תמיכה בהצעת חוק שטרם הוגשה המבקשת לשפר את מצב ניצולי השואה במדינה

אנו, תלמידי בית הספר רעות לאמנויות בחיפה, רינה נייקוב ויהונתן קיטה, בחרנו לעסוק במסגרת מטלת הביצוע באזרחות בנושא מצבם של ניצולי השואה בישראל. בימים האחרונים, בעקבות כתבה בחדשות 2, מתגבש פתרון פוליטי למצוקת ניצולי השואה שאינם מקבלים קצבה. "ב-1952 נחתם הסכם השילומים עם גרמניה וישראל החלה לקבל ב-1953 סכום עצום של מיליארדי מארקים כפיצוי על הסבל והנזק שנגרם ליהודים בתקופת השואה. המדינה, באופן כמעט שרירותי, הפכה את השנה הזו לנקודה מכריעה - רק מי שעלה לארץ לפני ההסכם קיבל את הקצבה החודשית - מה שגרם לכך שכ-84 אלף ניצולים חיים היום בעוני. יותר מרבע מניצולי השואה בישראל כיום חיים בעוני, רובם משתייכים לקבוצה שעלתה אחרי 1953. כל מה שהם מקבלים מהמדינה זה מענק זעום בגובה 3,960 שקלים בשנה, בעוד שמי שעלה לפני 1953 זכאי לקצבה חודשית שסכומה נע בין 2,200 שקל בחודש ועד ל-10,000, בהתאם למצבם הכלכלי והבריאותי." כך כותבת מיכל פעילן, כתבת חדשות 2, ב06.01.2018. בכתבה מוצגים סיפורם של מספר ניצולי שואה שחיים בתנאים קשים, כיוון שעלו אחרי 1953 ולא זכאים לקצבה החודשית.בעקבות הכתבה, אלפי ישראלים נרתמו לעזור לאותם ניצולי השואה שהופיעו בכתבה. אך מה עם שאר הניצולים?הצעת חוק שטרם הוגשה על ידי ח"כ איציק שמולי קוראת לקבוע כי כל ניצול זכאי לחיים בכבוד של 7500 שקלים לחודש ללא קריטריונים מקדימים, בנוסף לתרופות ללא עלות בסל הבריאות ומעטפת חברתית עד יומו האחרון. לפי ההצעה, המדינה תשלים לכל ניצול שלא מגיע לסכום הזה – לא כולל הכספים שמקבל ממדינת מוצאו. עוד מוצע כי ניצול שעובר את הרף לא יקבל השלמה.פתחנו עצומה זאת כדי להראות את תמיכתנו בהצעת החוק שעתידה להיות, בתקווה ובאמונה בכך שתגרום לשינוי חיובי ושיפור משמעותי במצבם של רבים מניצולי השואה. אנו קוראים לכל מי שנתקל בעצומה זו לחתום, ולהראות את תמיכתם באותם הניצולים שלא זוכים לתמיכת המדינה, בתקווה שהצעת החוק אכן תצא לפועל.