טיפול בנשאי HIV

לכבוד:

פרופ רוני גמזו

מנכ"ל משרד הבריאות

 

היום התוודענו לדיון שנערך בימים האחרונים, בועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, בהשתתפות חברי ועדת האתיקה ובראשם פרופ' אבינעם רכס.

באותו דיון עלתה פניה של מטופל, נשא HIV, אשר 3 רופאים שונים סירבו לנתח אותו בשל מחלתו. להפתעתנו, במקום שוועדת האתיקה תעמוד על רגליה האחוריות ותעמיד את הרופאים הנ"ל במקומם, לגבי חובתם לטפל בכל אדם באשר הוא אדם- "ללא הפליה בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא או מטעם אחר כיוצא באלה" (חוק זכויות החולה), תמכו חלק מהרופאים באותה ועדה, ברופאים הסרבנים הנ"ל.

בתחילת דרכנו כרופאים, עמדנו חדורי אמונה וכוח, ונשבענו את שבועת הרופא, בה התחייבנו לעזור לאדם החולה באשר הוא חולה, ולא לחרוץ משפט מוקדם.

חולי HIV סובלים מהפלייה קשה בכל התחומים, כולל משפחתי, חברתי, ורפואי. כרופאים המטפלים בנשאים אלו, אנו יודעים כמה קשה להם לקבל טיפול רפואי נאות, כגון טיפולי שיניים, וטיפולים פולשניים אחרים.

לא מזמן פורסם בעיתונות פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, המסביר כי אין מניעה להעסיק אדם שחי עם HIV וקיים איסור שגורר ענישה במידה  והעסקת אדם נמנעת  בגלל דעות קודמות הקשורות לעובדת היותו נשא HIV.

הדיון בועדת האתיקה, לא רק שמעלה שאלות קשות באשר להפליית מטופלים בשל HIV, אלא גם מעלה שאלה נוקבת באשר לטיפול בחולים עם מחלות קשות אחרות, וזו סכנה גדולה למבנה המוסרי של החברה ככלל ומערכת הרפואה בפרט. נשא HIV מסכן, כביכול, רופא מנתח רק בעת ניתוח, ורק לאחר דקירה ממחט/סכין, אך מה עם חולי TB? האם כל אדם השייך לאוכלוסיית סיכון, לא זכאי לטיפול? האם נפסיק לקחת דמים לנשאי HCV,HBV?

מעבר לשאלות המוסריות הכבדות שעולות במקרה זה, עולה גם מידה רבה של בורות מצד אותם חברי ועדת האתיקה, בורות ותפיסות מיושנות, שאינן מתאימות עוד לישראל 2013. בורות זו משקפת את בורותה של המערכת הרפואית ככלל, בנושא הHIV, דבר המהווה פגיעה מתמשכת באוכלוסיית הנשאים.

לצורך הבהרה של הנושא הרגיש הנ"ל, אספנו מספר עובדות חשובות בנושא זה:

 

1. כיום רוב הנשאים בHIV, מטופלים תרופתית, דבר המוריד את העומס הנגיפי שלהם באופן משמעותי, ובכך כמובן את הסבירות להדבקת האחר
2. הסבירות להדבקה בHIV של רופא מדקירת מחט שדקרה חולה, הינה  0.3%, וזה במידה שאותו נשא אינו מטופל תרופתית . (רק לצורך השוואה, הסיכון להדבקה בHCV  או  HBV מדקירת מחט, הוא 3% ו33% בהתאמה.)
3. באם אדם נדבק לאחר דקירת מחט מנשא, קיים  היום טיפול לאחר חשיפה (PEP), אשר מוריד את סיכויי ההדבקה לאלפיות האחוז.
4. נאמר כבר אין ספור פעמים שHIV הפכה להיות מחלה כרונית עם תוחלת החיים זהה לזו של אנשים עם מערכת חיסון תקינה. נשאי HIV, כמו שאר החולים עם מחלה כרונית, פונים לעזרה רפואית, כאשר נדרש, ואין אף לא סיבה הגיונית אחת שייענו לשלילה.
5. ארגון האיידס העולמי בשיתוף עם WHO דנים ונאבקים שנים רבות על שמירת זכויות נשאי HIV. כבר בשנת 1998 פורסמו "International Guidelines on HIV\AIDS and Human Rights", הכוללים בתוכם גם הנחיות לשמירה על זכויות הנשאים לקבלת שירותים רפואיים. הנחיות אלו מופנות לגופים ממשלתיים כמו משרד הבריאות  וגם בין היתר לארגונים לא ממשלתיים, ועדות אתיקה וכו.

אז איך ייתכן שבשנת 2013, עם כל המידע שיש ברשותנו, ועם הנחיות של ארגונים כמו WHO וארגון האיידס העולמי אנו נתקלים במצבי הפליה שכאלה.

אנו קוראים לחברי ועדת האתיקה, ובראשם פרופ רכס, לצאת בהצהרה חד משמעית, כי חובתם הבסיסית של הרופאים היא לטפל בכל חולה באשר הוא חולה, ללא הבדל דת, גזע, מין או מחלה!

 

רופאים מודאגים ממרפאות הקהילה ומבתי החולים

 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה