ביטול הגזרות בלשון

ההגדרה הכי הגיונית לשורש היא שלוש אותיות שחוזרות על עצמן בכל ההטיות.

משום מה, בעברית, יש כמות גבוהה של מילים שבהן אותיות נופלות, לא מבוטאות או נחות. אין סיבה מעשית לכך. אולי בימי קדם הדוברים התקשו או התעצלו לבטא חלק מהאותיות, אך כיום אין שום בעיה לבטא אותם. המשמעות של הגזרות היא נוראה. בגללה הבגרות בלשון כל כך קשה. אם נתרגל להגות את כל אותיות השורש במלואן בכל מקרה - לא תהיה שום בעיה לזהות שורשים!

אנו קוראים לאקדמיה ללשון: בטלו את הגזרות! השאירו לנו רק את גזרת השלמים!

נאמר מעתה:

מַנְסוֹק, הִנְסִיעַ, בַּנְיוּ (במקום בנו), יִאְכַל, נִוְלַד, קַוָם (במקום קם)!