יש הטוענים כי שיעור החולים במחלה מגיע ל1%-2% מכלל האוכלוסייה.בן אדם החולה במחלה זו,אינו יכול לאכול מאפים,פסטות,בירה וויסקי ועוד דברים טובים אחרים.ישנם תחליפים למאכלים מסוימים,אך תחליפים אלו עולים בהרבה יותר מאשר מוצרים רגילים.ההבדל במחיר הינו משמעותי,וזהו דבר שאינו הגיוני.

בחרנו בנושא זה מכיוון שיש לנו חבר אשר חולה במחלה זו ואנו יודעים עד כמה זה מסובך ומקשה עליו בתפקוד יום יומי.לדוגמא,כאשר יוצאים לטיול כולם מבשלים ואוכלים יחד והוא צריך לבשל בנפרד ולאכול שונה מאיתנו.בנוסף לקושי החברתי הזה,ישנו קושי כלכלי בקניית המוצרים אשר מתאימים לו.

הזכות הנפגעת היא הזכות לשיוויון. אנשים אשר חולים במחלת הצאליק וסובלים ממנה ומהקשיים אשר מציבה להם נצרכים לשלם יותר בעד מזונם,והשאלה הנשאלת היא למה? האם רק בגלל שהם חולים חברות המזון מנצלות זאת? ולמה משרד הבריאות אינו מממן להם חלק נכבד מהמחירים הגבוהים אשר גובים מהם.

כמו כן, התמקדנו בניסוח הבעיה הממוקדת ביותר והיא:

חולי הצאליק משלמים יותר בעד מזונם בעוד שאדם רגיל משלם הרבה פחות.חברות המזון ומשרד הבריאות אינם לוקחים אחריות ועוזרים לאנשים החולים במחלה זו,ואפילו מנצלים זאת לטובתם.חברות המזון גובות מחירים גבוהים מדי משמעותית עבור מזון לחולי הצאליק מאשר מהמחיר אשר גובים מאדם אשר אינו חולה.הזכות הנפגעת היא הזכות לשוויון.