‏ג' טבת, תשע"ד

6/12/2013

עצומה לצמצום מספר הילדים בכיתות ובגנים

ראשית- תודה והערכה לאנשי ונשות הצוות החינוכי שנותנים מעצמם ויוצאים מגדרם עבור ילדינו. מלאכתם- מלאכת קודש והם מבצעים אותה נאמנה.

אך גם גדול גנני הכפר והמסורה במורות ביה"ס לא יצליחו להגיע אל הילד ה-32 כפי שהגיעו לילד ה-20.

בשנים האחרונות מסתמנת בכפר מגמה מדאיגה של פתיחת כיתות גדולות בביה"ס ובגנים (31-35 ילדים) על אף החלטת אסיפה המגבילה גודל כיתת גן מקסימאלית ל- 28. אנו החתומים מטה מוטרדים מאוד נוכח השינוי הכמותי והאיכותי הנ"ל.

בוקר בוקר יוצאים ילדינו אל מקום בו עליהם להתמודד עם עוד רבים מדי על הסיכוי לתשומת לב, לניראות, להכרה. במציאות כזו, כשרב האנרגיה מופנית להשרדות- קשה יותר לילד לשים את עצמו השורד בצד, לזהות בצורך של הזולת ולהתמסר לאחר, לסביבה.

ידוע שע"מ להעניק אהבה יש צורך במידה לא מבוטלת של בטחון עצמי, הערכה עצמית. שנותיו הראשונות של אדם מבססות את בטחונו העצמי, את חוסנו הפנימי.

מערכת החינוך כולה- הורים, מורים, גננים, סייעים, הנהלת ביה"ס והגנים, ועדות החינוך השונות והועד המנהל-  אמונה לא רק על חינוכם של ילדינו לערכים, אלא גם על שלומם של ילדינו, על שלמותם הפיזית והנפשית.

חלקנו גדלנו ולמדנו כאן, בכיתות של 19, בגנים של 23. כולנו בחרנו לגדל כאן את ילדינו, במקום המיוחד הזה שהפך לסמל ולמוביל בתחומי חיים מגוונים והחינוך בתוכם.

על הגידול המדאיג במספר הילדים בכיתות הגן ובית הספר להיפסק. יש לחזור לערכי היסוד עליהם הונחו אבני הבניין של הכפר הזה ולהבחין באומץ בין עיקר לטפל. בדיונים הקרובים על התקציב יש להתמקד בנושא החינוך, להגדיר מחדש את סדר העדיפויות התקציבי ולהקצות לטובת העניין מבנים נוספים לגנים ואנשי צוות נוספים לכיתות ביה"ס ככל הנדרש על מנת להחזיר את מערכת החינוך הגדולה שלנו לכזו המבוססת על כיתות קטנות, איכותיות, המתמסרות לפרטים שלהן.

בתחושה עמוקה כי השינוי דחוף ואפשרי

החתומים מטה.