תנו לאבות לחיות! - הקמת ועדת חקירה בנוגע לאפליית אבות בעיקר בגירושין

עמותת קול האמת של אבא

 https://www.facebook.com/DADINORANGE/?ref=br_rs

היעדר השוויון בזכויות ובחובות בין ההורים הגרושים בישראל ואפליית הגברים הגרושים לרעה בתחום משמורת הילדים ותשלום מזונותיהם, להלכה ובפועל

הבעיות העיקריות הטעונות טיפול

1. 'חזקת הגיל הרך' – סעיף 25 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע: "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 [הדן באפשרות ההורים החיים בנפרד להגיע להסכם ביניהם לגבי משמורת ילדיהם] כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם [דהיינו, חזקת הגיל הרך] אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

במסגרת מחקר מקיף ועכשווי שנערך בשנת 2014 ואיגד 111 חוקרים וחוקרות ממדינות שונות, נקבע כי "תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין".

כמה שנים לפני כן הוקמה ע"י משרד המשפטים "הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין" (ועדת שניט), שהגישה את הדו"ח המסכם שלה ב-2011 והגיעה למסקנה שיש צורך לבטל את חזקת הגיל הרך, ולהנהיג משמורת משותפת של שני ההורים על הילד או הילדה מיום היוולדם.

2. שימוש ציני בביטוי 'טובת הילד' - גורמים שונים במערכת משתמשים באופן שגרתי בביטוי זה להרחקתם של אבות נורמטיביים מילדיהם באופן שרירותי, דבר שלמרבה הצער עומד בניגוד גמור לטובתם של ילדי ההורים המתגרשים.
3. יצירת ניכור הורי כלפי האב - ההסתה שעוברים הילד או הילדה בבית ההורה המשמורן (על פי רוב האם) יוצרת ניכור הורי בין האב לילדיו. הניכור ההורי נוצר גם בגלל מניעת האב מבילוי זמני השהות שלו עם ילדיו בתחבולות שונות, לרבות תלונות שווא וצווי הרחקה נגד האב (המוטלים על פי רוב ללא כל הצדקה או שיקול דעת, וללא נשיאה בתוצאות כאשר הוכח שהתלונה שבגינה הוטל  הייתה שקרית (ראו תיאור הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה בהמשך).
4. מרכז קשר - 'מרכז קשר' הוא מבנה המכיל חדרים שבהם אבות שהוכרזו כ"מסוכנים לילדיהם" יכולים לשהות עם ילדיהם, ורק שם מותר להם לשמור עמם על קשר הורי כלשהו. אבות לא מעטים מאולצים לראות את ילדיהם במרכזי קשר אלו ללא יותר משעה בשבוע (!). בקירות החדר שבו שוהה האב עם ילדיו מותקנות מראות חד-כיווניות, שמאחוריהן יושבות עובדות סוציאליות הבוחנות את התנהלות האב. למותר לציין, שבמסגרת זו נתון האב לחסדיהן ולנקודת מבטן, הפיזית והרעיונית, כפי שיבואר בהמשך.

יש לציין שבמקרים רבים אבות אלו מאולצים להגיע לראות את ילדיהם במרכזי קשר אלו כדי שלא לאבד כל קשר עימם, לאחר שהוגשו נגדם תלונות שווא, ללא כל בדל ראיה או הוכחה.

חוסר הבקרה על גורמי הרווחה המנהלים מרכזי קשר אלו הוביל להקמתן של ועדת סלונים-נבו וועדת סילמן, אך מסקנותיהן והמלצותיהן לא יושמו עד היום.

5. הפרזה בגובה מזונות הילדים המוטלים על האב – סכומי מזונות הילדים המוטלים על האבות בישראל גבוהים ביותר, מצריכים שכר הגבוה מן השכר החציוני או הממוצע במשק, וגבוהים ביחס למזונות הילדים המוטלים על האב במדינות אחרות (שם גם הנשיאה במזונות הילדים אינה מוטלת אוטומטית על האב, כפי שהדבר נהוג בישראל).
6. היעדר אכיפה שוויונית של החיוב במזונות הילדים על שני ההורים לרעת האב – לפי החוק, החיוב במזונות הילדים מוטל באופן שווה על שני ההורים:

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

מזונות קטין (תיקון מס' 2) תשמ"א-1981

3א.        (א)  אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.

(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

יחד עם כך, בפועל, חיוב שני ההורים במזונות באופן שוויוני אינו מבוצע ע"י בתי המשפט בישראל.

לאור מצב זה של חוסר שוויון, הוקמה ע"י משרד המשפטים ועדת שיפמן, אשר הגתה נוסחה לחישוב המזונות בהתחשב בזמני השהות אצל ההורים

המלצותיה של ועדה זו טרם יושמו.

7. הפרזה בהערכת כושר השתכרות האב בחישוב גובה המזונות שעליו לשלם - 'כושר השתכרות' הוא מונח שמשמעו פוטנציאל ההשתכרות של האב החייב במזונות לפי עיסוקו לצורך קביעת גובה מזונות הילדים שיוטלו עליו. בפועל, הערכת כושר השתכרותו של האב אך ורק לפי עיסוקו, ללא התחשבות בשינויים במסלולו התעסוקתי של האב (החלפת מקומות עבודה, לימודים וכו'), וללא בחינת אורח חייהם של בני הזוג שהוסכם ביניהם טרום הפרידה (חלוקת נטל הפרנסה, אחזקת הבית, גידול הילדים וכו') מובילה להערכה שגויה ומלאכותית, המתעלמת מכושר ההשתכרות של האב לאחר הגירושין, ומשיתה עליו מזונות גבוהים מיכולתו האמתית לשלם.
8. הערכת כושר השתכרותו של האב ללא הכשרה מקצועית בתחום – הערכת כושר השתכרותו של האב מבוצעת ע"י השופט או השופטת בבית המשפט לענייני משפחה, מבלי שקיבלו הכשרה מקצועית הנחוצה לביצוע הערכה מעין זו. כתוצאה מכך, ההערכה המתקבלת, על פי רוב, מנותקת מהמציאות, וגבוהה בהרבה מהשכר במשק לאותו תפקיד או מקצוע.
9. ריבוי תופעת תלונות השווא נגד האבות הגרושים בעקבות מדיניות התביעה – קיימת תופעה רחבת היקף של תלונות שווא כנגד אבות גרושים בעבירות אלימות במשפחה ועבירות מין, בעקבות הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה לגבי עדות על עבירת מין או אלימות, שהפועל היוצא שלה הוא, אי העמדה לדין של אישה שהעידה עדות שווא נגד אבי ילדיה וחזרה בה מעדותה או שהוכחה כעדות שקר. למותר לציין, שמדיניות תביעה שערורייתית זו, מתירה למעשה את דמו של האב הגרוש, וחושפת אותו במקרים רבים למסכת של תלונות שווא המוגשות נגדו במסגרת הליך הגירושין וגורמות למעצרו, להרחקתו מילדיו בצו ביהמ"ש, לפגיעה אנושה בשמו הטוב, בפרנסתו, ביחסיו עם חבריו ובני משפחתו וכיו"ב, מבלי שמגישות תלונות השווא יתנו על כך את הדין. כך, נשים רבות (לעתים מיוזמתן ולעתים בעצת עוה"ד שלהן) אינן מהססות להגיש תלונות שווא במסגרת הליך גירושין, על מנת ליצור מצג שווא של אלימות האב כלפיהן או כלפי ילדיהם (במקרים לא מועטים בשיתוף עם גורמי רווחה שונים, המסייעים ליצירת מצג השווא) כדי להשיג תנאים טובים יותר עבורן בהליכי הגירושין, חלוקת הממון, משמורת הילדים ומזונותיהם וכיו"ב.
10. חוסר יכולת של האב הגרוש להגן על שמו הטוב ולקבל פיצוי על הפגיעה בו במקרים של תלונות השווא והוצאת דיבה כנגדו עקב סדרי הדין – לפי סדרי הקיימים כיום בישראל, כל העניינים הנידונים בסכסוך גירושין, לרבות תביעה של האב בגין הוצאת לשון הרע נגדו באמצעות תלונת שווא, מאוחדים ונידונים באותו בית דין רבני או בית משפט לענייני למשפחה שבפניו מתדיינים בני הזוג. כתוצאה מכך,  גם במקרים שבהם מצליח האב להוכיח כי הוגשה נגדו תלונת שווא וכי הוא זכאי לפיצוי על כך לפי חוק איסור לשון הרע, הפיצויים המשולמים לאב מופחתים בפועל (ולעיתים קרובות אף לא נפסקים כלל!) - דבר המוביל לחוסר כדאיות של האב להגן על שמו הטוב מראש במקרה של תלונת שווא.
