תגידו לא לערסים!
מספר חתימות
19 |
|
1,000 | |
-ערס-
הערס הוא סוג של מקטע בתהליך האבולוציוני בין קוף לאצה (חד תא) אשר נקטע בשלב מסוים בהתפתחות לפי סוג הערס.
הערס החדש הוא חיה חברתית, הניזונה בדרך כלל מגרעינים. אצל הערסים קיים מנגנון הגנה מתוחכם הכולל מערכת בריתות מתוחכמת בדומה למערכת הבריתות במלחמת העולם הראשונה. הערסים, בדומה לאריות מבלים את רוב זמנם בצפייה בכדורגל.
הערס חי רק במדינת ישראל בשמורות טבע כגון באר שבע, יבנה, בת ים,בת ים,בת ים,בת ים, פתח תקווה, נתניה, אור עקיבא, קרית מלאכי, אור יהודה, חולון, אילת, ירוחם בית שאן ודרום תל אביב בעיקר בטרטוריית "שכונת התקווה". הבדלה נפרדת לערים, הינה הערס הירושלמי. אלה מופרדים בד"כ משאר הערסים, שכן הם נראים כמו פוקימונים עלי-אדמות. סוגים של ערסים מתחלקים לפי מוצאם, התנהגותם, מצבם הכלכלי ועוד. תקופת ההריון של ערסית המצויה אינה ידועה, וככל הנראה זהה לזו של אדם.
נקבת הערס גם היא משויכת לגזעים שונים (פקאצה, פרחה ועוד.)
הערס הוא מאופיין בפרטי לבוש מגוונים ובעיקר בסמל "חיי" או "חמסה" ענקי(מנחושת יצוקה) המקנה לערס כוחות על טבעיים (בהם יראה מצד החנונים ושמירה על צבע עורו במשך כל השנה). יצור זה מזוהה, בנוסף על כל אלו, בקול נמוך מזה של בני האנוש, ולעתים אף מתחת לספקטרום הגלי שהאוזן האנושית מסוגלת לפרש. כל הערסים מהווים אחו?ת אחת (אחושרמוטה בערסית חדשית), ולכן כל ערס קורא לחברו "אחי".
הערסים נוהגים לנוע בקבוצות, ולהתנייד בעזרת כלי רכב שגילם מהווה כפולה שלמה של 20. על מנת להתחשב בסביבתם הם משתדלים להסוות את נוכחותם על ידי הרכבת אגזוז לחץ לכלי רכבם המתפרק. למרות זאת, מסיבה הנשארת בגדר תעלומה למדע המודרני, נוכחותם תמיד בולטת בשטח. הערס הממוצע יפחד תמיד מהפרצופנתי ומכל הקשור לכת הנתיזם. השמות של הערסים הם בדרך כלל: גו-לן, בועז, אבי (אחד הידועים), ולעיתים גם יוסי, ששון, צ'יצ'ו, דוד, ביטון,דודו, ואלירן (בכל "חמולה" של ערסים יש לפחות אלירן אחד).
הם בדרך כלל מצויים במשפחות דתיות ולא מכירים את האימרה "לא תרצח".