כן לבחירה חופשית בחיים מחוץ לארון! לא לאאוטינג!

לאחרונה, אגודת ההומואים הלסביות הביסקסואלים והטרנסג'נדרס, הגישה בקשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" בתביעה של אדם פרטי כנגד העיתון טיימאאוט שפרסם תמונה שלו בשוגג במדור לסביות והומואים. אנו החתומים מטה, דורשים שלא לקבל את בקשת האגודה.

בקשת האגודה נמצאת כאן:http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/glbt.docסיקור של הנושא ניתן למצוא כאן:http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1126181.htmlוכאן:http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=8800

• הומו לא צריכה להיות קללה, אך האם זו הדרך?אנו מגנים בחריפות הומופובים המשתמשים במערכת המשפט כדי לטעון כאילו התיוג כלהט"ב מהווה עלבון. אין ספק שהמילה הומו לא צריכה להיות עלבון ופעילות בכיוון ראויה לתמיכה, אך יש דרכים אחרות. אפשר לפעול למען מטרה חשובה זו גם באמצעות חינוך והסברה, למשל דרך פניה למשרד החינוך, פעילות של חוש"ן, וכדומה. במידה והאגודה מעוניינת להשתמש בבית המשפט כדי לקדם מטרה חשובה זו, עליה להקפיד שנוסח בקשתה לבית המשפט והתבטאויותיה לא יערערו את ההגנה המשפטית הקיימת בנושא הוצאה כפויה מהארון. זה אינו המקרה.

• האם האגודה מוכנה לקחת אחריות על ההשלכות המסוכנות של טענותיה בבקשה?חוק איסור לשון הרע קובע היום כי: לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה לבוז או ללעג מצדם... לפגוע באדם במשרתו... בעסקו, במשלח ידו או במקצועוחוק הגנת הפרטיות קובע כי: לא יפגע אדם בפרטיותו של זולתו ללא הסכמתוהוצאה כפויה מהארון כרוכה לא רק בסכנת אובדן עבודה, לשנאה ובוז ולעג מחברים ומשפחה, אלא גם סיכון לאבדן משמורת על הילדים, ואף סכנה לשלמות פיזית ולחיים. האם באמצעות לגיטימציה לאאוטינג, כפי שמשתמע מסעיפים 7, 8 ו-9 בבקשתה, האגודה מוכנה לשאת, במידה מסוימת, באחריות לתוצאותיה והשלכותיה על חיים של אנשים, לרבות פגיעות כאלה ואחרות?

• הכתוב בבקשה מייצג מיעוט קטן ומתעלם מהאינטרסים של כלל קהילת הלהט"בלאגודה אין לגיטימציה לדבר בשם הקהילה כולה, כאשר רק מיעוט קטן מתוך הלהט"ב לא מצויים בסכנה כלשהי - חברתית, כלכלית, פיזית או נפשית, - בעקבות אאוטינג. בבקשה זו האגודה מייצגת רק את האינטרסים של המיעוט הקטן, ולא של רוב הקהילה.בעיקר בולט הנושא אצל קהילות להט"ב מוחלשות. רבים מהאנשים הטרנסג'נדרים, חוזרים לארון לאחר תהליך השינוי, בחברה שלא מסוגלת לקבל את מגדרם, ברגע שהמין בו נולדו מפורסם. להט"ב ממעמד סוציואקונומי נמוך ומצב כלכלי לא טוב, כמו גם רבים מהלהט"ב שחיים בחברות שמרניות ולוחצות שרבים מהם חיים בארון ובסכנה מתמדת. האגודה מתיימרת לייצג את כלל הקהילות, אך כמה אנשים כאלו נמצאים בועד האגודה? כמה אנשים טרנסג'נדרים? כמה ביסקסואלים? כמה נשים? האגודה שוכחת שרוב הקהילה לא נמצאת בעשירון העליון.

• אסור להדיר אוכלוסיות מוחלשות ממקומות מפגש קהילתייםאסור שהאוכלוסיות הנ"ל, וכל מי שחי בארון, יודרו בפועל ממקומות מפגש קהילתיים. וחשוב שכל להט"ב שנאלצת לחיות בארון, תדע שהקהילה שלנו נמצאת בסולידריות איתה, עומדת מאחוריה ומחזקת אותה אם וכאשר תבחר לעשות את תהליך היציאה מהארון שלה, שהוא לעיתים ארוך וקשה – ובמידה מסויימת, בלתי-פוסק. שאין אנו תומכים באאוטינג כפוי, ושחשוב לנו שתוכל להגיע למקומות מפגש קהילתיים, כדי לקבל את התמיכה הקהילתית לה היא זקוקה, במרחב בטוח, מבלי לחשוש.

• לרוב בלתי אפשרי להוכיח אפליהאין שום סיבה שנאלץ להוכיח שדחיה מחבר, או נתק מסבתא אהובה, זה "נזק חד משמעי, קשה מובהק ומתמשך" כמפורט בסעיף 9 של בקשתה. אין סיבה שנאלץ להוכיח כי העובדה שלא קודמנו בעבודה קשור לנטייתינו המינית, או שחוסר ההתאמה שלנו למשרה כזו או אחרת קשור לזהותנו המינית. גם ככה קשה מאד, עד בלתי אפשרי, להוכיח אפליה בצורה חד משמעית.

• האגודה לא טרחה לשתף את הקהילה לפני שיצאה למאבקהאגודה לא שיתפה אירגוני קהילה נוספים לפני שליחת הבקשה הבעייתית והמסוכנת הזו, ולא פתחה דיון ציבורי קהילתי בנושא. האגודה מתיימרת לייצג את כלל אוכלוסיית הלהט"ב, אבל שוב מתעלמת מהתארגנויות של להט"ב שחשופים לסכנה ממשית מאאוטינג, למשל ארגונים והתארגנויות של הומואים דתיים, לסביות רוסיות, להט"ב פלסטינים, טרנסג'נדרים, ועוד. ובמידה והיוזמה תצליח, כעת מי שעושים לו אאוטינג כפוי יאלץ להוכיח לבית המשפט אפליה, פגיעה, וסכנה לאלימות, כאשר כולנו מודעים לקיומם.

• זהו פתח לגל של אאוטינג כפויבמידה והיוזמה תצליח, זהו פתח לגל של הוצאה כפויה מהארון של כל אדם שלדעת חברו (או אויבו) לא יצליח להוכיח "נזק חד משמעי, קשה מובהק ומתמשך". בנוסח הבקשה, האגודה למעשה אומרת "כן" לאאוטינג. מדוע? האם האגודה מעוניינת להעביר מסר שתהליך היציאה מהארון אמור להיות אקט מחליש ומבזה שנעשה לאדם בצורה אלימה ובכפיה כנגד רצונו? אנו רוצים להעביר מסר שיציאה מהארון מרצון היא יום חג והעצמה אישית.

• זו היא המעטת ערך בהומופוביה הקיימת בחברהביחס לסעיף 10 בבקשתה, אסור שהאגודה תטען שאין הבדל בין תיוג אדם כסטרייט (שאינו טרנסג'נדר) לבין תיוגו כלהט"ב. באמצעות המהלך הזה האגודה ממעיטה בערך הדיכוי והאלימות כלפי אנשים להט"ב. מדוע? האם האגודה רוצה להעביר מסר כאילו אין דיכוי חברתי חמור כלפינו? כאילו אין אלימות יומיומית? כאילו ראשי אירגונים גאים ופוליטיקאים הומוסקסואלים לא מקבלים איומים טלפוניים באופן קבוע? אנו רוצים להעביר מסר שבחברה בה אנו חיים הלהט"בופוביה חיה וקיימת, ועדיין יש צורך בהגנה משפטית מפני אלימות ואפליה. ועדיין, מה לעשות, יש שחייבים להמשיך לחיות בארון.

• יוזמה זו מקדמת מראית עין של ליברליות בחברה הישראליתהאגודה והעירייה עובדות במרץ כדי לשווק את תל-אביב כעיר בטוחה, ופוליטיקאים קהילתיים מתייחסים לרצח בברנוער כ"אירוע נקודתי וחד פעמי". חודש אחרי הרצח שוטרי מג"ב התעללו בנשים טרנסג'נדריות בתל-אביב. רק לאחרונה הוכו זוג בליינים הומואים בדרכם החוצה ממועדון תל-אביבי. רוב האלימות, בעיקר בתוך המשפחה אינה מדווחת. נערים ונערות להט"ב מממשיכים להגיע לבית דרור אחרי שזרקו אותם מהבית בעיקבות יציאה מהארון. אנו שואלים האם לאגודה יש אינטרס לקדם מראית עין של ליברליות, כאשר בפועל יש הבדל עצום בין תיוג אדם כהטרוסקסואל (ושאינו טרנסג'נדר) בין תיוגו כלהט"ב? גם אם הדבר נעשה בתום לב או מחוסר מחשבה, המשך תמיכה ביוזמות מהסוג הזה, עוזר להמשיך ולהשתיק את קיומה של האלימות כלפי להט"ב, את הדיכוי ואת האפליה, ומונע מהם להעלות לסדר היום.

אנו מברכים על פעילויות האגודה למען הקהילה הלהט"ב, אך עם זאת אנו דורשים להשעות את בקשתה להיות "ידידת בית המשפט" לאור כל האמור לעיל.