"בית בשביל צה"ל- צה"ל בשביל הבית"

עצומה : שינוי בתנאי החיילים הנשואים המשרתים בשירות חובה

עקרונות העצומה:

1. על עצומה זו חתומים חיילים/חיילות נשואים בשירות חובה בלבד או בן/בת זוגם.
2. חותמי העצומה שואפים לשרת שירות משמעותי מתוך נאמנות ותרומה לביטחון המדינה, צה"ל מפקדיו ומטרותיו.
3. פנייה זו שואפת לשינוי משמעותי בתנאי החיילים הנשואים בכלל החזיתות.

זהו קולם של אוהבי הצבא והנאמנים אליו. קולו של החייל המתגעגע יום יום לאשתו האהובה, קולו של החייל שחוזר לעבודות הבית. החייל שמשפץ, מתקן, קונה, מבשל ומסדר ממש עד כניסת שבת, כי הוא בעל הבית. קולו של החייל שמוותר על מותרות בצבא כדי שלאשתו ישאר כסף לצרכים בסיסיים.

זהו קולן של הנשים הטובות, מלח הארץ. קולם של אלה שישנות לבד, שדואגות. קולן של הנשים המסורות לדגל ולמדינה. קולן של הנשים המפרגנות, הנשים שמעניקות אהבה ותמיכה לבן הזוג שלהם דרך הטלפון.

זהו קולם של החיילים הנשואים.

מטרתנו איננה להתבכיין ולהתמסכן, אנו משרתים מרצון בחירה ושמחה. איננו מנסים ל'סחוט' כסף מהמערכת אלא להפוך את המצב הקיים לנורמטיבי. קול זו מגיעה מהשטח, מפעפוע פנימי. מסיפורים שגעשו והציפו את פני השטח, וממאות חיילים אשר זועקים לשינוי ולעזרה.

זהו סיפור על חייל שמתקלח בלי שמפו כדי לחסוך, על נשים שנאלצות לעבוד 40 שעות שבועיות  בשכר נמוך כדי לקבל תקווה שאולי יקבלו סיוע, על לוחמים שמשכורתם הצבאית ודמי שכר הדירה הזעומים שלהם מתכלים כליל כבר בראשון לחודש למען תשלום דיור ומוציאים הרבה כסף משאר חסכונותיהם הדלים על תשלומים ומזון. על סטודנטיות שנה ראשונה שמשום מה ובצורה אבסורדית על פי החוק כנראה צורכות פחות לחם וחלב מסטודנטיות שנה שנייה. סטודנטיות שכן לומדות כבר בשנה השנייה לתואר אך לא זכאיות לסיוע כלכלי כי לא החשיבו להם את השנה הראשונה מטענות אוויליות, או שזכאיות לסיוע אך לתמיכה דלה מאוד. זהו סיפור על בירוקרטיה מתמשכת ועל נשים בהריון מתקדם שטרם אושרו להם הטבות בסיסיות.

למרות עזרתן הרבה של משקים ומשקיות הת"ש קיים ערפול בכל הנוגע לתחום, ולרוב החייל אינו מכיר לאשורה את זכויותיו.

שתי הבעיות העיקריות שצפו על פני השטח מדברות על קושי כלכלי ועל הקושי הזוגי במהלך הצבא.

התחום הכלכלי מתחלק לשניים, הראשון- הקריטריונים הנדרשים לסיוע כלכלי (להלן: תשמ"ש), והשני שותפות בשכר דירה והוצאות נוספות.

א.סיוע כלכלי:

מבחינה כלכלית, חייל נשוי מקבל תשלום חודשי זהה לשאר החיילים בתוספת השתתפות בשכר דירה. אך על החייל הנשוי לפרנס בית עם כל המשתמע מכך- חשמל, מיים, מזון, שכר דירה וכדומה. כאשר החייל מבקש  לקבל סיוע כספי המכונה תשמ"ש הוא נדרש לתנאים לא הגיוניים ובנוסף  מגבילים.

תנאי קבלת תשמ"ש:

תשמ"ש לחייל נשוי מורכב מ 3 קריטריונים עיקריים אשר אשת חייל שעומדת בהם זכאית לקבלת הסיוע הכלכלי:

1. אשת חייל עובדת: עליה "למצות כושר השתכרות" כלומר לעבוד 40 שעות שבועיות בשכר שלא יעלה על שכר מינימום וע''י כך להיות זכאית לתשלום חודשי, בהתאם למבחן ההכנסות.

1. סטודנטית: אשת חייל אשר הינה לומדת לתואר ראשון וסיימה את שנת הלימודים הראשונה לתואר באוניברסיטה/מכללה מוכרת, הינה זכאית לסיוע כלכלי (תשמ"ש) בצירוף האישורים הכלכליים הרגילים ובאישור לימודים מפורט על שעות הלימודים בשנה ב' לתואר.

1. אשת חייל אשר נמצאת בהריון:

• משבוע 14 עד שבוע 32- אינה צריכה למצות כושר השתכרות, אך אם עובדת, הכנסותיה יעמדו במבחן ההכנסות (כפי שצויין לעיל, עם ק. ת''ש).
• משבוע 32 עד הלידה- איננה צריכה למצות כושר השתכרות כלל, אך אם עובדת והכנסותיה מעל 5000 ש"ח בחודש, בקשתה תיבחן ע''י מבחן ההכנסות של הק. ת''ש.
• אשת חייל אשר הינה אם לילד ומעלה- תהיה זכאית אוטומטית לסיוע כלכלי ששיעורו משתנה בהתאם להכנסותיה.

על פי סדר סעיפי פירוט הקריטריונים שהוצגו נציג טענותינו.

1. על פי תנאים אלה ניתן להסיק כי אישה העובדת פחות מ 40 שעות שבועיות לא תקבל סיוע משום שלא מסוגלת להגיע למיצוי כושר העבודה. בתרחיש אחר, אישה שאכן עובדת 40 שעות שבועיות אך מרוויחה מעט מעל המינימום שוב תיכשל בתנאים ולא תקבל סיוע.
2. החוק הדורש מהאישה להיות בשנה שנייה של לימודים לא מתקבל על הדעת. מדוע שסטודנטיות בשנה ראשונה לא יהיו זכאיות לסיוע כלכלי למרות הצורך הזהה לסטודנטיות בשנה שניה!  (כנראה מתוך מגמה מאכזבת שהנשים יבטלו לימודים ויפנו לתעסוקה מזדמנת דבר שמונע מהם התפתחות עתידית).

חייל אשר נשוי לסטודנטית אשר בשנה ראשונה משתכר משכורת בסיסית+סיוע שכ"ד[1], מוציא אותה בשלמותה על תשלומי שכר הדירה ויתחיל את החודש עם 0 הכנסות כאשר ההוצאות טופחות.

1. חייל נשוי ללא ילד גם מחזיק בדירה, תשלומים, מזון והוצאות נוספות כשלרוב לא יהיה זכאי לתשמ"ש אלא אם כן זוגתו גם בשירות חובה.  נוצר מצב בלתי הגיוני בו אין לזוג איך לכלכל את צרכיו ע"י המשכורת הזעומה ושכ"ד החלקי.

ב. שכר דירה:

חייל שאינו זכאי לתשמ"ש משתכר משכורת לוחם העומדת על כ1600 ש"ח, סיוע שכ"ד מגיע לכל היותר ל795 ש"ח, כאשר יחידת דיור ממוצעת בשוק עולה על סך שניהם.

המצב שנוצר לא הגיוני בעליל. החייל מתחיל כל חודש בחודשו עם 0 הכנסות כאשר סך ההוצאות שלו טופח על הכנסותיו.

החייל נדרש להוציא כסף לתשלומים, מזון, תרופות, הגיינה, וצורכי הבית השוטפים יש מאין.

חיילים בודדים לדוגמא  (שאנו מלאים הערכה ומצדיעים להם) זכאים לשכ"ד גבוה יותר המגיע לסך גג של 1300 ש"ח, עקב הגדלת סעיף של 'הוצאות תחזוקת בית'. זאת, מתוך הנחה שהוא מנהל חיים עצמאים לבד ללא הכנסה ולא גר בבית הוריו. חייל נשוי אומנם לא במצב חופף אבל בהחלט זהה! ויש לו צורך אמיתי לא פחות.

לפיכך, נבקש להגדיל את שכר הדירה על מנת לאפשר מרווח נשימה לחיילים הנשואים שחיים בשכירות.[2]

בנוסף, מצב חוקי התשמ"ש הנוכחיים והקריטריונים לקבלתו לוקים בחסר ואינם עונים על צורכיהם הבסיסים של חיילים רבים ונשותיהם. 

נבקשכם לפעול בראש ובראשונה לשינוי הקריטריונים הנקבעים לקבלת התשמ"ש בצורה פרקטית והגיונית. לייצר סך גג כללי שיצור ביטחון נורמטיבי לניהול חייו של החייל הנשוי המצוי, כלומר חייל נשוי ללא ילדים אשר אשתו לא בשנה שנייה של לימודים, ובנוסף לנרמל את דרישת מיצוי התעסוקה.

מלבד המצב הכלכלי הקשה שזוגות רבים נמצאים בו עולה הסוגיה העוסקת בקשר הזוגי וברצון להקים משפחה במהלך הצבא.

זוג שנמצא במצב שאחד מבני הזוג מתגייס מודע לקושי שבדבר ולמרות זאת מוכן לצאת לדרך ולתרום כמה שנדרש למדינה. עם זאת, הזוג מצפה מהסגל הצבאי שיתחשב במצב כמה שניתן ולא יתייחס לחיילים הנשואים במקרים מסוימים "כמו כולם".

בנוגע לשחרורים מלבד 10 ימי ה "מיוחדת" שניתנים בעת חתונה במהלך השירות הצבאי, יציאות נוספות הקשורות לתפקוד תקין של בית נמנעות ולא מעוגנות בחוק או בקוד הצבאי. לרוב תלויה בקשת היציאה במ"מ ולעיתים במ"פ, שמשפט נפוץ שהחייל עתיד לשמוע מהם: "אם אני יכול גם אתה יכול".

טענה זו לא רלוונטית מתוך ההיגיון שכל זוג חווה דברים באופן שונה ובנוסף מתוך ההבנה הפשוטה שחייל בשירות קבע שונה במהותו מחייל בשירות סדיר מכל המשתמע מכך. אחד ההבדלים הנפוצים הוא שבבסיסים רבים רק הסגל הבכיר מורשה להביא לשבתות את נשותיהם בעוד שלסגל הזוטר לא מאשרים זאת, כאשר בפועל אין הבדל בין אישה לחייל בסדיר לעומת אישה לחייל בקבע.

יוצא, שחיילים נשואים סוגרים שבתות מיותרות שבהם לא נערכים אימונים ואין להם ערך מוסף- לשווא.

בעוד חייל בודד זכאי ליום סידורים אחת לחודש החייל הנשוי נתון לחסדי הקצין שלעיתים קרובות אינו מכיר ומבין את מצב פקודו, מבחינה רפואית, נפשית וטכנית.

לסיכום, אנו קוראים לשינוי משמעותי הן בתחום הכלכלי והן בתחום המשפחתי.

משדות האימונים וקווי הביטחון, חיילים ומפקדים כאחד אנחנו קוראים לכם. אתם, היכולים לשנות וליצור שינוי! לתת לנו כדי שנוכל לתת! במעשים ולא בדיבורים. מתוך הצבא ומחוצה לו, בפוליטיקה בממשל ובתקשורת.

ראש הממשלה, שרים וחכי"ם, אנו קוראים לכם לפעול בנושא, על מנת שאנו, משרתי המדינה, נצליח לתרום לה כמה שרק ניתן.

מלאים הערכה על פועלכם ומצפים להמשך פעילות בנושא,

"בית בשביל צהל, צהל בשביל הבית".

איגוד החיילים הנשואים בשירות חובה.

[1] סכום של כ 2200 ש"ח סכ"ה

[2] נציין לחיוב שישנה תמיכה ברכישת מוצרי חשמל ודיור- אך לעיתים קרובות הבירוקרטיה לוקחת זמן רב מידי וכתוצאה מכך העזרה לא רלוונטית. כמו כן קיימות הטבות בתשלומי חשמל וארנונה אך גם לנושא זה אין נגישות ומידע ורשויות לא בהכרח מכבדות אותו. בנושא של תלושי מזון אמנם ישנם, אך הם אינם ניתנים בצורה קבועה או כוללת.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה