חסימת חניות הכורכר בקטע כביש חיפה-עתלית

רצועת החוף בין חיפה לעתלית אשר אורכה כ-10 ק"מ מהווה כ- 13% (!!) מהחוף הטבעי השייך לכלל הציבור . זאת לאור העובדה שמתוך 188 ק"מ רצועת חוף במדינת ישראל 55 ק"מ הם לצרכי ביטחון, 40 ק"מ הם שטח בנוי ועוד 17 ק"מ הם חופים מוכרזים.

 לאחרונה הותקנה גדר בטיחות לאורך כביש החוף החדש (כביש 2) אשר לא מאפשרת מעתה ירידת רכבים פרטיים מהכביש אל השוליים ומשם לחניות הכורכר הסמוכות לרצועת החוף.

 ב2004 קבע בג"ץ כי : "אחריותה של המדינה היא לדאוג לכך שבני הציבור יוכלו לממש את זכותם הטבעית ליהנות ממשאבי הטבע, שהם נחלת הכלל... בלא אבחנה בין קטן לגדול, בין עשיר לעני, ובין צעיר לבוגר בשנים." בניית הגדר וחסימת הגישה לחוף הם הפרות בוטות של הנאמר לעיל ובנוסף מנוגדת לחוק החופים(1983) ועיקרון חופש התנועה.

אין ספק שיש לנקוט בצעדים ולשפר את בטיחות הנוסעים בקטע כביש זה אך אין זה אומר שיש לנקוט בצעד ללא כל התחשבות בציבור אשר מעוניין להנות מרצועת חוף זו. מה אמורים לעשות אנשים מבוגרים או נכים שאינם מסוגלים ללכת ברגל מחיפה לאזור חוף הכיסא למשל? או הורים וילדיהם הקטנים? האם רק לבעלי רכבי השטח תהיה הזכות להנות מחופים אלו? הפיתרון לבעיית הבטיחות בכביש לא הולם ויש למצוא פיתרון חלופי כמו סלילת נתיב פניה לשוליים כ-100 מטר לפני חניות הכורכר וסימוני כביש מתאימים. אי נקיטת צעדים תוביל לעומס רב עוד יותר בחופי הרחצה של חיפה ואף עלולה להזיק לגבעות הכורכר ברצועה זו עקב מעבר רכבים בשביל הכורכר הצר והמסוכן שבמקביל לכביש ואינו מיועד למעבר רכבים רבים.

בואו והצטרפו למאבק לטובת חופש התנועה וזכותינו להנות מהקצת שיש לנו פה!

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה