אומרים לא למגדלים !
מספר חתימות
5 |
|
500 | |
עוצרים את טירוף המגדלים !
ישראל הקטנה הולכת בשנים הבאות לכיוון של התאבדות - בניית גורדי שחקים בכל פינה בארץ . בתוך העיר , מחוץ לעיר , בטבע , בשטחים חקלאיים , בכל מקום . מגדלים מגלומניים שיהיו אסון ובכייה לדורי דורות. המשמעות של בניית מגדלים היא סוף . סוף לטבע , סוף לבעלי החיים שנמחקים מעל פני האדמה בכל מקום שיש בו מגדלים , סוף לעצים , סוף לציפורים , סוף לגינות ולחצרות שאנחנו מכירים מהביניינים הקטנים של היום , סוף לצמחייה , סוף לאור השמש שתיחסם על ידי גורדי שחקים , סוף לאוויר הצלול , סוף לקהילתיות , למשפחתיות ולערבות הדדית כי איזור של מגדלים הוא תמיד איזור סטרילי וסינטטי וככה גם ליבם של אלה שגרים בו , סוף לסביבה ירוקה , אדיבה וצנועה , סוף לחולות , סוף לארגזי החול מהילדות , סוף לילדות כי נוף ילדותם של ילדי המגדלים הוא נוף מת וקר של דירת יוקרה , לובי מפואר , 5 מעליות ו -3 מכוניות יוקרה בחנייה , סוף לשלכת , עלים , טבע בעיר , סוף לחקלאות , סוף לפרטיות כי אין יותר שקט ופרטיות כשמאות אנשים דחוסים בתוך מבנה אחד ענקי , סוף לחוף הים - סוף סוף סוף. סוף להכל. אנחנו ובעלי החיים נבכה וחברות הבנייה יצחקו כל הדרך אל הבנקים .
ישראל היא מדינה קטנטונת ומאז ומתמיד עם אופי קהילתי - חקלאי - התיישבותי - ציוני - קיבוצי וכל הערכים האלה יימחקו ואם אף אחד לא יתעורר ישראל תהפוך בעתיד הלא רחוק לגיהנום חשוך , אגרסיבי ומאיים של מפלצות ענקיות בגובה 40 קומות.
בניית גורדי שחקים הם מגלומניה , בצע כסף , כוחנות וחוסר אחריות שזועק לשמיים !
ככה אברהם גל תיאר בשלמות את פרוייקט הולילנד בירושלים ותיאר בעצם מה קורה כשמשתגעים ובונים מפלצות -
על אחד הרכסים הגבוהים והבולטים בדרום העיר, במקומם של חורשת אורנים ובית מלון צנוע, ממוקמת מפלצת נדל"נית, שהכינוי "מכוערת" מהווה לגביה מחמאה. מדובר במבנה מגלומני של מאות יחידות דיור, אדיר מסה, חוסם נוף ונתקע בברוטאליות לעין כל עובר ושב בטווח רחב – ואין מפלט. הבניינים הענקיים ורבי-הקומות מגמדים את סביבתם ומטביעים עליה את חותמם הגס. גם בפני עצמה מדובר בבנייה מכוערת להפליא ונעדרת כל חן תכנוני. על רקע הבנייה בירושלים בכלל ובמיקומה הספציפי בפרט, מקבלת בנייה זו צביון כוחני ובריוני, כמכריזה: הכסף יענה את הכל. נוצר מצב, שרק שהייה במבנן הולילנד פוטרת במשהו את שוהיו מהמפגע הסביבתי – שכן זהו כמעט המקום היחיד ממנו לא רואים את המבנן. מתבונן האזרח הפשוט בפלצות במפלצת ולא מצליח להבין: מי – ובעיקר למה – אחראי לאישור המפגע? התשובה ידועה אולי למי ששימש ראש עיר בעת אישור התוכנית ולמי ששימש אז יו"ר ועדת התכנון המקומית . לפחות גורם אחד לא הפסיד מהאסון הסביבתי: בעלי הקרקע
מדינת ישראל הולכת לכיוון של מגדלים מתוך מחשבה כל כך מוטעית שבנייה לגובה היא התשובה ל - " משבר הדיור " שיש בישראל.