עצומה וקריאה לשינוי מתווה הלימודים בבתי הספר

עצומה וקריאה לשינוי מתווה הלימודים בבתי הספר – שנת הלימודים תשפ"א – 20/21

https://www.atzuma.co.il/freechildren

תקציר:

הילדים שלנו הם הדבר היקר והחשוב ביותר. אין הורה שלא יעשה כל דבר לטובת ילדיו.

מתווה הלימודים בבתי הספר נכון לנובמבר 2020 קובע שלצד הלמידה המבורכת בקבוצות קטנות (קפסולות), ישנן מספר הגבלות והנחיות אשר לדעתנו אינן סבירות ויש לבטלן לאלתר.

ההגבלות נוגעות לחופש הגופני, הנפשי והחברתי של הילדים:

- עטיית מסיכה כל הזמן באופן מתמשך לאורך כל יום הלימודים לכל הגילאים (כולל כיתה א').

- ריחוק חברתי.

- מניעת כניסת הורים לבית הספר.

- קיומן של בדיקות קורונה כתנאי לכניסה לבתי הספר

- סגירת החינוך הבלתי פורמלי (חוגים, צהרונים, סדנאות וכיו"ב)

על פי המחקר המדעי ודעת מומחים בנושאים אלו, הנזק האפשרי מכפיית ההנחיות הללו גדול על התועלת ועלול לגבות מחיר גופני ונפשי גדול מילדינו (ומצוות בית הספר).

לאור זאת שאין כל סימוכין המעיד על כך שוירוס הקורונה מהווה סכנת חיים עבור ילדים ואוכלוסיה בריאה, והיות שההגבלות הללו מהוות פלישה לחופש האדם על גופו ואינן מוגבלות בזמן, אנו הח"מ, דורשים את השינויים הבאים באופן מיידי וללא תנאי במתווה הלימודים בבתי הספר בשנת תשפ"א:

1. ביטול חובת עטיית המסיכות ברחבי בית הספר.

         עטיית מסיכות תיעשה על פי בחירה אישית.

2. ביטול כל התנייה, כפייה או לחץ חברתי או אחר מרומז לביצוען של בדיקות לאיתור נדבקי קורונה בתלמידים ובצוות ההוראה. בדיקות לקורונה יבוצעו מתוך בחירה ובמידה ותהיה סיבה קלינית רלבנטית.
3. ביטול כל הנחיות הריחוק החברתי. מתן אפשרות לילדים מקפסולות שונות ומשכבות שונות להיפגש בזמן ההפסקות, באופן דומה למה שהיה לפני הנחיות הקורונה.
4. ביטול ההנחיה האוסרת על כניסת הורים לבית הספר למעט באישור מיוחד של מנהלת בית הספר. כניסת הורים לתוך בית הספר תיעשה בדומה למה שהיה נהוג לפני עידן הקורונה.
5. פתיחה לאלתר של כל פעילויות החינוך הבלתי פורמאלי.
6. החזרת תלמידי חטיבת ביניים ותיכון ללימודים על פני שבוע מלא.
7. ביטול מעקב אחר תלמידים והכנסתם לבידוד.

להלן מובא בהרחבה הרקע והתימוכין לדרישותינו.

רקע:

מטרתנו היא ליצור סביבה נורמטיבית ותומכת לילדינו,  מתווה הלימודים הנוכחי, ההגבלות הגלומות בו וחוסר השיגרה והיציבות גורמות למתח גופני ונפשי בילדנו, כאשר תוצאותיו של מתח זה שנמשך כבר זמן מה, אינן ידועות. יש לציין שהבעיה קיימת בכל הגילאים – אצל גילאי היסודי על אף שאלו הולכים כעת לבית הספר משום שההגבלות אינן טבעיות ובריאות עבורם ובשאר הגילאים – הלמידה מרחוק אינה מספקת מסגרת נכונה אשר עונה על הצרכים הנפשיים והפדגוגיים של הילדים ואף גורמת לנשירה, ניתוק וחוסר מוטיבציה מחד ו/או שהיה ארוכה מידי מול מסכים ואיבוד המרכיב החשוב של אינטראקציה אנושית בלתי אמצעית.

מתווה הלימודים בשנת הלימודים הנוכחית מפורט במסמכים הבאים- (1,2).

מתווה זה מיועד להכתיב את ה"שיגרה החדשה" ומגדיר כיצד יתנהלו הדברים בבתי הספר על רקע המשך הארכת תוקפן של תקנות החירום להתמודדות עם מחלת הקורונה (3). מתווה זה התעדכן לאחר הסגר שהיה בחגי תשרי והחזרה ללימודים בתחילת נובמבר כאשר השינוי המרכזי עבור בתי הספר היסודיים היה הנמכת גיל החובה לעטיית מסיכה בכל זמן השהות בבית הספר כך שכל התלמידים מכיתה א' ומעלה חייבים בעטיית מסיכה (4). יש לציין שנכון לסוף נובמבר 20, רק תלמידי א'-ד' מורשים ללמוד בקמפוסים עצמם. החזרת תלמידי ה'-ו' והחטיבה העליונה עומדת על הפרק ואולם לפחות לגבי תלמידי החטיבה העליונה נראה שחזרתם לקמפוס תותנה בעריכת בדיקות קורונה שיגרתיות מתמשכות אשר יכסו את כלל התלמידים והמורים (5). לא ברור עדיין האם הצעה שכזו תורחב ותכלול גם את גילאי היסודי אבל כך או אחרת מדובר בהליך רפואי חודרני וכואב אשר הנשק האפשרי הכרוך בו רב על התועלת האפשרית.

אנו קוראים למקבלי ההחלטות – פקידים ופוליטיקאים לפתוח לאלתר את מסגרות החינוך בכל הגילאים ולהחזיר את התלמידים ללמידה מקרוב.

להלן ההגבלות או ההתניות אותן יש לבטל כחלק או כתנאי לקיום הלימודים מקרוב:

עטיית מסיכות – כיום חובה על כל התלמידים להגיע עם מסיכה לבית הספר. מכיתה א' עליהם לעטות אותן כל העת כולל בזמן השיעור.

עטיית מסיכות כאמצעי להפחתת הידבקות עצמית והדבקת אחרים בקורונה ומחלות אחרות אינה מוכחת כיעילה ( 6-17,51), ואף עלולה להגביר את שיעור ההדבקה במחלות ויראליות, בין היתר בגלל שימוש לא נכון ולא תקין במסיכה ובגלל שהמסיכה ממחזרת פתוגנים לעוטה אותה ומשמשת מצע להתפתחות חיידקים (14-15).

מנגד, נזקים גופניים אפשריים מעטייה ממושכת של מסיכות מתועדים במקרים רבים (18-22) כאשר הגרוע שבהם הוא שאיפת חלקיקי פלסטיק וחלקיקים סינתטיים אחרים מהם עשוי בד המסיכה אשר מתפורר כל העת. שאיפת חלקיקים כאלו ידועה כפוגענית מאוד ועלולה לגרום למגוון מחלות כרוניות של דרכי הנשימה ביניהן – אסטמה ואף סרטן (23-24).

בנוסף – ישנם נזקים נפשיים אפשריים מעטיית המסיכות – ויסות חום הגוף, מתח נפשי (25-26), איבוד התקשורת הלא מילולית בין הילדים והמורים, פגיעה בקשר הנפשי בין המורים לתלמידים ואף פגיעה בהתפתחות הרגשית של הילדים בגלל חסימת הבעות הפנים (26-30, 49-50) ועוד. למעשה נורמה "חדשה" כזו אם תתקבע מהווה ניסוי על ילדינו שתוצאותיו הגופניות והרגשיות אינן ידועות.

כל אלו לא נלקחו בחשבון בעת קבלת ההחלטה על חובת המסיכות והציפייה או הדרישה שילדים יעטו מסיכה שעות רבות באופן רצוף אינה סבירה ואף גובלת בהתעללות.

גורם נוסף שלא נלקח בחשבון הוא האם בכלל ילדים בריאים או אנשים בריאים (כלומר ללא תסמיני מחלה) מעבירים את הנגיף וישנה אי ודאות וחוסר הסכמה בין מדענים על עניין זה (31-32).

כך או אחרת לאור זאת שילדים אינם נמנים על קבוצת הסיכון למחלה וככל הנראה גם רוב המורים, אין הצדקה למהלך כפייתי על אוכלוסיה זו כאשר התועלת האפשרית קטנה עד לא קיימת והנזק האפשרי הוא גדול.

במידה ומישהו מהילדים או צוות בית הספר משתייך לקבוצת סיכון ניתן יהיה למצוא פתרונות נקודתיים ובכל מקרה עטיית מסיכה תתאפשר למי שיבחר בכך.

התניית פתיחת בתי הספר בקיום בדיקות סקר לקורונה - אנו כהורים הדואגים לבריאותם של ילדינו מוטרדים ביותר מכך שמדינת ישראל תתנה את פתיחת בתי הספר בהכנסה וקיבוע של מנגנון שכזה שמשמעותו למעשה כפייה של הליך רפואי חודרני ואף מסוכן על אוכלוסיה בריאה, שאינה בסיכון ושנמצאת בטווח הגילאים של "קטין" כך שהאחריות וההסכמה להליכים שכאלה נמצאת בידי ההורים או האפוטרופוסים כאשר הללו בכלל לא יהיו נוכחים בעת ביצוע ההליך המדובר שכן הגעתם וכניסתם למוסדות החינוך נאסרה.

מדוע יש צורך להתנות את החזרה ללמידה מקרוב בביצוע בדיקות שגרתיות שכאלו לכלל התלמידים והמורים? מה בדיוק תהיה תרומתן לבריאות ילדינו כאשר אנו יודעים שאנשים בריאים מתחת לגיל 65 ובייחוד ילדים ובני נוער, לא רק שאינם בקבוצת הסיכון למחלה אלא אף במרבית המוחלט של המקרים, אם נדבקים בה עוברים אותה בקלות רבה?

מומחים רבים בארץ ובעולם מטילים ספק רב באמינות הבדיקות, וכבר הוכח שקיימות בעיות רבות בפירוש תוצאותיהן ובתרומתן לשיפור בריאות האוכלוסיה ומניעת הפצת המחלה (33-42). בהמשך לכך יש לציין כי לאור ריבוי תוצאות "חיובי-כוזב" וההתאמה הרופפת מאוד בין המצב הקליני של הנבדק לתוצאת הבדיקה – ייתכן מאוד כי עצם קיום הבדיקות (שבאופן מובנה יביא לעלייה בתוצאות "חיובי") ייצור גורם מניע חזק לסגירת בתי הספר שוב ובכך בעצם לא נשיג את המטרה שלשמה יצאנו.

בנוסף – לאור דיווחים על כך שחלק מבדיקות הקורונה היוו מקור מדבק בעצמן (43-44) וכן שהליך לקיחת הדגימה כרוך בתחיבת מטוש לעומק האף – מה שכרוך באי נוחות ניכרת, כאב וכן סיכון אפשרי לפגיעה גופנית לא מכוונת, אנו סבורים כי הסיכון והנזק האפשרי רב על התועלת ואיננו מוכנים שדבר כזה יתקבע כ"נורמה חדשה".

לא נסכים להתנות את קיום הלימודים בהכנסת בדיקות קורונה כחלק משגרה חדשה ולא נאפשר מצב שבו תלמידים, הורים ומורים עלולים לעמוד בפני הפעלת לחץ כזה או וקבלת תכתיבים שנויים במחלוקת.

ריחוק חברתי – כללי הריחוק החברתי מכתיבים שמירת מרחק בין הילדים, מניעה או צמצום שיתוף בחפצים ומזון ויציאה להפסקות מדורגת לפי קפסולות וללא אפשרות של עירבוב ומפגש בין קפסולות בהפסקה. בעוד שחלק מההנחיות עומדות במבחן ההיגיון (אי שיתוף חפצים ומזון), נושא ההפרדה בין קפסולות בהפסקות הוא מיותר.

הגבלה זו משמעותית ביותר עבור ילדים רבים שחלק מחבריהם או קרובי משפחתם נמצאים בקפסולות מקבילות או אף בשכבות אחרות וההגבלה על היכולת לפגוש אותם בהפסקה היא חריגה ומשמעותית לילדים רבים. בדומה לנזקים הנפשיים העלולים להיגרם מחסימת הבעות הפנים כפי שפורט לעיל, גם הדרישה לריחוק חברתי עלולה לגרום לנזק נפשי ופגיעה בהתפתחות ילדינו (45-46). זאת ועוד, כניסה לבידוד מלא, אם של אנשים מסביבת הילדים או אף כניסת הילדים עצמם לבידוד או החשש מכניסה לבידוד, עלולים לגבות מחיר נפשי כבד בטווח הקצר והרחוק (47-48).

כל אלו יחד עם הסטרס של חובת עטיית המסיכות (ובמקרים מסויימים סטרס נפשי אחר ברקע כגון: במקרה של ילדי העוטף – פוסט טראומה מארועים בטחוניים, במקרים אחרים ילדים עם קשיים נפשיים אחרים) מייצרים גורם שלילי חזק על נפשם של ילדינו ויש לעשות כל שניתן כדי למזער גורם זה, אולי אף במחיר של אפשרות של התפשטות הוירוס שכאמור אינו מהווה סיכון חיים על אוכלוסיה בריאה וצעירה.

כמו במקרה של המסיכות יש לשקול את התועלת אל מול הנזק וגם במקרה זה נראה שהנזק בריחוק חברתי עולה על התועלת, לפחות במקרה של ילדים.

יש להוסיף לכך גם את חוסר העקביות הברור לעין שהילדים חווים – ברחבי בית הספר הכללים מאוד נוקשים ואילו מיד עם יציאתם מבית הספר וחזרתם לביתם, הכללים כמעט ואינם מיושמים (וטוב שכך...), במשחק, בשכונה, או בחוגים, ולמעשה הילדים מתנהלים פחות או יותר כפי שהיו רגילים לפני עידן הקורונה.

המסר הלא עקבי ללא ספק יוצר אצל הילדים בלבול וחוסר אמון וסביר להניח שרוב הילדים מבינים שההנחיות אינן מועילות.

כמובן שמצב זה עדיין עדיף על מצב שבו ההנחיות נאכפות בנוקשות ודרקוניות, עם זאת – עדיף "ליישר קו" עם המצב כפי שהוא בבתים ולא להפך.

ההגבלות לשימוש במתקני בית הספר – בחלק מבתי הספר נחסמה הגישה למתקנים ונאסר השימוש בהם. בהמשך לנקודות שפורטו לעיל ורצוננו להביא לסביבת חיים תומכת ונורמלית לילדינו אנו רואים חשיבות גם במתן חופש לילדים להתנהל בחופשיות בהפסקות. הסביבה בה הילדים נמצאים אינה סטרילית ממילא (למשל - בתוך הכיתות, בהסעות ובקהילה) והתרומה של מניעת שימוש במתקני שעשועים היא ככל הנראה מזערית או לא קיימת.

כניסת הורים לבית הספר – המתווה החדש קובע ש:" ככלל, הורה או כל אדם אחר שאינו מצוות בית הספר לא יורשו להיכנס למוסד החינוכי, אלא במקרה חריג ובאישור המנהל/ת."

מצב כזה, לפחות בבתי הספר היסודיים אינו מקובל. ישנם מצבים רבים בהם ילד זקוק להוריו, אם בתחילת היום כליווי לכיתה, או במהלך היום מסיבות כאלה ואחרות (כפי שצוין לעיל – הליכים רפואיים שמתבצעים על קטינים). עצם הידיעה שהורה אינו מורשה להיכנס לבית הספר למעט במקרה חריג (שלא ברור מה עונה על הגדרה זו) עלולה לייצר מתח נפשי הן אצל ההורים והן אצל הילדים. בתי ספר יסודיים (וגם על-יסודיים) צריכים להיות זמינים לכניסת הורי התלמידים בתאום ועל פי שיקול דעת ההורים והצוות. גם כאן תרומת האיסור על כניסת הורים להפחתת הפצת הנגיף אינה ברורה ומנגד הנזק הנפשי האפשרי ברור לכל.

לסיכום: מתווה הלימודים החדש מביא איתו מספר יתרונות כגון לימוד בקבוצות קטנות בבית הספר עצמו במקום למידה מרחוק ועם זאת ההגבלות הרבות על הילדים, הכפייה על אמצעים גופניים והליכים רפואיים וכללי הריחוק החברתי והעובדה שמתווה זה אינו תחום בזמן הינם מהלכים חסרי תקדים אשר עלולים לגבות מחיר גופני ונפשי כבד שתוצאותיו עוד טרם ברורות לנו וטרם נחקרו על ידי אנשי מקצוע. אנו כהורים איננו מוכנים שילדינו יהיו מושא לניסוי שכזה. התרומה האפשרית של מהלכים אלו למניעת תחלואה וסיכון אנשים אחרים הינה נמוכה ולעיתים אף אינה קיימת ואילו הנזק עולה בהכרח על התועלת האפשרית.

לפיכך אנו קוראים לשנות מיידית את המתווה כך שיעמוד בקנה אחד עם האינטרס המשותף לכולנו והוא שמירה על בריאות ילדינו, הן הנפשית והן הגופנית.

נכתב ע"י: עמית שדה M. Sc.  ביולוגיה

רשימת מקורות והפניות:

1. אורחות החיים בבית הספר בתקופת הקורונה - שנה"ל תשפ"א - https://meyda.education.gov.il/files/Bitachon/SchoolcoronarulesofconductFullRoutine.pdf
2. מתווה להפעלת מערכת החינוך בשנת הלימודים תשפ"א בשגרת הקורונה. https://meyda.education.gov.il/files/Bitachon/EduSystemUnderCorona.pdf
3. צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-2020(.
4. אורחות החיים בבית הספר בתקופת הקורונה - שנה"ל תשפ"א (נובמבר) –

https://meyda.education.gov.il/files/Bitachon/SchoolcoronarulesofconductFullRoutine.pdf

5. הפטנט שיאפשר את החזרה ללימודים - https://www.davar1.co.il/260303

6. Canini L et al. Surgical Mask to Prevent Influenza Transmission in Households: A Cluster Randomized Trial. PLoS One. 2010;5(11):e13998
7. Alfelali M et al. Facemask versus No Facemask in Preventing Viral Respiratory Infections During Hajj: A Cluster Randomised Open Label Trial. Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3349234
8. Bae S et al. Effectiveness of Surgical and Cotton Masks in Blocking SARS–CoV-2: A Controlled Comparison in 4 Patients. Ann Intern Med. 2020;M20-1342
9. Cowling BJ et al. Face Masks to Prevent Transmission of Influenza Virus: A Systematic Review. Epidemiol Infect. 2010;138(4):449-56
10. Takashani S et al. Antiviral Face Masks for the Prevention of Influenza Infection: a Meta-analysis. Journal of General and Family Medicine. 2014;15(2;126-35)
11. . Brainard JS et al. Facemasks and similar barriers to prevent respiratory illness such as COVID-19: A rapid systematic review. MedRxiv, 2020
12. Bin-Reza F et al. The Use of Masks and Respirators to Prevent Transmission of Influenza: A Systematic Review of the Scientific Evidence. Influenza Other Respir Viruses. 2012;6(4):257-67
13. Rancourt DG. Masks Don't Work: A review of science relevant to COVID-19 social policy. DOI: 10.13140/RG.2.2.14320.40967/1
14. Fitzgerald S. Surgeon General Doubles Down: Masks Increase Virus Risk. Newsmax 31.3.2020
15. Cutting Edge: Hypoxia-Inducible Factor 1 Negatively Regulates Th1 Function : http://www.jimmunol.org/content/195/4/1372
16. Occup. Hyg., Vol. 54, No. 7, pp. 789–798, 2010. doi: 10.1093/annhyg/meq044
17. The use of masks and respirators to prevent transmission of influenza: a systematic review of the scientific evidence; https://doi.org/10.1111/j.1750-2659.2011.00307.x
18. Use of surgical face masks to reduce the incidence of the common cold among health care workers in Japan: a randomized controlled trial; DOI: 10.1016/j.ajic.2008.11.002
19. Preliminary report on surgical mask induced deoxygenation during major surgery: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18500410/
20. Lim ECH et al. Headaches and the N95 faceגן��ן��mask amongst healthcare providers. Acta Neurol Scand. 2006;113(3):199-202
21. Ong JJY et al. Headaches Associated With Personal Protective Equipment - A Cross-Sectional Study Among Frontline Healthcare Workers During COVID-19. Headache. 2020;60(5):864-77
22. https://nypost.com/2020/05/06/two-boys-drop-dead-in-china-while-wearing-masks-during-gym-class/
23. Masks, false safety and real dangers, Part 1: Friable mask particulate and lung vulnerability - https://www.researchgate.net/publication/344360277_Masks_false_safety_and_real_dangers_Part_1_Friable_mask_particulate_and_lung_vulnerability
24. ‘Mask mouth’ is a seriously stinky side effect of wearing masks - https://nypost.com/2020/08/05/mask-mouth-is-a-seriously-stinky-side-effect-of-wearing-masks/

25. Masked paediatricians during the COVIDגן��ן��19 pandemic and communication with children: doi: 1111/jpc.15087
26. Protective Facemask Impact on Human Thermoregulation: An Overview: The Annals of Occupational Hygiene, Volume 56, Issue 1, January 2012, Pages 102–112: https://doi.org/10.1093/annhyg/mer069
27. Gordillo, F., Pérez, M. A., Arana, J. M., Mestas, L., & López, R. M. (2015). Papel de la experiencia en la neurología de la expresión facial de las emociones [The role of experience in the neurology of facial expression of emotions]. Revista de neurologia, 60(7), 316–320.
28. Chronaki G, Hadwin JA, Garner M, Maurage P, Sonuga-Barke EJ. The development of emotion recognition from facial expressions and non-linguistic vocalizations during childhood. Br J Dev Psychol. 2015;33(2):218-236. https://doi.org/10.1111/bjdp.12075
29. van Rijn, S et al. “Misattribution of facial expressions of emotion in adolescents at increased risk of psychosis: the role of inhibitory control.” Psychological medicine vol. 41,3 (2011): 499-508. Doi: https://doi.org/10.1017/s0033291710000929
30. Seiferth, Nina Y et al. “Increased neural response related to neutral faces in individuals at risk for psychosis.” NeuroImage vol. 40,1 (2008): 289-97. doi: https://doi.org/10.1016/j.neuroimage.2007.11.020
31. Zimmermann, Petra, and Nigel Curtis. “Coronavirus Infections in Children Including COVID-19: An Overview of the Epidemiology, Clinical Features, Diagnosis, Treatment and Prevention Options in Children.” The Pediatric infectious disease journal vol. 39,5 (2020): 355-368. doi: https://doi.org/10.1097/inf.0000000000002660
32. Asymptomatic spread of coronavirus is 'very rare,' WHO says: https://www.cnbc.com/2020/06/08/asymptomatic-coronavirus-patients-arent-spreading-new-infections-who-says.html
33. COVID19 PCR Tests are Scientifically Meaningless - Bulgarian Pathology Association - https://bpa-pathology.com/covid19-pcr-tests-are-scientifically-meaningless/
34. Singanayagam Anika, Patel Monika , Charlett Andre , Lopez Bernal Jamie , Saliba Vanessa , Ellis Joanna , Ladhani Shamez , Zambon Maria , Gopal Robin Duration of infectiousness and correlation with RT-PCR cycle threshold values in cases of COVID-19, England, January to May 2020. Euro Surveill. 2020;25(32):pii=2001483. https://doi.org/10.2807/1560-7917.ES.2020.25.32.2001483
35. Binnicker MJ. 2020. Challenges and controversies to testing for COVID-19. J Clin Microbiol 58:e01695-20. https://doi.org/10.1128/JCM.01695-20.
36. La Scola, B., Le Bideau, M., Andreani, J. et al. Viral RNA load as determined by cell culture as a management tool for discharge of SARS-CoV-2 patients from infectious disease wards. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 39, 1059–1061 (2020). https://doi.org/10.1007/s10096-020-03913-9
37. Gray N, Calleja D, Wimbush A, Miralles-Dolz E, Gray A, De Angelis M, et al. (2020) Is “no test is better than a bad test”? Impact of diagnostic uncertainty in mass testing on the spread of COVID-19. PLoS ONE 15(10): e0240775. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0240775
38. Michael R Tom, Michael J Mina, To Interpret the SARS-CoV-2 Test, Consider the Cycle Threshold Value, Clinical Infectious Diseases, , ciaa619, https://doi.org/10.1093/cid/ciaa619
39. Danzetta, M.L.; Amato, L.; Cito, F.; Di Giuseppe, A.; Morelli, D.; Savini, G.; Mercante, M.T.; Lorusso, A.; Portanti, O.; Puglia, I.; Monaco, F.; Casaccia, C.; Di Gennaro, A.; Testa, L.; Migliorati, G.; D’Alterio, N.; Calistri, P. SARS-CoV-2 RNA Persistence in Naso-Pharyngeal Swabs. Microorganisms 2020, 8, 1124. https://doi.org/10.3390/microorganisms8081124
40. Carlos A. Alvarez-Moreno, Alfonso J. Rodríguez-Morales, Testing Dilemmas: Post negative, positive SARS-CoV-2 RT-PCR – is it a reinfection?, Travel Medicine and Infectious Disease,Volume 35, 2020,101743, https://doi.org/10.1016/j.tmaid.2020.101743
41. איתמר גרוטו: רוב בדיקות הקורונה שגויות - https://www.kikar.co.il/361557.html
42. מאסק: "עברתי 4 בדיקות קורונה באותו יום, והתוצאות סותרות" - https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3871611,00.html
43. דיווח: ערכות בדיקת קורונה שנשלחו בידי סין ונבדקו בבריטניה נמצאו מודבקות בקורונה - https://www.bimmae.com/main/post/a3abe85a-f782-4b44-818a-7ec9ff0ee288
44. Early CDC COVID-19 Test Kits 'Likely Contaminated' - https://www.webmd.com/lung/news/20200623/early-cdc-covid-19-test-kits-likely-contaminated
45. Crawley E, Loades M, Feder G, et alWider collateral damage to children in the UK because of the social distancing measures designed to reduce the impact of COVID-19 in adultsBMJ Paediatrics Open 2020; http://dx.doi.org/10.1136/bmjpo-2020-000701
46. Ye, Jiancheng. “Pediatric Mental and Behavioral Health in the Period of Quarantine and Social Distancing With COVID-19.” JMIR pediatrics and parenting vol. 3,2 e19867. 28 Jul. 2020, doi: https://dx.doi.org/10.2196%2F19867
47. Jiao, Wen Yan et al. “Behavioral and Emotional Disorders in Children during the COVID-19 Epidemic.” The Journal of pediatrics vol. 221 (2020): 264-266.e1. doi: https://dx.doi.org/10.1016%2Fj.jpeds.2020.03.013
48. ילדים אולי לא נדבקים בקורונה, אבל הם משלמים מחיר כבד , וואלה ניוז : https://healthy.walla.co.il/item/3376198
49. Herba C, Phillips M. Annotation: Development of facial expression recognition from childhood to adolescence: behavioural and neurological perspectives. J Child Psychol Psychiatry. 2004;45(7):1185-1198. doi: https://doi.org/10.1111/j.1469-7610.2004.00316.x
50. Vicari, S et al. “Recognition of facial expressions of emotions in school-age children: the intersection of perceptual and semantic categories.” Acta paediatrica (Oslo, Norway : 1992) vol. 89,7 (2000): 836-45.
51. Bundgaard H, Bundgaard JS, Raaschou-Pedersen DET, von Buchwald C, Todsen T, Norsk JB, Pries-Heje MM, Vissing CR, Nielsen PB, Winsløw UC, Fogh K, Hasselbalch R, Kristensen JH, Ringgaard A, Porsborg Andersen M, Goecke NB, Trebbien R, Skovgaard K, Benfield T, Ullum H, Torp-Pedersen C, Iversen K. Effectiveness of Adding a Mask Recommendation to Other Public Health Measures to Prevent SARS-CoV-2 Infection in Danish Mask Wearers : A Randomized Controlled Trial. Ann Intern Med. 2020 Nov 18. https://doi.org/10.7326/m20-6817

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה