קיום המתות חסד בישראל

שמי מעיין לוי, החלטתי לכתוב לכם בעקבות חוויה אישית מטלטלת ובמטרה לשנות את החוק בישראל שאוסר על המתות חסד.

לפני מספר שנים, קרובת משפחה קרובה לליבי, איבדה לאט לאט את היכולת ללכת בעקבות סיבוך נדיר במחלת הנשיקה. עם ההחמרה במצבה, התפתח בגופה זיהום חמור ולאחר תקופת אשפוז ממשוכת ונסיונות לרפאה, התבשרנו כי לא ניתן להציל אותה וכי בתוך מספר חודשי סבל ודעיכה, היא תמות.

קרובת המשפחה שלי, טלי, שלאט לאט איבדה מכוחה, איבדה שליטה על הסוגרים והגיעה לתת משקל רק ביקשה את מותה.

כשנמסר לנו ששום דבר לא יוכל להציל אותה ובלב כבד, כואב אך שלם, פנינו לרופאים במטרה לקיים המתת חסד אך התבשרנו שבישראל לא ניתן לקיים המתת חסד ואם נרצה לעשות זאת נצטרך לטוס למדינה אחרת.

המתת חסד הינה זירוז המוות של חולה סופני ע"י המטפלים בו. סוגייה זו, עם התפתחות הרפואה במהלך השנים, מעסיקה מדינות רבות בעולם ומהווה דילמה בעולם הרפואה. האם רופאים, שנשבעו להציל חיים, צריכים לעזור לחוליהם דווקא לסיים את חייהם?

בראייתי, כל עוד יש פתרונות או אפשרויות כלשהם להציל את חיי האדם, כמובן שאין לדון בהמתת חסד.

אך מדוע חולים במחלות חשוכות מרפא, נאלצים לסיים את חייהם בסבל וייסורים במקום לגאול אותם? מדוע הם מוכרחים לטוס למדינות זרות ולמות שם בכדי להפסיק את סבלם? האם שבועת הרופא הכוללת את המילים "לכל בית שבו אבקר אגיע לטובת החולה", לא מחייבת את הרופא לפעול בכדי לגאול את החולה מייסוריו לבקשתו? האם זוהי לא זכות בסיסית של האדם למות בכבוד?

אני קוראת לכם, הקוראים ולמי מכם שיש בידיו את היכולת להגיע לדרגים הגבוהים, לפעול יחד איתי לשינוי החוק בישראל ובכך להקל את הסבל שעוברים החולה הסופני ומשפחתו.

אף אחד מאיתנו לא יודע מה יוליד יום עבורו ועבור היקרים שלו! הגיע הזמן לאפשר לחולים סופניים לסיים את חייהם בכבוד- אף אחד מאיתנו לא יודע אם יום אחד החוק הזה לא ישפיע גם עליו.

אנא חתמו על העצומה המצורפת ועזרו לי למשש את זכות החירות והחופש שאמורה להינתן לכל אדם במדינה דמוקרטית.

לטלי קרובת המשפחה שלי זה כבר מאוחר מדי, אמנם ביקשנו לא להאריך את חייה באמצעים תרופתיים, אך היא נאלצה לסיים את חייה בכאב.

עזרו לי להציל את החולה הבא.