נסיעה בטוחה באוטובוסים בשומרון

"אפיקים בשרות ערביי השטחים!

אז בטח הסיפור שלי הוא חלק מינורי בזעקה גדולה..

אבל זה הסיפור שלי, והוא נוגע לבת שלי!מזה שנים ארוכות שתושבי השומרון, לפחות אלו שאינם ממונעים, משתמשים בתחבורה ציבורית, כמו כל עם ישראל.. בתוך התושבים הללו משתלבים גם ילדינו, נערינו ובחורינו, נוסעים באוטובוס, פשוט ומוכר, לא?

אז זהו, שזה לא כזה פשוט, זכורני מימים רחוקים שעברו וחלפו, איך הייתי עולה עם חבריי וחברותיי לאוטובוס, בלי חששות, ברגשות משוחררים, היינו מפלסים דרכנו עד למושב האחורי, השמור לצעירים כמונו, מלכי העולם..אבל בשונה מאיתנו, ילדינו נכנסים לאוטובוס ותופסים את המקומות הראשונים, רצוי שיהיה גם ליד פנים מוכרים.. פנים יהודיים.. נכנסים בחיל ובחשש, כזרים, כאורחים בלתי רצויים..

כן, כן, אני מדברת על קוי 86, 186, 286, 386, קוי כביש 5, היוצאים מאריאל..

אז מדוע התעוררתי? ראשית, אעיד, שעד כה הייתי מתקוממת פסיבית, אך ביום שישי האחרון, בתי חזרה מן השרות הלאומי עייפה ומותשת, בסביבות 14:00 בצהריים, ופילסה דרכה באוטובוס, לא מצאה מקום ישיבה, אך בשל העייפות שגברה עליה ועל רגליה, המשיכה לקצה האוטובוס וישבה בחמישיה... רק שבשונה מהעבר, האוטובוס הזה מלאאא בערבים, לכן מעדיפים ילדינו וגם מבוגרינו, לשבת מקדימה, קרוב לנהג, שמיותר לציין שאיננו נמנה בבני עמנו, אך חצי נחמה.

אז בנוגע לבתי... התיישבה לה בכסא האחורי, וכמו להגן על עצמה, הניחה את תיקה הכבד במושב לצידה.האוטובוס התמלא אט אט, ערבים ערבים עלו ומילאו את רובו. סביבה התגודדו מספר ערבים והיא נאלצה לפנות את הכסא שלידה. היא הבחינה בשיח וקולות גיחוך מצד חבורת הערבים.. ואז, ברוב חוצפה ועזות שלא תאמן, הניח אחד החולירות יד על כתפה של בתי, כחובק אותה, בתי, לא ממש שלפה את גז הפלפל שלה, אך, ברוך ה', גילתה תושיה, הרימה את ידה וסטרה על לחיו של החצוף, סטירת לחי מצלצלת (וידאתי את העניין עימה..)וקמה מן המקום. המקרה עבר, זה קרה סמוך לתחנת ירידתה, צומת גיתי אבישר , תודה לאל, בנס, הסיפור נגמר פה.

אך אני שואלת אתכם, עד מתי? בואו נצייר ציור אחר... הוא מניח ידו על כתפה, רק שידו אוחזת סכין... מה אז? עוד ציור, יש לי בן חייל, הוא לא רשאי לתפוס טרמפים, משתמש בקו אוטובוס זה, הוא חוזר עייף, הנשק לצידו.. מה אז, חבורת ערבים סביבו, אם יירה, יעמוד למשפט ( ראה ערך אלאור עזריה) אם יחטפו לו את הנשק, יעמוד למשפט.. אופס..

עד מתי האפליה הזאת תמשיך, אני משלמת מיסים כדת וכדין, גם למדינה, גם למועצה, גם לישוב, אני שולחת את ילדיי לשרת את המדינה, בעלי ואני שרתנו בצבא, ממלאים את כל חובותינו, ומה אני מבקשת, זכות בסיסית, לנסוע בבטחה בקוי אוטובוס של ישראל, האמורים לשרת ישראלים.

מה קורה? לאן הגענו, עד מתי יימשך המחדל הזה??מיותר לציין שאם זה היה יהודי שמניח את ידו על כתפה של בתי, הוא היה מזמן מאחורי סורג ובריח, על הטרדה מינית וכו.

אבל הערבי עם הידיים המטונפות, מי יודע היכן הוא ומי הוא, מסתובב לו חופשי ושם אותנו ואת בנותינו לשחוק וללעג.

צר לי!

לילך עטרי-יקיר."

אחריות שלנו להראות לבעלי ההשפעה שיש ציבור גדול מאוד שסובל מהתופעה הזו ומואס בה!

אחרי 68 שנים הגיע הזמן שיהודים ירגישו בטוחים לנסוע בתחבורה ציבורית בארץ ישראל.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה