בצלאל מתנגדת לטרור

לכבוד: הנהלת אקדמיה בצלאל

ולכל מאן דבעי

הנדון: הקמת תא צבי בעקבות אווירה אלימה במוסד

אנו, החתומים מטה, חברי "תא צבי - יוצרים ציונות בבצלאל", מבקשים להעלות על הכתב את התגלגלות אירועי השבועות האחרונים בבצלאל כפי שאנו חווינו אותם.

בחודשים האחרונים נשמעות במסדרונות בצלאל קריאות הגורמות לסטודנטים רבים לחוש מאוימים ולחשוש לביטחונם האישי. המרחב הבצלאלי, הידוע בהיותו מרחב פתוח ומכיל, מתמלא קריאות שנאה המשפיעות על השיח הציבורי ופוגעות בסטודנטים רבים.

בעקבות האירועים שהתרחשו בבצלאל ופגעו ברבים מאיתנו הן במישור האידאולוגי והן במישור האישי, החלטנו להתאגד וגיבשנו קבוצה של סטודנטים מהמחלקות ומהקמפוסים השונים בבצלאל כדי להגן על עצמנו, להשמיע את קולנו ולנסות להשפיע על השיח בין קירות האקדמיה. 

"תא צבי" מגדיר את עצמו כמרחב ציוני ששם לו למטרה לחזק את השיח והיצירה הציוניים באקדמיה בצלאל, ליצור מרחב הידברות ושיח סובלני בנושאים פוליטיים, ולקדם יצירה ברוח ציונית. "תא צבי" הוקם, בין היתר, גם כאקט של השמעת קול חד וברור נגד אלימות וטרור, ונגד כל תמיכה בהם. קול המביע אפס סובלנות כלפי גילויים אלימים, שנעשו נפוצים מדי לאחרונה במסדרונות בצלאל.

התא ישמיע את קולם של סטודנטים המרגישים שהם שייכים לקבוצה המודרת מהשיח הבצלאלי ושלדעותיה אין מקום במרחב הציבורי.

בשבועות האחרונים התרחשו מספר אירועים במרחב הבצלאלי, שחלקם אף הגיעו לתקשורת ולמשטרה, והם מתכתבים עם אירועים דומים בקמפוסים שונים ברחבי הארץ. אנו עדים להתקוממויות אלימות מצד סטודנטים ערבים, ואנו מביעים דאגה כי מדובר במגמה העלולה להוביל לאלימות בתוך האקדמיה ולעידוד טרור מחוצה לה.

עוד אנו חשים, כי פעם אחר פעם, האקדמיה עומדת בשתיקתה הרועמת ומעדיפה שלא להביע עמדה ברורה, גם כאשר מדובר באירועים אלימים, כל זאת על מנת לשמור על "שקט תעשייתי". התחושה שמלווה אותנו היא, כי שתיקה זו מעניקה לגיטימציה למחאה הערבית הבלתי-לגיטימית נגד מדינת ישראל.

• המקרה הראשון בו נדון התרחש במחלקה לצילום. הסטודנט ג'מאל חוסייני, משנה ג', היה מעורב לכאורה באירוע טרור בו הושלכו בקבוקי תבערה אל עבר בתי יהודים בשכונת שמעון הצדיק. נגד ג'מאל הוגש כתב אישום והוא עצור כעת. נוסיף כי ניתן היה לקרוא את הכתובת שעל הקיר – הסטודנט ידוע בעבודות רבות בהן תיעד התפרעויות אלימות בשכונה בה הוא חי, והוא אף עודד על ידי מרציו להמשיך בכך.

לאחר המעצר, פנו ראש המחלקה דוד עדיקא ומרצה במחלקה, מיקי קרצמן (שותף בדירקטוריון של ארגון "שוברים שתיקה") למשטרה, בבקשה לאפשר לחוסייני להמשיך ולהגיש את מטלותיו הלימודיות עד סוף הסמסטר.

חבריו של חוסייני לספסל הלימודים הביעו בו תמיכה ואף פעלו למענו בתוך קבוצה הנקראת "Jamal needs your help #SaveSheikhJarrah", בה גייסו כספים כדי לסייע לחוסייני בהוצאות המשפט. פעולה זו גרמה לסטודנטים רבים במחלקה לצילום ומחוצה לה לחוש פחד ותסכול. בין התלמידים בכיתה של חוסייני לומד גם בן שיר, עליו נרחיב בהמשך.

• בתאריך 30 במרץ 2022, מפרסם סטודנט מהמחלקה לאדריכלות בשנה א', איברהים ג'ית שמו, תמונה של המחבל שביצע את הפיגוע בבני ברק, יחד עם הכיתוב "אללה ירחם על הקדושים והגיבורים שלנו". בהיעדר מענה משמעתי מצד המוסד, שכן אין סעיף בתקנון בצלאל המונע מסטודנט לפרסם תמיכה גלויה בטרור ברשתות החברתיות, פנו סטודנטים אלמונים למשטרה. משטרת ישראל קבעה כי מדובר בהסתה ויש להרחיק את הסטודנט לתקופה של 15 יום מירושלים.

מיותר לציין כי המקרה גרם לסטודנטים רבים במחלקה לאדריכלות לחוש חוסר אונים, פחד וכאב רב. המחלקה נתנה מענה חלקי לתחושות אלו, ויזמה שיחה עם פסיכולוגים לכל המחלקה, ביום שלאחר חזרתו של איברהים ג'ית לספסל הלימודים. נוכחותו של ג'ית בקמפוס בזמן השיחה גרמה לסטודנטים במחלקה לחוש לא בנוח, והתחושה של רבים הייתה כי המוסד "מסמן וי" על הטיפול באירוע החמור. המקרה טופל רק בגבולות המחלקה לארכיטקטורה, אך הוא הדהד בכל המחלקות והשפיע על סטודנטים רבים באקדמיה, החשים פגיעה עמוקה, כאב ותסכול שנותרו ללא מענה מצד המוסד.

• לאחר החלטת המשטרה, סטודנטים ערבים משני הקמפוסים התאגדו במחאה בה הניפו דגלי אש"ף והשמיעו קריאות אלימות, בהן "ישראל מדינת טרור". אירוע זה נתפס כחמור ביותר בעינינו, דבר שאין לעבור עליו לסדר היום. לקריאות מסוג זה אין מקום באף מרחב ציבורי, בטח שלא במסדרונות אקדמיה ציבורית הממומנת על ידי מדינת ישראל. אף כי ידוע לנו שההפגנה לא תואמה עם קב"ט בצלאל, עד כה לא ידוע לנו כי מישהו מהמשתתפים נתן את הדין על הנעשה בהפגנה. נבהיר כי מחאה זו נתפסת בעייתית בעינינו לא מעצם היותה מחאה ערבית, חלילה, אלא מכיוון שהיא מייצגת ניסיון להעניק לגיטימציה לטרור ולתמוך בו.

• בעקבות הפגנה זו, ועוד לפני הקמת התא, החלטנו על קיום צעדת דגלים במסדרונות בצלאל. קיבלנו תגובות קשות מאוד על ההחלטה לקיים צעדה. נטען כלפינו כי עצם הניסיון שלנו לבטא את הלאומיות שלנו הוא מעשה אלים. אחד המתנגדים לצעדה שלנו אף זרק דגל ישראל לפח כאות מחאה.

אירועים אלו מצטרפים למקרים רבים נוספים בהם חשו סטודנטים אי נוחות, פחד וחשש לביטחונם.

• בתאריך 10.5, תמה תקופת הרחקתו של איברהים ג'ית מירושלים והוא חזר ללמוד בקמפוס לאדריכלות. בדרכו חזרה לדירתו שבמרכז העיר (מאות מטרים מהקמפוס), בן שיר, סטודנט במחלקה לצילום בשנה ג' ופעיל ב"תא צבי", אשר שמע על חזרתו של ג'ית, החליט ללכת לשם ולהביע את מחאתו.

במהלך חילופי הדברים בין שיר לג'ית, התלהטו הרוחות ושיר פעל באופן שאינו מייצג את דרכו שלו ולא את זו של "תא צבי". לאחר המקרה הופץ סרטון ובו רואים את בן מצלם בטלפון הנייד את איברהים ג'ית, מכנה אותו בשמות גנאי, ובועט בכוס הקפה שלו. באף שלב האירוע לא הידרדר לעימות פיזי.

מיד לאחר המקרה פרסם בן הודעה בקבוצת הוואטסאפ של "גרעין תא צבי", קבוצה בה היו חברים תשעה ממובילי התא, ובה התנצלות בזו הלשון: "אני מודה, הייתי במקום מאוד רגשי… פעלתי מתוך תפיסה אינדיבידואלית בשיאו של יום שבו אנו מנסים להקים תא פוליטי חברתי… באמת אסור, אם אנחנו רוצים שהפרויקט הזה יצליח, שנגלוש לאלימות". בבוקר למחרת האירוע, הגיע בן למשרדי הקב"ט וביקש להתחיל בהליך המשמעתי, מתוך התנערות מהדרך והסגנון שאינם מאפיינים אותו.

"תא צבי" עומד מאחורי בן שיר במחאתו, אם כי מתנער לחלוטין מהסגנון ומהדרך בה נעשו הדברים. אנו מתנגדים לאלימות מכל סוג שהוא.

• יומיים לאחר האירוע, בתאריך 12.5, נשמעו מחיאות כפיים במחלקה לצילום. קבוצת סטודנטים בני כיתתו של בן, ערבים ויהודים, בחרו להביע את מחאתם כנגד נוכחותו של בן בשיעור. אנו מבקשים להציג מחאה זו כאלימה, פרסונלית, ובלתי-לגיטימית. מנוקדת מבטינו, הסטודנטים לקחו את החוק לידיים וערכו לבן שיר משפט שדה. הם מחאו כפיים שעה ארוכה, עד כי בן נאלץ לעזוב את השיעור וללכת הביתה. אירוע זה קרה אחרי שנקבע תאריך לוועדת משמעת לבן, ולפני שקיבל כל עונש או טיפול משמעתי. בהמשך אותו היום, סטודנטים ישראלים השחיתו את קירות הגלריה במחלקה לצילום, וכתבו כתובות רבות שנועדו להוקיע את בן. אחת הכתובות שזעזעו אותנו במיוחד הייתה "תעזרו לי לרדת מהעץ הזה". לפי דבריו של שיר, משפט זה צוטט מפיו לאחר שפנה אל חבריו לכיתה בבקשה לעזרה, ולאחר שחזר בו ממעשיו.

באותה מחאה, שאנו תופסים כבלתי-לגיטימית בבסיסה, נוצרה אווירה מתלהמת ואלימה. באחד מקטעי הוידאו המצורפים, ניתן לשמוע את מחיאות הכפיים כנגד בן, ואת אחד מהסטודנטים קורא מספר פעמים "נאצי!". מחאה זו לא הייתה נגד רעיון, תפיסה או אידיאולוגיה, וגם לא נגד אירוע נקודתי. היא הייתה נגד אדם, וביקשה לבטל את נוכחותו במרחב שמבקש לצייר עצמו כליברלי. מחאה זו איימה באותו יום על בן ומאיימת מאז על כולנו.

אחד הדברים שהפריעו לנו במיוחד באותה מחאה היה היעדר היכולת של האקדמיה להתערב ולהפסיק אותה. מתוך כך אנחנו מבקשים לקדם חקיקה בתקנון בצלאל שתאפשר לעצור הפגנה פרסונלית ולהפעיל שיקול דעת בזמן אמת כדי למנוע הפגנות בלתי-לגיטימיות.

• בתאריך 16.5, פורסם בעמוד האינסטגרם SadaMovement, פוסט ובו סרטון של הסטודנטים שהיו מעורבים במקרה שאירע במחלקה לארכיטקטורה - בן שיר ומרום קליימן, גלויי פנים, בניגוד לסטודנט שתמך במחבלים, איברהים ג'ית, שפניו הוסתרו. אנו רואים במעשה זה מגמה חד צדדית שנועדה לעוות את המציאות ולהשכיח מהציבור את העוול שהניע את האירוע.

עוד באותו נושא נזכיר כי בצעד מחאתי כלפי "תא צבי", פורסמו כרזות במסדרונות בצלאל הנושאים את השם "תא זאב - זורעים אלימות בבצלאל". בכרזות נכתב "סטודנטים יהודים תוקפים מילולית סטודנט ערבי, בעודו יושב ולא מביע התנגדות". אנו מרגישים כי השיח החד צדדי שמנסה למחוק ולמחול לאיברהים ג'ית על פשעו, הולך ומחלחל אל מרכז השיח הציבורי.

באותו פוסט של SadaMovement, הוצג גם מכתב החתום על ידי עו"ד אחמד מסאלחה, ובו מוצגת השתלשלות האירועים מנקודת מבטם. במכתב זה ישנם אי דיוקים רבים, והוא מציג באופן מגמתי וחד צדדי את המקרים, כולל את הפרסום של איברהים ג'ית, עליו נכתב: "פרסומו והפצתו של סטודנט בשנה א'... תוכן סטנדרטי המופץ ע"י בני חברתנו הערבית, כמשפט דתי ותרבותי".

• באותו יום, הופץ מסמך Google Forms, ובו לוקטו תמונות, סרטונים וצילומי מסך המהווים ראיות לביטויי האלימות, לכאורה, של חברי "תא צבי". המסמך קורא לסטודנטים לחתום על העצומה ולקחת חלק במאבק נגד חברי "תא צבי". המסמך דורש מהנהלת בצלאל לפעול בהליכים משמעתיים נגדנו ולא לאפשר את פעילותינו במרחב. במסמך פורסמו שמותיהם ומספרי הטלפון של שלושה מחברי התא - בן שיר, מרום קליימן ואילון לנדמן. המסמך הגיע לתפוצה רחבה וטלפונים אנונימיים המזוהים בערבית (באמצעות אפליקציה לזיהוי) החלו להגיע אל חברי התא. ביום שלאחר פרסום המסמך, הוחלפו צילומי המסך בצילומים שמצנזרים את מספרי הטלפון. עובדה זו היא כהודאה בעינינו כי פרסום הפרטים האישיים לא ייעשה, וכי יש להגיב בצורה משמעתית לעניין. שלושת הנפגעים הגישו תלונה במשטרה.

פרסומים אלו מצטרפים לשורה של איומים ברשת על חייהם של חברינו לתא, ויוצרים תחושה של פחד ופגיעה בביטחון האישי שלנו.

לסיכום, נבקש לטעון כי להתנהלות המוסד יש אחריות על האופן בו התנהלו האירועים בשבועות האחרונים.

בצלאל, כמוסד מרכזי בעולם האמנות והתרבות הישראלי, נתפס בעיניינו ובעיני רבים בציבור הישראלי כמוסד המזדהה באופן אקטיבי עם דעות מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, ואנחנו מרגישים שאין בו מרחב רב לסטודנטים המבקשים להביע רעיונות לאומיים או ציוניים ביצירתם ובמרחב הפוליטי במוסד. תחושת הישרדות המלווה אותנו, יוצרת מתחת לפני השטח מתח רב, המאיים לפוצץ את חבית הנפץ שהיא המרחב המשותף.

דרך השלום היא דרכנו ואחת ממטרותינו המרכזיות היא לייצר מרחב הידברות במוסד, בו ניתן יהיה להשמיע דעות שונות ולדבר יחד על ציונות.

לא עוד שתיקה, אנו דורשים את קולו הברור של המוסד בו אנו לוקחים חלק. אנו מבקשים ודורשים - אל תשאירו אותנו מאחור, אל תוציאו אותנו מהשיח. אנו אנשיה של מדינת ישראל, שירתנו בצבאה ובחרנו ללמוד במוסדותיה. תנו לנו מקום אמיתי לומר את שעל ליבנו, לחוש בטוחים במרחב, לאהוב ולהוקיר בגאון את המדינה, ולהוקיע את מי שפוגע בסמלי המדינה, משתמש או תומך באלימות ובטרור ופוגע במרקם האנושי בבצלאל.

להלן רשימת דרישותינו בעקבות מכתב זה:

1. קיום מפגש משותף של נציגי "תא צבי" עם נציגי ההנהלה. נתינת מקום וזמן להביע חששות, תחושות וחזון משותף.
2. קריאה ברורה, בפני כלל הסטודנטים, המגנה אלימות וטרור, תוך התייחסות למצב הרגיש בו שרוי הרחוב הישראלי אל מול הטרור הפלסטיני, וגינוי חדירתו אל בין כותלי האקדמיה.
3. טיפול משמעתי בסטודנטים המוזכרים לעיל ולהלן: ג'מאל חוסייני, נגדו מוגש כתב אישום על סיוע לכאורה בזריקת בקבוקי תבערה. איברהים ג'ית, שפרסם פוסט תמיכה במחבלים. הסטודנטים שהפגינו בתאריך 25.4 בידיהם דגלי אש"ף ובפיהם "ישראל מדינת טרור". הסטודנטים שהקימו מחאה פרסונלית אלימה ובה השחיתו את רכוש המוסד, ובהם הסטודנט שקרא "נאצי!". הסטודנטים שאספו ופרסמו את פרטיהם האישיים של חברי "תא צבי".

על כל אלה נדרוש להקים ועדות שיחקרו, יתייחסו וייתנו את הדין. וישימו סוף לשתיקה.

לאור כל האמור לעיל אנו דורשים התייחסות מחודשת להחלטה בעניינו של בן שיר בוועדת המשמעת. לדעתנו, בן נענש באופן שאינו מידתי, אינו מתקבל על הדעת ואינו עולה בקנה אחד עם חומרת מעשיו. בן הוא צלם מוכשר וסטודנט רציני ושקדן. הוא בשנה השלישית ללימודיו, ואנו מתוסכלים ומודאגים מעונשו ודורשים לבטלו.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה