מודיעין- ילדי כיתות ה-ו לא נשארים בבית!!!

מכירים את ההרגשה של סוף אוגוסט? שעברתם את כל הקיץ הזה, מנסים לתמרן בין חופש לעבודה, הלשון בחוץ ואתם מתרגשים לקראת ה-1 לספטמבר? סופסוף לילדים יהיה שגרה, יחזרו לספסל הלימודים, מסגרת, חברים...

אז לנו ההורים של כיתות ה-ו אין את ההרגשה הזו. אנו מרגישים חרדה נוראית שהילדים שלנו בני 10 הולכים להישאר בבית לבד ברוב הבקרים. קיבלנו ביום חמישי האחרון את מתווה הלימודים- יש בוקר אחד בשבוע שבו ילכו לבית הספר וגם ביום שישי, כאשר אנו ההורים לא עובדים, הם ילכו שוב ל-3 שעות..  לכיתות ו אין אף בוקר שיגיעו למסגרת, תפילה ואיזה שהוא סדר יום נורמלי. 

כמה שעות אחר הצהריים אינם פתרון ליצירת שגרה בריאה עבור ילדים. במיוחד שבשעות אלו הם עייפים וכנראה שגם המורים שהספיקו ללמד את הכיתות הנמוכות יותר בבוקר. 

המציאות שרוב בתי הספר היסודיים בעיר מודיעין הצליחו למצוא פתרונות עבור כיתות ה-ו שילמדו שבוע מלא: ימים ראשון עד חמישי 8:00-13:00 ורק הילדים שלנו הולכים לפתוח פער לימודי בגלל ש״אין מקום״?! 

זה לא הגיוני ואין פה שיוויון הזדמנויות!

בין בתי הספר שמצאו פתרון: משואות נריה, נתיב זבולון, יחד, קשת, דורות, רימון, עידנים, חוט השני ועוד.. 

מוזמנים להצטרף לעצומה זו שפועלת לאחר שהנהלת בית הספר הציגה את הנתונים ואנו דורשים פתרון עבור הילדים שלנו:

1. שימוש במבנים ריקים סמוכים לבית הספר (כגון סניף בני עקיבא)

2. הוספת מבנים ארעיים לתוך מתחם בית הספר. 

3. גיוס צוות נוסף

4. מימון הפתרונות הללו!!! 

5. לחילופין החרגה של ביטול קפסולות בכיתות ג-ד בבתי ספר אלו. 

לא להפקיר את ילדי כיתות ה-ו בבית!  הם לא צריכים לשלם את המחיר עבור חוסר אונים של עיריית מודיעין. 

תנו לילדים שלנו הזדמנות שווה ללמידה בשנת הלימודים הקרובה. (ולנו ההורים את השקט הנפשי שהילדים שלנו לא מופקרים לבד בבית 4 בקרים בשבוע). 

בברכה, 

הורי כיתות ה-ו

בתי ספר: אסיף, דרכי יהודה, אריאל ואבני חושן. 

מדבריה של סיון רהב מאיר: 

דיברתי השבוע עם לא מעט הורים, מורים ומומחים. הנה שלוש המלצות שהם כולם מסכימים עליהן, לקראת פתיחת שנת הלימודים השבוע:

ראשית, למצוא פתרון טוב יותר לכיתות ה' ומעלה. אם הייתי מספרת לכם לפני שנה שהמדינה תבקש מילדים בני 10 להישאר כל היום מול המחשב לבד בבית למשך שלושה ימי לימוד בשבוע, הייתם חושבים שזו טעות.

עם כל הכבוד לנסיבות המורכבות, לא יכול להיות שזה הפתרון שאליו הגענו. כיום, לחשוב מחוץ לקופסה זה אומר לחשוב מחוץ לכיתה: שילכו למוזיאונים, לפארקים, שילמדו בגן ציבורי, שקבוצות קטנות ילמדו יחד בבתים של ילדים, בהשגחה הורית. לא יכול להיות שאנחנו מציעים להם שנת לימודי טיקטוק רצופה, בגיל כה צעיר ורגיש שבו הם כל כך צריכים התפתחות אנושית, רגשית, חברתית.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה