התיישבות הבדואים בנגב

לכבוד לשכת מנכ״ל משרד החינוך,

שלום רב.

הנדון: הצעה לפרויקט בנושא קידום החינוך בישובים הבדואים בנגב

אנו, תלמידי התיכון הארצי לאומנויות, תלמה ילין, גבעתיים, עסקנו השנה במסגרת לימודי האזרחות שלנו בנושא ההתיישבות הבדואית בנגב. קראנו רבות על הנושא, נפגשנו וראיינו אנשים רלוונטים וניסינו להבין את עומק ורוחב האתגרים . למדנו את התכניות השונות שנכתבו לאורך השנים לקידום מצב הבדואים בנגב . לאורך השנים  ניכרים מאמצי הממשלה והרשויות ליצר שינוי וחיבור.

כחלק מלימודינו נתבקשנו להציע פתרון - תוצר וזאת הסיבה שאנו כותבים אליך.

מתוך ניסיוננו כתלמידי תיכון לאומנויות במרכז הארץ אנו מודעים וחווים עד כמה אנחנו מושפעים -ומונעים קדימה מהחינוך אותו אנחנו מקבלים ועד כמה למערכת בה אנו נמצאים יש השפעה חיובית ומקדמת על עתידנו. מתוך המחקר למדנו שבפועל, גם בישובים המוכרים וגם בלא מוכרים ,החינוך הנו אתגר מרכזי המשפיע בהמשך גם על ,סוג התעסוקה  ורמת הפרנסה, הדיור והשילוב התרבותי חברתי בין הקהילה הבדואית והחברה הישראלית הרחבה.

האוכלוסיה הבדואית רוצה להגיע למצב בו היא מתפקדת ככלל החברה, ולבנות לעצמה עתיד מבטיח במדינה. רק בעזרת גורם מוביל עם אמונה ורצון לעזור ולפתור את הקשיים שלהם החברה הבדואית תוכל להשתקם,לייצר לעצמה מערכת מתפקדת שכוללת תשתיות, חינוך, כלכלה, ובריאות. למרות זאת יש לזכור כי בחברה הבדואית קיים אורך חיים מסורתי ומיושן, המבוסס על חמולות ולכן אופן התנהלות שלא מיטיב עם הנורמות המודרניות בישראל. וכפי שידוע לנו חוסר התקשורת דבר זה מגביר את המורכבות ואת חוסר ההצלחה של המדינה לפתור את הסוגיה הזו.

הפתרון אותו אנחנו רוצים להציג הוא ריכוז מערכת החינוך לכדי מספר מרכזי חינוך אזוריים ע"י הקמת "קמפוס חינוך אזורי" שיהיה כמו מגדלור חינוכי תרבותי לקהילה. אחת הבעיות המרכזיות ביישום התכניות לקידום החברה הבדואית הנה הפיזור שלהם וההבדלים בצורות ההתיישבות ומכך הקושי לבצע מהלך משמעותי שיקדם את החברה. קפיצת מדרגה בתחום החינוך יכולה להביא לקפיצת מדרגה בתחומים אחרים כדיור פרנסה ותחושת שייכות ועל כן הפתרון שאנחנו מציעים  הוא קודם כל בתחום החינוך אך כפי שנראה בהמשך , יכולה להיות השפעה חיובית גם על תחומים אחרים.

ריכוז מאמצי החינוך במספר קמפוסים אזוריים אליו יגיעו ילדי הכפרים ובו ילמדו תלמידים מכיתה א ועד יב יאפשר:

הקמת "קמפוס חינוך אזורי" שיהיה כמו מגדלור חינוכי תרבותי לקהילה.  קמפוסים כאלה אשר יקומו בנקודות מרכזיות יאפשרו חינוך איכותי כמו גם מרכז חינוכי תרבותי לחברה הבדואית המפוזרת בנגב.

מדובר על מרכז שיכיל חללי למידה משודרגים, מעבדות מחשבים ומדעים מתקדמות, מפעלי הזנה שיאפשרו שהייה ולמידה לאורך רוב שעות היום, אולמות כינוס למטרות שונות (למשל פעילויות נוספות למבוגרים כמו הרצאות, הצגות שיעורים וסדנאות שונות) ,מתקני ספורט התואמים לבתי ספר אחרים בארץ ומרחבי למידת חקלאות מתקדמת , תוך התחשבות במיקום הגאוגרפי והאקלים השורר באזור הנגב.

אל קמפוס החינוך יוקם מערך הסעות אפקטיבי ללא זמני המתנה בלתי הגיוניים שיאפשר לתלמידים הגעה סדירה ונוחה וכן יותאם בשעות אחר הצהריים גם למבוגרים שיקחו חלק בתוכניות הכשרה והעשרה (עליהן נפרט בהמשך).

הקמפוסים יהוו מודל ודוגמה לחללי למידה ומרחבי יזמות וכך תחשף החברה הבדואית לפוטנציאל הטמון בפיתוח השכלה.

בנוסף תוך כדי העבודה על הפתרון הבנו שלמערכת חינוך יש השפעה על תחומי חיים רבים והיא זו שיכולה להביא לתפנית חיובית משמעותית במצב הנוכחי. להלן מספר דוגמאות שיש כמובן להרחיב ע"י שיתוף פעולה בין משרדי בהמשך:

הקמפוס החינוכי כמקדם הזדמנויות פרנסה: בנוסף הקמפוס החינוכי האזורי יהווה מרכז לימודי גם עבור צעירים או אנשים מבוגרים כמרכז להכשרה מקצועית והעשרה תרבותית ובכך יתן מענה לחלק מאתגרי הפרנסה של החברה הבדואית.  אחת הבעיות העיקריות באתגר הפרנסה היא העדר השכלה או הכשרה המחייבים תעסוקה ברמות נמוכות של שכר ומכאן חוסר היכולת לבצע שינוי במקום המגורים.

ריכוז כח אדם איכותי , המשאבים הקיימים יאפשר  לקמפוס החינוך להנגישקורסי הכשרה ביישומי מחשב, חקלאות מתקדמת , אומנויות  יזמות, התנהלות כלכית  ועוד על פי צרכי התושבים ובסבסוד הממשלה  ובכך עשוי להיות מקפצה לרמות תעסוקה גבוהות יותר כמו גם קידום תחושת המסוגלות הכלכלית ואיתה המסוגלות לשילוב בחברה הישראלית.

הקמפוס החינוכי כמקדם השילוב התרבותי : קמפוס חינוכי אזורי יקיים פעילויות בשיתוף הקהילה , יזמין אותה לקחת חלק בארועים וימים משמעותיים ויקדם שיתופי פעולה בין הילדים לקהילה בהקמת וטיפוח המרחבים הסובבים אותו ובכך ירחיב את המודעות ואת ההזדמנויות הן לחיבורים בתוך החברה הבדואית והן לחיבורים בינה לבין החברה הישראלית הרחבה.

.

הקמפוס החינוכי כמקדם אפשרי לבעיית הדיור: נושא העבודה המרכזי הנו צורת ההתיישבות של החברה הבדואית וכפי שציינו בממצאים תכניותהממשלה אינן זוכות לשיתוף פעולה ויש קושי לקדמןאנחנו רוצים להאמין שכפי שקורה במקומות רבים בישראל ובעולם משפחות צעירות ירצו לגור בקרבת חינוך איכותי לילדיהם ועל כן בעת תכנון הקמת הקמפוס יש לשקול את מיקומו על פי פתרונות הדיור המוצעים לתושבי הישובים שאינם מוכרים. אם הקמפוס החינוכי האזורי אכן יהווה מגדלור לקהילה , יתכן ותושבים מסויימים יביעו פחות התנגדות למעבר או יכירו גם ביתרונות של העתקת מקום מגוריהם לקרבתו , לתשתיות החינוך שהוא מציע אך גם לקהילה שתבנה סביבו ולתשתיות החשמל, מים ,ביוב ודיור שיפותחו בהתאם.  

אנחנו מאמינים שקידום תוכנית חינוך זו יפתח ויקדם את החברה הבדואית ובכך תאפשר מציאת פתרונות לבעיות האזרחיות השנות אשר עומדות כעת לדיון. השקעה זו תייצר גם נראות, מפגשים וחיבור שאולי יסייעו לאוכלוסיההבדואית להבין ולרצות לשתף פעולה עם מהלכי ממשלה לאכיפה והסדרה כמו גם , שרכישת ההשכלה תאפשר לתושבים נוספים לרצות לקחת חלק פעיל בגופי ציבור וממשל ולהוות הקול של האוכלוסיה מתוך מוקדים אלו וכך להשפיע על החלטות הממשלה בנושאים מהותיים אלו ובניהם הבוער ביותר, הישוביים החוקיים והבלתי חוקיים בנגב.

נשמח מאוד לשמוע דעתך על הפתרון המוצע