פתיחת מאגר שאלוני ה'אנשלוס' המקוון לציבור

*הגענו ליעד, אבל מוזמנים/ות להמשיך לחתום!*

לכבוד: ד"ר יוחאי בן־גדליה, מנהל הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בספרייה הלאומית

הנושא: גישה חינמית אל מאגר שאלוני הקהילה היהודית בווינה באמצעות הספרייה הלאומית

שלום רב,

אנו, אזרחים ישראלים צאצאים ליוצאי אוסטריה, דורשים כי אוסף השאלונים של הקהילה היהודית בווינה (IKG) שנמצא ברשות הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי – יפתח במלואו לציבור הרחב באופן מקוון, ולא יהיה פתוח לגישה מקוונת מלאה ובלעדית בידי החברה הפרטית (MH) MyHeritage הגובה תשלום על עיון בשאלונים. 

דרישתנו מבוססת על הבאים:

• באביב 1938, לאחר ה'אנשלוס', יהודי אוסטריה חויבו למלא שאלונים אישיים של ה-IKG. שאלונים אלו, שנועדו לזרז את גירושם מביתם וממולדתם בידי המשטר הנאצי, מכילים פרטים רבים אודות הממלאים, ומהווים אוצר גנאלוגי והיסטורי חשוב. שאלונים אלו נותרו בווינה והועברו לאחר השואה אל הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. כעת, אוסף השאלונים פורסם ב-MH.
• נוצר מצב אבסורדי לפיו תנאים שונים מונעים מהארכיון המרכזי בספרייה הלאומית לפרסם את האוסף המקוון במלואו, בעוד שהאוסף זמין באופן מלא ב-MH מכיוון שהם לא מחויבים באותם התנאים, זאת למרות שקיבלו את האוסף מהארכיון המרכזי. אם כן, הספרייה הלאומית נתנה יתרון מובהק לחברה פרטית המספקת את האוסף באופן נוח תמורת תשלום, בעוד שקבלתם בחינם מהארכיון המרכזי כרוכה בטרחה מסורבלת, כגון הגעה אל בניין הספרייה לאחר הזמנת המסמכים והבאת אישורים. מצב זה אינו סביר, שכן זה לא מקובל שהארכיון המרכזי העביר חומרי ארכיון לחברה פרטית תוך ידיעה שאצלה הם יהיו יותר נגישים, וכן זה לא סביר שהמגבלות המשפטיות שחלות על הארכיון (כגון שמירה על פרטיות) לא יחולו על MH. על הארכיון המרכזי מוטלת אחריות שהנגישות לאוסף באתרה ובאתר MH תהיה זהה, או לחלופין יש להתנות את פרסום החומרים ב-MH בכך שהגישה באתרם תהיה חינמית.
• בין השנים 2011 ל-2014 התנהל מאבק משפטי על זהות הגורם שיחזיק בחומר הארכיוני שהובא מוינה לאחר השואה לרבות האוסף. המאבק הוכרע בביהמ"ש העליון על בסיס כך ש"ישראל היא המרכז התרבותי של העם היהודי" ולפיכך החומרים המושאלים נשארו בישראל ולא הוחזרו לווינה, זאת למרות שה-IKG הציעו כי יעשו את הדיגיטציה הנדרשת. העברת סריקות האוסף, וכן זכויות בלעדיות עליהן, לחברה מסחרית בבעלות זרה בשווי מאות מיליוני דולרים, לאחר שהוחלט כי החומר צריך להישאר בישראל על בסיס עקרוני, היא החלטה שערורייתית, מבישה, צינית ובלתי מתקבלת על הדעת. מן הראוי שברוח החלטת העליון אוסף השאלונים בספרייה הלאומית יהיה בעל יתרון נגישות על פני הארכיון שהועבר ל-MH,או לכל הפחות נגיש באותה המידה.
• הספרייה הלאומית, שתקציבה השנתי עומד על כ-60 מיליון ש"ח (נכון ל-2021) בין היתר מכספי משלם המסים הישראלי, צריכה למלא את עבודתה הציבורית כהלכה ולאפשר גישה מקוונת וחופשית לאוסף הסרוק שממילא מצוי ברשותה. בשימוש התקציב שמקבלת הספרייה הלאומית, ובדומה לאופן שבו ארכיון המדינה פועל, עליה להנגיש לציבור את כלל האוסף באופן מקוון.
• המצב המתואר לעיל בלתי נתפס, ולא סביר שאדם שמבקש לראות באופן מקוון את השאלונים שמילאו אבותיו ייאלץ לשלם לחברה פרטית. בהינתן מצב שבו המאגר לא נסרק, הרי שהגעה אל בניין הספרייה בגבעת רם הייתה מוצדקת ומקובלת; אבל מכיוון שזהו לא המצב, נראה כי ישנו אינטרס של גורם כלשהו להקשות על הנגשה ציבורית של האוסף, וליצור מצב שבו נראה שעדיף לשלם ל-MH, שכן זו האחרונה מפרסמת ברבים את הימצאות האוסף ברשותה. נראה כי למעשה סריקות מסמכי אבותינו הועברו לחברה פרטית תחת תנאים שאינם כשרים, ברורים או שקופים – דבר שלא מתקבל על הדעת. כל יתרון או אפשרות בלעדית או ייחודית שניתנה מהספרייה הלאומית לידי חברה מסחרית לעיון או מיון או סריקה של חומרי ארכיון הקהילה היהודית בווינה, אינה לגיטימית כל עוד לא יינתנו אלה במלואם בחינם גם מידי הספרייה הלאומית לציבור הרחב.
• יש לזכור מהו קהל המשתמשים: עבור אנשים מבוגרים המבקשים לראות את מסמכי הוריהם הזמנת מסמכים, הבאת אישורים שונים הכרוכים בקבלתם וכן הגעה אל אולם הקוראים כרוכה במאמץ ובטרחה רבה שאינה אפשרית עבור רבים, ולפיכך יש לעשות ככל הניתן – ומה שאכן ניתן ואפשרי – על מנת להקל את הליך קבלת הגישה אל האוסף, ולאפשר לאנשים לגשת אל מסמכי אבותיהם באופן מקוון ובלי צורך בתשלום לאף גורם. לאלץ אנשים להגיע אל אולם הקריאה במקום לאפשר להם קריאה מקוונת הוא אילוץ בלתי מוצדק.
• החומר הארכיוני אינו קניינו הרוחני של אף אחד, אלא "מסמכים שהם בעצם משהו ממערכת ביורוקרטיה" (כלשונך). לא מדובר ביצירה מקורית של MH או של הארכיון המרכזי, ועיון בלבד בחומרי הארכיון אינו שירות מיוחד שהומצא בידי גורם כלשהו – האינדקס שנערך בידי איזה גורם שזה היה, נמצא כבר בתוך אתר הספרייה הלאומית ואין סיבה שלא יהיה פתוח. לא סביר שחברה פרטית תעשה רווח על חשבון חומר ארכיוני מהשואה, כאילו שהיה תוכנה המקורי.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה