העלאת מודעות נושא הפרעות אכילה בבית הספר

כמישהי שהתמודדה ועדיין מתמודדת עם הפרעת אכילה קשה ורואה כל כך הרבה ילדות ונערות שגם הן מתמודדות עם זה ואפילו לא יודעות שהן מתמודדות עם זה.הפרעת אכילה הא לא הרצון להיות רזה היא התפיסה המעוותת של הגוף שלך, היא האובססיביות למשקל, הבעיה היא לא הרזון, זה אומנם אחד הסימפטומים הבולטים של ההפרעה אך היא מגיע ממשהו הרבה יותר עמוק.יש כל כך הרבה חוסר מודעות בנושא הזה,ובאמת מאיפה שילדה צעירה שמרגישה שמנה, מרגישה שאם היא תהיה רזה יותר היא תהיה אהובה יותר, מוצלחת יותר, היא תצליח לקבל את עצמה.מאיפה שהיא תבין ממה זה נובע?בנוסף בת שמתמודדת עם הפרעות אכילה תשמור על זה בדרך כלל בסוד מוחלט ולא תספר לאיש, משהו בה מרגיש שזה לא בסדר אבל היא לא יודעת בדיוק מה.אף אחד לא מספר לה שהבעיה היא לא הרזון אלא הבעיה היא ממה נובעת ההפרעה הזאת ובמקום הזה צריך גם לטפל.אף אחד לא יידע אותה שיש בנות שמתו בדיוק מהדבר הזה.אף אחד לא אמר לה שכשהיא תרצה לעצור היא כבר לא תוכל (כי זה מה שהן תמיד משכנעות את עצמן)אם רק היתה לנושא הזה מודעות, אם רק ילדה היתה יושבת ומבינה שכן מדברים בדיוק על הבעיה שלה, בצורה מובנת, בצורה שמקבלת אותה כמו שהיא, בצורה שמציעה לה לשתף הורים או מורה ושלא יצעקו עליה שיעזרו לה לצאת מזהשהיא תבין שזה לא שיכריחו אותה להשמין , זה לא שרוצים שהיא תהיה מאושפת, רוצים לעזור לה.בביה"ס מלמדים כ"כ הרבה דברים שלא באמת רלוונטיים לחיים ודווקא את הדברים החשובים באמת מזניחים.די להתנהלות הזאת, זה לא הגיוני.אני לא מורה, לא מפקחת ולא מנהלת. אני מישהי שמתמודדת עם זה בעצמה ויודעת שאם איתי היו מדברים על זה בגיל יותר צעיר לא הייתי מגיעה לאיפה שאני עכשיו, אני רוצה לשנות ולעזור למי שעוד אפשר לעזור ולהצילבבקשה תחתמו ותעזרו לעצומה הזאת להגיע ל1000 חתימות ויותר ולפנות למשרד החינוך בתקווה שמשהו ישתנה