זכות האזרח למזון אורגני- במחירים הוגנים- ובפיקוח ממשלתי

חומרי הריסוס נועדו להרוג

רשימת הנזקים של חומרי הריסוס החקלאיים ארוכה ביותר. חברות הכימיקלים וחקלאים טוענים שאין בכמויות הנותרות על הפרי והירק כדי להזיק. טענות אלו חסרות כל בסיס מחקרי. כמעט לחלוטין לא נערכו מחקרים שנועדו לבדוק את ההשפעה של שאריות קטנות של חומרי ריסוס הנצרכות לאורך זמן, או מרק של כמה מהם יחדיו. נזקם העיקרי של חומרים כאלו הוא לעובר בזמן ההריון, לתינוקות ולילדים קטנים.

ילדים נמצאים בסיכון היותר מוגבר

חומרי ריסוס מזיקים, החל משלב ראשית התפתחות העובר, בינקות, בילדות ובכל החיים. מאחר ואצל ילדים בגדילה, חילוף החומרים מואץ יותר, הם יותר חשופים לנזק מאשר המבוגרים. יתכן שאישה הרה לא תסבול מהרעלים אבל הם יפגעו במערכת העצבים, במוח, אברי הרבייה ומערכת ההורמונים של העובר.

החשיבות של דעת הקהל

בארה"ב, ההגבלות הממשלתיות על שימוש בחומרי ריסוס מועטות ביותר. אבל מה שמוסיף לצרה הוא שמוצרי יבוא חקלאיים כמו פירות המיובאים לארה"ב, לעיתים קרובות מרוססים עוד יותר מן התוצרת המקומית. אנשים משלים את עצמם ששטיפה או קילוף של התוצרת החקלאית מסלקים את הרעלים. אבל, עיקר השימוש כיום הוא בחומרים סיסטמיים שנספגים בכל רקמות הצמח: עלים, קליפת הפירות, ציפה וגרעין.

למעשה, הסיבה העיקרית לכך שחקלאים מרבים לרסס היא העדר פוריות בקרקע. באדמה בה לא חסרים מינרלים להזנת הצמח, אדמה אותה מזבלים עם כמויות גדולות של קומפוסט, הצמחים הרבה יותר בריאים ועמידים   בפני   מחלות    ומזיקים.    במקום

 שחקלאים ישקיעו כסף בקניית רעלים, עדיף שהם יקנו בכסף זה קומפוסט וחומרים טבעיים נוספים שעוזרים הן להגברת היבול והן לבריאות הצמחים. צמחים מוציאים מן האדמה כ-30 מיני מינרלים שונים, לא רק חנקן, זרחן ואשלגן, שמוספים לאדמה עם זבל כימי. כיום, כל מי שחייו יקרים לו, עדיף שיגדל לבד או שיקנה תוצרת אורגנית, לפני השקעה בבורסה או בכל דבר אחר פחות בטוח.

ומה קורה בישראל?

למרות שבארץ יש בצבור מודעות די רבה לגבי העדיפות של פירות וירקות אורגניים, או כאלו שממעטים לרסס אותם, עדיין יש די שאריות רעל על פירות וירקות מסוימים. מאחר ובעבר הייתי 15 שנים חבר מושב וגידלתי עצי פרי, ידוע לי  שהפירות אפרסקים, תפוחי עץ, נקטרינות, אגסים וענבים מרוססים למדי, כנגד זבוב הפירות, עש התפוח, עש האשכול וכנימות ומיני תריפס. כיום, משרד החקלאות

 עורך ניסוי של גידול חלקת אפרסקים בבית רשת, וכפי ששמעתי ממדריך חקלאי המומחה בהדברה , התוצאות מעולות. פקאנים הגדלים שלא בחקלאות אורגנית צפויים אף הם להיות מרוססים.  יש כיום לא מעט קוטלי חרקים אותם נותנים בהגמעה לעצים, כלומר מומסים במי ההשקיה. ברור שחומרים אלו מצויים בכל רקמות העץ והפרי, לא רק בקליפה. לא יעזרו  פה רחיצה וקילוף של הפירות. יש פירות שלפי מיטב ידיעתי נקיים מחומרי ריסוס, כמו למשל תאנים מזנים מקומיים, לא הזן הסגול הגדול שהובא מברזיל. פירות הדר נקיים יחסית – הכמות המרוססת עליהם ממטוסי ריסוס נמוכה למדי. אבל, ערכו של ירק ופרי נמדד לא רק בהקשר להדברה אלא גם עם פוריות הקרקע בה הוא גדל. מבחינה זו, בגידולי חקלאות אורגנית, שם משתמשים בקומפוסטים ולא בדשן כימי המומס במי ההשקיה, יש בלי ספק הרבה יותר ערך תזונתי.