ביטול ההחלטה על איסור לימוד "גדר חיה"

אנו החתומים מטה קוראים למזכירות הפדגוגית לבטל את האיסור על הכנסת ספרה של הסופרת דורית רביניאן לתכנית הלימודים. החלטה אומללה זו, ולא פחות מכך נימוקיה, הם בבחינת דגל שחור למדינת ישראל ולספרות העברית! וזאת בהיותה פותחת פתח לשלילתן ולהסרתן של יצירות רבות מתכנית הלימודים, ובכלל זה יצירות קנוניות שעניינן באחר ובאחרות. ההחלטה מהווה קריאה להאדרתה של ספרות מטעם, לסימון האחר כאויב וכמסוכן, להתבצרות גלותית, מסתגרת בתוך ד' אמות, ומכאן קצרה הדרך לסילוק האחר, להתעמרות בו ולעידוד הגזענות ותוצאותיה. 

החלטת המזכירות הפדגוגית עומדת בניגוד לרוחה ולמטרותיה של הוראת הספרות מהן אנו מצטטים כאן:

• יצירות ספרות מזמנות לקוראים מפגשים עם דמויות ועולמות גם  מחוץ לגבולות הזמן והמקום. מפגשים מעין אלה עשויים להתרחש באמצעות קריאה ולימוד של מבחר יצירות המתאימות לגיל הלומדים, הן מהקלאסיקה והן מספרות בת זמננו – מקורית ומתורגמת. ביכולתם של מפגשים כאלה להרחיב את אופקי התלמידים ולפתח את דמיונם.
• מעשה הפרשנות של היצירה הספרותית נע בין שני קטבים: קשב רב לטקסט על כל מה שנכתב בשורותיו וביניהן וקשב של הקורא לעצמו, לעולמו הפנימי ולהיכרותו המצטברת עם יצירות אחרות. הפסיחה בין קטבים אלה פורשת כר נרחב לשיח תרבותי בין כל קורא לבין היצירה. עם זאת, אחת הדרכים להעמקת חוויית הקריאה ולעיבודה היא באמצעות השיחה הבין-אישית והקבוצתית על היצירה הספרותית, שיחה שהייתה ועודנה הכלי העיקרי במסגרת הוראת הספרות. הקריאה והשיחה (או הכתיבה) שבעקבותיה עשויות לתרום לגיבוש תפיסת עולם רב-ממדית ומורכבת המכילה גוונים ודקויות ולעתים אף סתירות.  כך יוכל כל אחד מהתלמידים לקחת חלק בשיח המתנהל במסגרת קהילה פרשנית רבת-קולות ובעלת יכולת להכיל פרשנויות שונות – כל זאת בתנאי שהפרשנות אכן מכבדת את הכתוב. כל קבוצה או כיתה יכולה לצמוח לקהילה פרשנית מעין זאת.
• מאז שלהי המאה ה-18 נחשבה הספרות העברית החילונית לשדה ניסויים, שבו נבחנו בלהט, לעתים מתוך ייאוש ולעתים מתוך תקווה, השאלות הגדולות הנוגעות לכינון תרבות וזהות יהודית-ישראלית בעולם של תמורות וטלטלות עזות. לימוד וקריאה של יצירות מן הספרות העברית עשויים לעורר בתודעת התלמידים שאלות הנוגעות לשייכותם ולזהותם ולעודד אותם לחפש תשובות ההולמות את צרכיהם הרוחניים והתרבותיים. לאחרונה גם מרבים לדבר על ריבוי הקולות הגובר בשדה התרבות הישראלית, ובכלל זה בספרות, קולות שהודרו בעבר מהמרכז הקנוני או שלא נשמעו כלל. להוראת ספרות תפקיד חיוני בהפגשת הלומדים עם קולות וזהויות אלה.

כפי שניתן לראות, האיסור על הכללתו של הספר בתכנית הלימודים עומד בסתירה חריפה ובוטה לרוח ההומניסטית המנשבת מממטרותיה של ת. הלימודים, ואם לא די בכך היא גם מלמדת על חוסר האמון שנותנת המערכת במוריה וביכולתם לנהל שיעור ספרות באופן מושכל ורגיש.

"בעת הזאת", אם להשתמש בלשונה של ממלאת מקום יושבת ראש המזכירות הפדגוגית, גב' דליה פניג, על הספרות להילחם ברוחות הגזעניות המנשבות בחברה הישראלית, ולא באמצעות אינדוקטרינציה, אלא דווקא ע"י הוראתה של יצירת הספרות כטקסט הפותח לקשב, לדיוק ולשימת לב לקול האנושי המפעם בה.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה