אומרים תודה אחרת

שלום, קוראים לי טל שובל

ואני בוגרת תיכון בית ירח,

אם גם את/ה, שווה לעצור רגע ולקרוא

 

תיכון בית ירח הוא בית ספר מיוחד במינו,

מקום פסטורלי עם מדשאות ענקיות, על שפת הכינרת, מבנים ישנים (אך במובן הטוב) אותנטיים, כמו הקיבוצים של פעם

בית ירח מעלה לי חיוך בכל פעם כשאני נזכרת בתקופה בה גדלתי שם

המורים בבית ירח מלמדים במקום שנים, אנשים שאי אפשר להתעלם מהאכפתיות שלהם לעתיד הילדים והחינוך בעמק,

תיכון בית ירח ידוע באחוז גיוס גבוה ובמיוחד ליחידות המובחרות וכמו כן גם לשנות השירות והמכינות

אני שמחה וגאה לומר שאני חונכתי בתיכון בית ירח

 

שמעתי על אירועי היום האחרון של בית הספר השנה (2021) ואני מובכת

אני מובכת מחוסר היכולת של הבוגרים להבדיל בין הומור לבין התפרעות פוגעת

חוסר היכולת לראות את המורה שליווה אותי שלוש שנים מבקש ממני לעצור ובכל זאת להיתקל בו, ממש פיזית, כאילו היה זר בשבילי.

האירגון שעומד מאוחרי כל הבלאגן הזה ואין צדיק אחד בסדום שיגיד ״רגע, אולי זה מוגזם ? ככה אני לא רוצה לסכם את התקופה שלי פה בבית ירח״

 

ברור ומובן לי שלא כולם השתתפו והיו חלק מאירועי הקצה, אך להסתכל מהצד ולצלם את המורים שלכם ?

לראות אותם בחוסר אונים ומשום מה לצחוק ולעלות את זה לסטורי, ״אולי ככה אשיג צפיות באינסטגרם שלי?״

חנקה אותי המחשבה שהחברה שלנו, בני טובים, אינם קשובים לנורות האזהרה הפנימיים שלהם

 

אני פונה לכל בוגריי תיכון בית ירח,

-לתמוך במורים שבחוויתם חשו פגיעה עמוקה בהתמודדות לעצירת הנהירה,

-לגנות התנהגויות שאינן מכבדות את אנשי החינוך שליוו אותנו לאורך השנים,

-ובעיקר בשביל השכבות הצעירות יותר, לומר זוהי אינה הדרך לומר תודה ולהתראות.

 

אנחנו לא טורקים דלתות בדרך החוצה

לכל מורי בית ירח זיכרו שאתם עושים שנים עבודה מבורכת, אלו אינם הפנים של העמק שלנו

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה