עצומה נגד קיום בחירות לאגודה פעם בשנתיים

בקיץ האחרון העבירה אגודת הסטודנטים של אוני' חיפה תיקון דרקוני לתקנון שלה – הבחירות לאגודה ייערכו רק פעם בשנתיים, במקום פעם בשנה כפי שהיה (בדרך כלל) עד עכשיו. אגודת הסטודנטים בשנה שחלפה הורכבה ברובה ע"י נציגים מסטודנטים פלוס, ואכן מי שהצביע בעד התיקון היו כל הנציגים  החברים בסטודנטים פלוס.

"למה זה רע? הרי בישראל יש בחירות פעם ב-4 שנים"

זה רע כי "תוחלת החיים" הממוצעת של סטודנט באוני' עומדת על 3 שנים, ובמקרים אחרים 4 שנים. זה אומר שבמסגרת התיקון החדש שכבר עבר, סטודנט ממוצע יוכל לבחור במהלך התואר שלו רק פעם אחת בבחירות. מקסימום פעמיים. אם נקביל את זה לחיים האמיתיים, רק כדי להדגיש את הקיצוניות שבזה, יהיה זה משול לסיטואציה בה אזרח במדינה דמוקרטית יצביע רק פעם אחת במשך כל חייו. גג פעמיים.

ובכל זאת, למה זה רע?

בבחירות, הסטודנטים יכולים להכריע מי הם רוצים שייצג אותם. ישנה תחרות בין מספר נציגים, כל אחד עם מצע אחר וערכים שונים והסטודנטים מכריעים את מי הם רוצים (מבלי לבקר כרגע את שיטת הבחירות עצמה).

בבחירות, הסטודנטים מודיעים לנציג שהיה בשנה החולפת האם לדעתם הוא עשה עבודה טובה או לא – אם כן, יצביעו לו שוב, אם לא - יצביעו למועמד אחר. זה מתמרץ את הנציגים שלנו להיות הכי טובים שהם יכולים, אם הם אכן רוצים להיבחר שוב. זה גורם לאגודה שלנו להיות הכי טובה שהיא יכולה, אם היא רוצה להיבחר שוב. במצב בו יש בחירות רק פעם בשנתיים, ילחמו על קולם של הסטודנטים (מכל המשתמע בזה) רק פעם בשנתיים.

בחירות זה לא רק שסטודנטים יוכלו להצביע ולהשפיע על מי הם רוצים שיהיו באגודה, בחירות זה גם האפשרות של כל סטודנט, כל אחד מאיתנו, לנסות להיבחר ולהשפיע מבפנים. אותה זכות בסיסית של כל סטודנט באוני', ויש 18,000 כאלה. זו הזכות שמאפשרת לי לרוץ כמועמדת לנציגות החוג השנה, מה שלא היה מתאפשר לי שנה הבאה.

"אבל איך זה משפיע עליי?"

ברור שברגע שקובעים שבחירות יהיו פעם בשנתיים, אנו משתקים את הסטודנטים מלהשתתף במשחק הפוליטי. לא רק במובן של לבחור ולהיבחר, במובן זה שאם נתיר בחירות פעם בשנתיים אנחנו מעודדים את הסטודנטים להיות אדישים ולהיות חסרי ביקורת כלפי האגודה (הבאה, בסופו ובתחילתו של דבר, לשרת את הסטודנט).

קחו אותי לדוגמא, אני בשנה ג' ובמקרה ממשיכה גם לשנה ד' כי אני לומדת 4 שנים. אם סטודנטים פלוס ייבחרו השנה וההחלטה שלהם תשאר בעינה, שנה הבאה לא אוכל לנסות ולהתמודד שוב.

אם הייתי סטודנטית שנה א', כשאני בקושי במילא יודעת מה קורה באוני' (ורוב הסטודנטים מבינים מה קורה רק לקראת אמצע השנה), הפעם הבאה שאוכל להצביע או לנסות להבחר תהיה רק בשנה ג'. אם הייתי לומדת 3 שנים כמו רוב הסטודנטים, הרי ברור שעד אז אהיה כבר משותקת מבחינה פוליטית, או שלא אזכור מה זה בכלל בחירות, או שזה כבר לא יעניין אותי כי האש הזו דוכאה בי ודעכה.

אם הייתי סטודנטית שנה ב', והייתי לומדת 3 שנים כמו רוב הסטודנטים, הרי שהשנה תהיה זו הפעם האחרונה שלי לנסות להשפיע (לבחור ולהיבחר). בשנה ג' שלי, מישהו כבר החליט בשבילי שאני לא יכולה להשתתף במשחק הדמוקרטי.

אז ככה זה. בקיץ, בהחלטה חטופה, הם פשוט מעבירים שינוי תקנון דרקוני בלי לעשות משאל סטודנטים. למה? כי הם כבר יודעים מה כל הסטודנטים רוצים. הם החליטו בשביל כולנו ואפילו לא שאלו אותנו.

מי שהעביר את ההחלטה טוען שהיא טובה משני טעמים:

1. זה עובד טוב באוני' ירושלים

2. זה יגרום לאגודה הנבחרת לעבוד טוב יותר

אז מי שלא שוכנע עד כה מדוע בחירות פעם בשנה זה חשוב *לסטודנט*, אני אענה על שני אלו:

1. כל התאים באוניברסיטה העברית בירושלים הבטיחו לפני הבחירות האחרונות שם שהם יבטלו את הבחירות הדו-שנתיות. כלומר, הסטודנטים לא רצו את זה. העובדה שהם לא ביטלו אותן, רק מראה שבחירות דו-שנתיות הן אינטרס של מי שבשלטון. חוץ מזה, בת"א זה לא כך. בב"ש זה לא כך. בבר אילן זה לא כך. במכללות זה לא כך.

2. בחירות ותחרות גורמות לתאים לעבוד טוב יותר (הנה למשל, אחרי שקמפוס לכולנו הקימו את משמרות הזהירות בדרכים בכביש הדמים ואת לוח הטרמפים, סטודנטים פלוס הגיבו בעצומה לשאטלים ולוח טרמפים משלהם – מי מרוויח מכל זה? הסטודנטים. ואלו רק שתי דוגמאות פשוטות).

גם אם זה היה טוב יותר, עדיין לא מוכרים ככה את הדמוקרטיה (למרות שאני לא מבינה מדוע יש מניעה שהאגודה, במיוחד מקבלי המשכורת שבה, תעבוד קשה גם במהלך הקיץ. הנה לדוגמא, הם מצאו את הזמן להעביר החלטות חשובות בקיץ כמו הבחירות פעם בשנתיים).

ואגב, יכול מאד להיות שגם שלטון מלוכני או דיקטטורי הוא יותר יעיל לפעמים, אבל מה הנזק שזה גורם, לעומת התועלת המזערית?

הבחירות הקרובות שיתקיימו ב- 24.11 הן חשובות דווקא בגלל שבין היתר הן עומדות על ההכרעה האם תיקון האנטי דמוקרטי, תיקון "השלטון הנצחי", יישאר, או האם יהיה מספיק רוב במועצה של האגודה כדי להחזיר את המצב הדמוקרטי על כנו.

הטקסט לקוח מתוך: http://www.facebook.com/note.php?note_id=461253752857&id=663697856

נכתב על ידי רעות כהן - קמפוס לכולנו.