Gender inequality in the IDF

בשנים האחרונות אנחנו עדות יותר ויותר לקיום נוכחי של חוסר שוויון מגדרי. כיום בעיה אזרחית זו אנו חוות כנשים על בסיס יום יומי למרות ששוויון חברתי, ושוויון מגדרי בכלל, הוא חלק מתפיסת העולם הליברלי, והוא אינו נועד "להיטיב עם הנשים", זוהי זכות בסיסית של שוויון הזדמנויות המגיעה לכל אישה אך לצערנו חוסר השוויון מופיע בעיקר בתפקידים הפתוחים לנשים וברמת הדרישות המחייבות אותן. נכון, מתחילת דרכו ועד היום נשים וגברים גויסו בשירות החובה כאחד כי מחויבותו של צה"ל לעקרון השוויון היא העליונה, אך למרות הרצון להעניק שוויון מגדרי זה וכדי לשמור על ההבדלים הפיזיולוגיים הברורים בין נשים לגברים, צה"ל משבץ גברים לפי נתוני האיכות-צורכי הצבא- ורצונו הפרטי אך בשיבוץ נשים מתחשבים קודם כל ברצונן מדוע החובות של הגברים והנשים ותנאי השיבוץ שונים זה מזה ונוסף לכך נשים אשר רוצות לשרת בלוחמה יגלו כי כמעט ואין תפקידי לוחמה ושטח הפתוחים עבורן ויאלצו לפנות לתפקידים המשרדיים. אך לצערנו חוסר השוויון אינו נגמר כאן הוא ממשיך בכך שלא נמצא נשים רבות בתפקידי מפתח וקצונה בצבא, ובחוקים של צה"ל כמו החוק הקובע כי אורך שירות החובה של הנשים בצה"ל קצר ב-8 חודשים מזה של הגברים, החוק הפוטר נשים נשואות מגיוס והחוק הפוטר נשים אשר מצהירות על עצמן כבעלות אורח חיים דתי. הבחנה מותרת היא אינה שוויון והגיע הזמן שתעלם מהשירות הצבאי וכדי לממש זאת צריך קודם כל שוויון בפני החוק, לתת הכרה ביוכולתן של נשים לתת מענה לצורכי הצבא ולבטל את סימון הזכר נקבה כתנאי קבלה לתפקידים.

כדי לפתור סוגיה זו אנו חושבות שצריך להפיץ עצומה שתפקידה העלאת המודעות לחוסר השיוויון הקיים בצה"ל ועידוד חקיקת חוק המחייב את כלל היחידות בצהל (מלבד יחידות מופרדות המיועדות לחיילים וחיילות שומרי דת על מנת לשמור על חופש הדת) לשמור מספר מקומות הקבוע מראש המיועדים לנשים לפי הכישורים יכולות וצרכים צבאיים ובמידת הצורך מתן הכשרה מתאימה לאותן נשים כדי שיוכלו להתקבל ליחידות שירצו כולל היחידות הקרביות. וכמו כן להשוות בין אורך שירות החובה של הגברים והנשים בהתאם לתפקידם בצבא.