הכל רק לא לשתוק למען שינוי חקיקתי להוכחת שימוש בסם אונס של אדם כלפי אחר

המונח 'סמי אונס' הוא שם כולל לקבוצת חומרים פסיכואקטיביים, שהתוקף עושה בהם שימוש מכוון כחלק מתקיפה מתוכננת, על מנת לנטרל את הקורבן. חומרים אלו גורמים לירידה ביכולת ההתנגדות של הקורבן לתקיפה המינית, לערפול הכרה וישנוניות, ולחוסר יכולת לזכור פרטים הנוגעים למה שאירע.

כיום, קיימת כמעט אפס יכולת להוכיח שימוש בסם אונס של אחד כלפי אדם אחר:

1. היעדר יכולת למצוא תיעוד –

בין אם בשל העובדה שהמעשה מבוצע בבית, במקום אחר שלא מצולם, או אפילו בבר: כי הפלא ופלא, הברים ידועים כמי שנענים לצו מסירת צילומי אבטחה רק ש"בדיוק המצלמה הספציפית שהייתה מכוונת על החשוד היא היחידה שלא עבדה באותה העת".

2. היעדר יכולת למצוא הוכחה לקיום הסם בגוף –

הסם מתפוגג במהרה, תוך 4 עד 6 שעות ונדיר שמי שסומם יגיע לבית חולים בטווח השעות שמאפשרות בדיקה קבילה לבית משפט כהוכחה.

אי לכך, אחוז התלונות שמבשילות לכדי כתב אישום הוא אפסי

וכמעט כל התלונות נסגרות על ידי הפרקליטות.

על כן, אנחנו האזרחים במדינת ישראל,

קוראים לשר המשפטים, מר גדעון סער, בחתימתנו על עצומה זו

לעשות הכל רק לא לשתוק

ולפעול בהקדם על מנת לבצע את התיקון הנדרש בחוק: להגדיר

סממנים התנהגותיים חיצוניים שיהוו הוכחה לאדם הנמצא תחת השפעת סם אונס

במטרה להביא לידי כך שפרקליטות המדינה לא תוכל להמשיך ולסגור את מרבית התיקים,

אלא תהייה מחויבת להעבירם לדיון בבית המשפט.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה