לחייב את רשות הדואר לרשום מי השולח בדואר רשום

לפי הנהוג כיום, כאשר אזרח מקבל דבר דואר רשום, נשלחת לביתו הודעה על דבר הדואר הרשום, מבלי שההודעה תציין דבר על זהות השולח או על מענו.

במצב דברים זה, הנמען אינו יודע מי שלח אליו את דבר הדואר הרשום ואינו יכול לשקול האם עליו לגשת לבית הדואר ולאסוף אותו. זאת למרות, שכאשר פלוני ניגש לשלוח דואר רשום הוא מחויב למלא את כל פרטיו, אך הנמען לא מקבל פרטים אלה, למעט פרטים על הישוב ממנו נשלח דבר הדואר וגם זאת בחלק מהמקרים.

מצב דברים זה, גורם לכך שדברי דואר רבים לא נאספים, כיוון שהנמען אינו יודע מי שלח אליו את דבר הדואר. בנוסף, השיטה הנהוגה גורמת לבזבוז זמן רב של האזרחים, שלא תמיד יודעים עבור מה הם נדרשים להגיע לסניף הדואר ולהמתין בתור, שכן לא אחת האזרח טורח להגיע לסניף הדואר בשל דבר דואר שהיה מוותר עליו אילו ידע ממי נשלח.

יתרה מכך, הדין מחיל חזקות רבות  לפיהן נמען קיבל את דבר הדואר בחלוף מספר ימים, גם אם לא אסף אותו אזרח את דבר הדואר.

לדוגמא, כאשר מדובר בדוחות וקנסות, תקנות סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, קובעות חזקה שהנמען קיבל את דבר הדואר בחלוף 15 ימים מהמשלוח בדואר רשום, ולכן החוק המוצע לא יפגע ביכולת המדינה להטיל קנסות ולגבותם באופן יעיל.

על כן מוצע, כי בהודעה על דבר דואר רשום הנשלח לנמען, ייכלל שמו של השולח ומענו. באופן זה, תועבר ההכרעה לנמען אם ברצונו למשוך את דבר הדואר או להתעלם מקיומו.

מתוך הצעת חוק שהגיש גלעד ארדן בכנסת שעברה ומאז לא עשה דבר. הצעת החוק שהוגשה היתה בעקבות בקשה שלי ממר ארדן.לעת עתה כלום לא נעשה.