הצלת ענף טניס השולחן בישראל

הצלת ענף טניס השולחן בישראל

מספר חתימות

2
 
100,000  
פורסם בתאריך: 08/05/2012
 
לאחר קשיים תקציביים הודיע לאחרונה איגוד טניס השולחן בישראל על הפסקת כל פעילות של נבחרות ישראל השונות, הווה אומר ששחקני טניס שולחן ישראלים לא ייצאו לתחרויות בינלאומיות, החל משנה הבאה. ההחלטה שהענף יוגדר כאישי ולכן המסגרות הקבוצתיות לא יוכרו ע"י המדינה היא זו שמוטטה את הענף. מה לעשות, עם תקציב מזערי של 200 אלף ש"ח קצת קשה לתקצב טיסות לחו"ל ולשלם למאמנים.לרן קוניק, המנהל המקצועי של איגוד טניס השולחן הישראלי, לא נותרה ברירה: "בסיטואציה הזו אנחנו לא יכולים לעמוד בהבטחתנו, לשלם למאמנים ושופטים, ובתקציב מביך לא ניקח אחריות אישית להפעיל את האיגוד. טניס השולחן הוא ענף עם מסורת ולא ענף אישי שלנו, ולא של שר ספורט כזה או אחר. הפעלת ענף ספורט עם 50 אגודות מחייבת תקציב מינימלי."לענף הכדורגל לעומת זאת, משרד התרבות והספורט מקצה כ-70 מיליון שקלים בשנה - זאת על אף התוצאות הדלות של הכדורגלנים הישראלים. לענף טניס השולחן לא מצאו כמה מאות אלפי שקלים כדי להבטיח את המשך קיומו בארץ.נראה כאילו לאף אחד כאן בארץ לא איכפת מעתיד ענף טניס השולחן - 'רחוק מהעין רחוק מהלב'. ההודעה על הפסקת האיגוד קיבלה כותרות שוליות בלבד במדורי הספורט. למה ציפיתם? הרי מדובר בענף "זניח". הבעיה היא שאף אחד לא מבין שהזלזול הזה הולך לחזור אלינו כמו בומרנג.קחו לדוגמה את ניקול טרוסמן. רוב הסיכויים שלא שמעתם את השם, אבל מסתבר שהיא כישרון נדיר, שחקנית בת 15 בלבד שנחשבת אחת הטובות בעולם לגילה. בלונדון 2012 היא לא תהיה, אבל לקראת אולימפיאדת ריו 2016 היא נחשבת לתקווה אולימפית גדולה. הבעיה היא שבמשרד התרבות והספורט לא חושבים קדימה, אלא רק כאן ועכשיו. כמו אחרים, גם ניקול לא תוכל לצאת לתחרויות השונות בחו"ל. הקמצנות וההתייחסות המבישה של האחראים לא רק שתגרום לכך שמאמנים יהפכו למובטלים, אלא גם שנאבד שחקנים מוכשרים כמו ניקול, שהביאו ועתידים להביא לנו הישגים וגאווה ישראלית, ואולי אף מדליות בטורנירים חשובים."רוצים שנביא נציג בלונדון ואז יביאו כסף," אמר רן קוניק. "עכשיו אני צריך לשלוח ספורטיאים הביתה, זו פשוט בושה איך שמתייחסים אלינו. לגבי ניקול, אם לא יגיע ספונסר אישי אני ממליץ לה לשחק בנבחרות בחו"ל. חבל שהמדינה הפסידה שחקנית".כדי לנסות לבטל את רוע הגזירה, חתמו על העצומה כאן למטה. ביחד נוכיח שלמישהו איכפת מהענף הזה, כדי שיוכל להמשיך לספק תעסוקה לשחקנים ולמאמנים והנאה לצופים ולילדים שמתאמנים וכמהים למודל לחיקוי, וכמו כן יביא גאווה והישגים למדינה ברמה הבינלאומית. אולי מישהו יתעורר וימנע את הפארסה הזאת.

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו