גואש במחנה קיץ 2016

מדי קיץ תנועת ״הצופים״ מוציאה את מפעל השיא שלה שנקרא אצלנו בירושלים מחנ״ק (מחנה קיץ). אל המחנ״ק מגיעים חניכי כל השבטים ונהנים ממבנים צופיים ברמה הכי גבוהה שיש, פעולות ערכיות וחינוכיות במהלכן החניכים מתחנכים על פי ערכי הדמוקרטיה - שיוויון, סולידריות, הכרעת הרוב, פלורליזם. 

אצלנו במחנ״ק בירושלים קיימת מסורת הנקראת ״סיבוב מורל״. יש האומרים שסיבוב מורל הוא רגע השיא של המחנ״ק. במהלך סיבובי המורל יוצא כל שבט למעין סיבוב סביב כל המחנה, סיבוב שהוא הרגע של חניכי השבט להראות את אהבתם לשבט שלהם וגאוותם בו בעזרת שירי מורל ועידוד. לקראת ההתארגנות לסיבוב המורל נוהגים חניכי השבטים לצבוע את פניהם ואף את גופם בגואש בצבע השבט שלהם וזאת על מנת להראות את האחדות השבטית ואת הגאווה השבטית. היום, שבועיים לפני שיוצא לדרך המחנ״ק שלנו, יצאה הוראה מטעם הצוות הבוגר של התנועה על פיה השנה חל איסור מוחלט על שימוש בגואש במחנה בכלל ובסיבובי המורל בפרט ועל כך אנו מוחים. 

ראשית אגע בסיבות להחלטה. הצוות הבוגר טוען שהגואש יוצר אווירה של מלחמתיות ותחרותיות. אם נהיה כנים, אפשר להגיד שכל דבר בצופים עלול ליצור אווירה כזאת, בין אם זה הסיבוב מורל עצמו ובין אם זו התחרות מי בנה את המבנה הכי טוב, באיזה שבט יש את רמת ההדרכה הגבוהה ביותר, רמת הצופיות הגבוהה ביותר, מספר החניכים הגבוה ביותר ועוד ועוד. למעשה, אפשר להגיד שככה זה בצופים ואפילו ככה זה בחיים. כמובן שהתחרותיות יכולה להוביל לתוצאות שליליות, אך החוכמה היא לשמור על גבול הטעם הטוב, מבלי להוציא לגמרי את כל הטעם. 

סיבה נוספת לכך שאנו מתנגדים להחלטה היא שהחלטה זו הונחתה עלינו. הדברים לא התנהלו בדרך של שיח, דרך בה התנועה כל כך מאמינה וכל כך מחנכת אליה, אלא זו הייתה החלטה שהתקבלה אי שם בין הדרגים הגבוהים ואנחנו, תפקידנו כנוער, היה רק לשמוע את ההחלטה ולהנהן, כי זו הרי מהותה של תנועת נוער, לא?

כשאנחנו שואלים את ההורים שלנו, בוגרי תנועת הצופים, איך היה בתקופה שלהם, אנחנו פשוט מתמלאים בתחושת ייאוש. פעם הנוער שבצופים לא היה מוגבל כמו שאנחנו, פעם לא היו ממציאים הגבלות בקצב של הגבלה לחודשיים, הנוער היה זוכה לחופש, עצמאות, בגרות. כמובן שיש חוקים/הגבלות שהם הכרחיים למען הבטחון האישי והפיזי של הילדים, אבל אין ספק שיש חוקים בתנועה שלנו היום שאפשר לוותר עליהם. היום אנחנו מדברים על האיסור להבאת גואש, מחר נדבר על ביטול סיבובי המורל (מתוך אותם טיעונים על מלחמתיות ותחרותיות), מחרתיים נדבר על ביטול הבנייה המחנאית (בטענה שהבנייה מסכנת את בטחונם של הילדים) ועל מה יישאר לדבר ביום שלמחרת? מה יישאר מתנועת הצופים?

אנו, שכב״ג ישראל בכלל ושכב״ג ירושלים בפרט, קוראים ברגע הנתון הזה לביטול האיסור על הבאת הגואש למחנה הקיץ. ברגע הבא נקרא קריאה כללית יותר, נקרא לצוות הבוגר של התנועה קצת לשחרר מאיתנו, לתת לנו להתנסות, להסתכן, להסתקרן, לאתגר את עצמנו, לפרוץ גבולות, לשבור שיאים, להיות אדונים לעצמנו ולחוות את תנועת הנוער במלוא משמעות המילה! כי זו מהותה של תנועת נוער וזו מהותה של תנועת הצופים!

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה