סיפוק שירותיים פסיכולוגיים ראויים לתושבי הדרום

 שלום.

ארצה להשיב את צומת לבכם למצב העגום של תושבי הדרום שלא מקבלים את הטיפולים הפסיכולוגיים שהם מגיע להם בכמות, מחיר ונוחות.

לאחרונה התפרסמה מידע מדאיג על ההזנחה של משרד הבריאות לפסיכולוגיה הציבורית וסיפוקה לציבור, ובעיקר באזורי הדרום.

תושבי הדרום נאלצים להתמודד בבעיה ביטחונית שכולנו מודעים אליה, הפוגע באיכות חייה.

כבר שנים ארוכות מתמודדים התושבים עם חרדה שעלולה להופיע גם בזמני חירום וגם בזמני רגיעה, ולשבש באופן מוחלט את חייהם של הסובלים ממנה.

כתוצאה מהמצב הבטחוני בדרום, מתווסף משמעותית עוד מקרים של תושבים הזקוקים ורוצים לקבל לטיפולים פסיכולוגיים ונפשיים.

מי שאמורים לסייע לתושבים בהתמודדות הנפשית מול מתקפות הטרור הם חמשת "מרכזי חוסן" הממוקמים ביישובי עוטף עזה, וכוללים מעטפת של אנשי צוות כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ומטפלים ביצירה שהם מומחים בטראומה.

אז מה הבעיה?

קשה להשגה:

אך השירות הזה, הכפוף למשרדי הבריאות והרווחה, אמור להתווסף ולסייע לשירותיפסיכותרפיה (לא בהכרח בהקשר של טרור) ציבוריים שתפקידה של המדינה לספק לאזרחיה -ואת אלה קשה מאוד להשיג היום בזמינות סבירה בכל הארץ, וגם בדרום.לפי נתונים שמסר ל"גלובס" פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית,זמני ההמתנה לשירותים פסיכותרפיים בערי הדרום כמו באר שבע ואשדוד נעים בין חצי שנה לשנה, ויש יישובים שבהם אין בכלל שירותים כאלה, למשל: ירוחם, נתיבות, דימונה, גדרה וגן יבנה.

מחירים:

גם פנייה לטיפול אצל מטפלים העובדים עם הקופות תמורת כ-130 שקל לטיפול - מה שמכונה "הסדר" - "היא לא תמיד זמינה וגם כרוכה בתשלום שעבור חלק מהתושבים הוא הרבה כסף, והם לא בהכרח יכולים לעמוד בו". כך טוען איתמר, שעבד במשך שלוש שנים בעמותה שסיפקה שירות בעבור "חוסן" במועצה האזורית שער הנגב.

הטיפול:

איתמר אומר כי "חוסן נותנים מענה למצבים אקוטיים(= מחלה בעלת משך זמן קצר יחסי המתפתח במהירות ובחדות המתרחש בפרק זמן מוגבל, לא קבוע. דורש טיפול ותשומת לב, רציני, חמור), אך כשהצופרים נרגעים והשקט חוזר - קשה הרבה יותר לחוסן לספק את הצרכים, כי חלק מהמטפלים לא ממשיכים בעבודה שם."חוסן נותנת פתרונות זמניים שלא פותרים את הבעיה לגמרי ולאחר מכן משאיר את המטופלים ללא מוצא.

פתרונות חלופיים:

לאור המחסור בשירותי פסיכותרפיה זמינים, לא מעט מתושבי הדרום נעזרים בתרופות נוגדות חרדה מסוג זאנקס וקלונקס, שעלולות להוביל להתמכרות.אביאל אורן, פסיכולוג קליני, וגם הוא מהארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, אומר ש"יש מחסור בכל הארץ בשירותים פסיכולוגים ובפריפריה הגיאוגרפית החברתית המצב חמור יותר, כולל בדרום. הסיבות הן בעיקר הזנחה רבת שנים של המדינה את הפסיכולוגיה הציבורית, המקבלת ביטוי בהיעדר תקינה, שכר נמוך, ובעיקר היעדר רגולציה של משרד הבריאות על קופות החולים שיספקו טיפולים פסיכולוגיים במרחק סביר ובזמן סביר כמתחייב מחוק ביטוח בריאות ממלכתי". 

וזו לא הפעם הראשונה:

גם הרפורמה בבריאות הנפש מ-2016, שהעבירה את האחריות לתחום בריאות הנפש מהמרפאות הממשלתיות לידי קופות החולים, לא הועילה בקיצור זמני ההמתנה לטיפול.

ההשלכות של אי-הסיפוק:

מה ההשלכות על הנפש של מבוגרים וילדים שאינם מכירים חיים במציאות נורמלית?

ההשלכות מכילות:

* הפקת חרדות בקרב התושבים ויכול להפוך אנשים לחרדתיים סדרתיים ולהשפיע על אורך חייהם לכל החיים.

* לצד החרדה עשוייה להופיע גם תגובה פוסט טראומטית (PTSD).

דוגמאות והוכחות:

"אנשים שעמם עבדתי", מספר ד"ר איתמר המתמחה בפסיכולוגיה קלינית מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, אשר עבד במשך שלוש שנים כמתמחה בישובי שער הנגב, "סבלו מקשיים בתפקוד בלימודים, בעבודה ובזוגיות. העולם של אותם אנשים הסובלים מחרדה מצטמצם. רואים זאת גם בקרב ילדים. הם מתחילים להימנע מיציאה מהבית, לא רוצים לישון לבד ולהתקלח לבד. רואים הרבה יותר בעיות של קשב וריכוז בקרב ילדים חרדתיים".

ההשפעה של חוסר התמיכה הרגשית והפסיכולוגית משפיעה על תושבי הדרום לכל החיים.

לסיכום: ארצה לחזור ולהדגיש שמשרד הבריאות צריך לייחס חשיבות רבה יותר לפסיכולוגיית הציבור, בדרום ובכלל הארץ, כי בזמנים קשים כאלו, גם של פיגועים וגם של קורונה, הטיפולים האלה חשובים מאוד, ודאגה רבה יותר אליהם תציל חיים.