללות .

להפסיק את התחרותיות הזאת בין השווקים

להפסיק ייבוא דברים מחול

בכל עירייה מוקד של 24 שעות הכולל גם שישי שבת וחגים ללא הבדל אשר ישלח לבתי הקשישים והניזקקים

כל יום אנשים בהתנדבות, רופא ובעל מקצוע ובכלל, להכין מנות של אוכל להביא לכל בית אשר ידוע כי מצבו הכלכלי אינו טוב , לעשות מוקדים ולהביא אוכל בהליך יום יומי, לבית הקשיש לבית הניזקק באופן ישירו ולא ליגבות סכום כסף.כי אנשים הזקוקים למזון וסובלים מחרפת רעב סובלים מכיוון שאין ידם משגת ליקנות מזון.

בקשר לשלומית.

כל חברות הסיעוד בארץ, במיוחד ביבנה והסביבה,לארגן כמה מטפלות, אשר יבואו בנתיים עד שיסדרו לה מסגרת תומכת שבה תוכל להיות, פשוט לבוא אלייה, לתרום אוכל בגדים, ולתרום שעות טיפול כי אשה זו זקוקה לטיפול דחוף, ולאוזן קשבת.

היא יושבת בביתה בודדה הרבה, ואם מחשבות עד למחשבות אובדן חייה סיוט.

היא באפיסת כוחות, אן לה כוח לחיות, אבל היא רוצה לחיות כמו כל אחד, אך הממשלה, הניהול הקושל

מביאים אותה להחלטה לא טובה, להחלטות אובדן.

אנשים יקירם חתמו על עצומה זו למען עזרה לשלומית באופן דחוף

תודה סיגל בוטון נציגת אד"מ

אנחנו דם משותף

שלומית היקרה אל תחששי ואל תפחדי כי אלוהים עמך

אף כי אלך בגיא צלמוות לא ראע רע כי אתה עמדי