11. טיפול אפסי בתלונות של האב הגרוש על אלימות הננקטת כנגדו מצד אם ילדיו (בין אם ע"י האם עצמה ובין אם ע"י בני משפחתה) – במקרים לא מועטים ננקטת אלימות נגד האב הגרוש ע"י האם ובני משפחתה (על אף התעלמותם של רוב אמצעי התקשורת באלימות מסוג זה). מדיניותן הבלתי מוצהרת של רשויות החקירה והתביעה בישראל היא סגירתם המהירה של תיקים הנפתחים בעקבות תלונה על אלימות זו, גם כשיש ראיות ברורות לה.
12. הטיה מגדרית, תרבותית וכלכלית של גורמי הרווחה וארגוני הסיוע כנגד האבות הגרושים - מרבית העובדים והעובדות הסוציאליים העוסקים בתחום המשפחה משתתפים בסדנאות וקורסים של ארגוני נשים רבים (כגון ויצו) המקבלים מימון ישיר ועקיף מן הקרן החדשה לישראל, וכך נחשפים לתפיסות פמיניסטיות רדיקליות. קרן מימון אנטי ישראלית זו, שואפת להחדיר תפיסות אלה לחברה הישראלית, במסגרת מאמציה לפורר את מדינת ישראל כמדינה יהודית, ולפורר את היחידה החברתית הבסיסית ביותר בחברה היהודית מאז ומתמיד – המשפחה. ארגוני הסיוע לאבות הגרושים, מעוטי התמיכה הכספית והתקשורתית, נאלצים להתמודד מול סוללת ארגונים הממומנים ע"י קרן זו. כך למשל, לאחרונה, ניסה חה"כ יהודה גליק להקים שדולה להעצמת הגברים הגרושים, אך היא נתקלה בהתנגדות מצד ארגוני נשים ונפסלה במזכירות הכנסת, בטענה "כי יש כבר שדולה לנשים והגברים יוכלו לקבל משם סיוע"(!!!) – טענה שאין הזויה ממנה!
13. השתקת תופעת ההתאבדות בקרב אבות גרושים והיעדר משאבים לטיפול בה -מצבם הקשה של האבות הגרושים בישראל, מבחינה משפטית, נפשית וכלכלית, מוביל להתאבדותם של לפחות 100 אבות גרושים בשנה. יחד עם כך, התופעה מושתקת, ועד לאחרונה לא זכתה לשום חשיפה תקשורתית, בניגוד, לאובדנות בקרב נשים - תופעה המקבלת קידום תקשורתי רב ודחיפה לטיפול בה ע"י קרנות מכספי המדינה.
14. דמוניזציה של אבות גרושים ופיתוח הדימוי שלהם כרוצחי נשותיהם וילדיהם באמצעי התקשורת – בזרם המרכזי של אמצעי התקשורת בישראל, מודגשת ביתר שאת, התופעה של אבות שרוצחים את ילדיהם, תוך ירידה לפרטי פרטים, כולל חשיפת פרטיהם האישיים של האבות, בעוד כאשר שבמקרים שבהם אם רוצחת את ילדיה, פרטי האירוע מוסתרים וכמעט שאין התעסקות בו. בסיכומי כל שנה מוגבר באופן מלאכותי ההד התקשורתי סביב רציחת נשים ע"י בני זוגן, בדרך כלל ע"י הצגה מגמתית של הנתונים והשמטה מכוונת של פרטים, כגון: "20 נשים נרצחות בשנה ע"י בני זוגן" – מבלי לגלות ש-12 מתוך אותן נשים נרצחות במגזר הערבי, על רקע סכסוך בין חמולות, או ע"י בנות זוג מאותו מין וכו'.
15. החרגת האבות הגרושים חייבי מזונות בחוק ההוצאה לפועל בהשארת אפשרות מאסרם - החל משנת 2008, בהשפעת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, תשנ"ב – 1992, תוקן חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, באופן שביטל את סנקציית המאסר בגין אי תשלום חוב, על כל סוגי החייבים למיניהם, למעט סוג אחד - חייבים בחוב מזונות. כך, האבות הגרושים, מוחרגים לפי חוק ההוצאה לפועל וממשיכים להיאסר בגין חוב מזונות, על אף היותם בני אדם הזכאים לכבוד ולחירות ככל שאר החייבים.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה