הגברת המודעות לבעיית הניצול מרות

במסגרת עבודתנו בתלקיט האזרחות על תופעת ניצול המרות בישראל, הגענו למסקנה שמנוסחת במאמר הטיעון הבא:

ישראל 2016, תופעת ניצול המרות פה, ולא נדמה כי היא נעלמת. אמנם על פניו נראה כי הגופים הממשלתיים פועלים למען טיפול בתופעה ומגישים כתבי אישום, אולם המציאות שונה.

במהלך העבודה גילינו כי בניגוד לעבירות פליליות אחרות להן דרושה רק עדות או הוכחה למען פתיחת חקירה, כדי לפתוח חקירה בנושא עבירות מין, יש צורך בהגשת כתב אישום, ואנשים רבים נמנעים מלהיכנס לפרוצדורה זו, בעיקר בשל היחס שהם מקבלים. למשל נשים שפעמים רבות לא מתייחסים אליהן כאל קורבן אלא כאל מישהי ש"הזמינה את זה על עצמה".

בנוסף, העונשים שמקבלים עברייני מין ואנסים קלים יחסית לעונשים שמקבלים על פשעים אחרים ופעמים רבות המשפט נסגר עם הסדרי טיעון בעונשים של עבודות שירות בלבד, כך נדמה שהמדינה לא באמת רוצה להתעסק בנושא ולטפל בו כראוי. העונש המרבי לא ממוצה עם הפושעים, כך נוצר הרושם שהמדינה מקלה ראש בפשעים אלה.

יתרה מזאת, הישנות המקרים בהם מנצלים בעלי המרות את מעמדם כדי לפגוע בכפופים להם, יוצרת רושם כי "אם להם מותר גם לנו", וכי הדבר לגיטימי, הדבר חמור פי כמה וכמה כאשר בעלי המרות נמצאים בתפקידים ממשלתיים, כמו המשטרה, כך נוצר משבר אמון בין הציבור לבין הגופים שמייצגים את הממשלה שאמורים להוות דוגמה ומופת לאזרחי המדינה. העובדה כי אין אנו מפסיקים לשמוע על מקרי ניצול מרות מראה כי העבריינים אינם חוששים לבצע את העבירה.

יש הטוענים כי התופעה אכן מטופלת ומגיעה לבתי המשפט ובתקופה האחרונה נפתחים יותר כתבי אישום כנגד מנצלי מרות, אולם נראה כי התופעה היא כמו אש.  אש קבועה היא שעומדת במקומה, שאמנם מטופלת במים כדי למנוע את התפשטותה, אך אין משתנה המצב והאש נשארת עומדת במקומה.

לדעתנו, יש צורך ממשי למגר את התופעה ולטפל בה, הדבר צריך לעשות בראש ובראשונה על ידי חינוך, במובן הפורמלי של בתי הספר והגנים, בהם יש לקיים הסברה וסדנאות על חשיבות הזכות לפרטיות והזכות לחיים ביטחון ושלמות הגוף. סדנאות שיסבירו על כך שהגוף של הפרט שייך לפרט ועל המרחב הפרטי אישי שקיים לכל אדם שאין לאף אחד הזכות לחדור אליו ללא רשות, ויתרה מזאת צריך להפחיד את הילדים מפני העונשים הצפויים להם, ילדים רואים בסרטי ילדים את העונשים שמקבלים עבריינים ובכך נמנעים מהמעשה, אולם סרטי ילדים על עבריינות מינית אינם ראויים ולכן יש לנהל בכיתות היסודי הגבוהות שיח על העונשים למי שעושה פשעים מיניים. יש גם צורך להעלות את המודעות בחינוך הבלתי פורמלי, שם הילדים יותר פתוחים בראשם ובליבם וכאשר מקבלים את החינוך מבני נוער אשר יותר קרובים לגילם מאשר מבוגרים, בעזרת פעולות מהנות המעבירות כללים אתיים, הילדים יפתחו תפיסה נכונה בנושא. יש גם צורך לחזור ולהעביר סדנאות במקומות עבודה ולחדד נהלי הטרדות מיניות ועונשם, הרי שהעונש הוא זה שמפחיד הפושעים.

בנוסף יש להחמיר בעונשם של עבריינים ואנסים ולהגביר את המודעות לתפיסתם בקרב הציבור על מנת שמספר המקרים ירד. נוסף על כך יש להקל על הפרוצדורה של הגשת כתבי אישום ובכך לעודד נפגעי ניצול מרות להילחם במבצעי העבירה. יש לספק מענה ראוי ומתקני שיקום לא רק לעבריינים מורשעים, אלא גם לעבריינים בפוטנציה, מקומות לקיום פגישות תמיכה למכורי מין וקווי טלפון אנונימיים יוכלו לספק כלים ואולי אף למנוע את התקיפה הבאה.

 אנו פונים אליכם אזרחי ישראל לחתום על העצומה, רק כך תעלה המודעות ומסקנותינו יעלו לשיח הציבורי ויישומו.