סחר בנשים לזנות: מצב סוציו אקונומי נמוך

קורבנות עבירות סחר ועבדות באים בדרך כלל מרקע של פגיעות חברתית או מעמדית, ולרוב משתייכים לאחת או יותר מהקבוצות החברתיות הבאות: נשים (מקומיות או זרות); מהגרים (חוקיים/לא חוקיים) או פליטים; חסרי בית, אנשים השרויים במצוקה כלכלית או בעוני;  

שנת 2018 נמסרה הערכה של המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות לפיה אלפי נשים מחבר המדינות ומזרח אירופה נכנסות מדי שנה לישראל כתיירות במטרה לעסוק בזנות. במהלך השנה סורבה כניסתן של 288 נשים ממדינות מזרח אירופה לישראל, לאחר שנחשדו כי בכוונתן לעסוק בזנות - עלייה של 87% לעומת השנה הקודמת. המשטרה חשפה רשת סחר בנשים שהובאו במרמה מבלארוס וציינה שזו אחת הפעולות למאבק בתופעה. תעשיית הזנות בדירות פרטיות בישראל מגלגלת כ-220 מיליון שקלים בשנה 

החל מראשית שנות התשעים ועד אמצע שנות האלפיים היתה ישראל אחת ממדינות היעד העיקריות של סחר בנשים משטחי ברית המועצות  ברה"מ לשעבר.                                                            

 לתופעה תרמו, במידה ניכרת, התפרקותה של ברה"מ, הזעזועים הכלכליים והחברתיים שנלוו לה והגירתם של למעלה ממיליון בני אדם לישראל, שהקלה על כניסת הסוחרים והקורבנות כאחד 

במהלך השני 1997 עד 2003 פעלה קואליציה ארצית למאבק בסחר בנשים. במסגרת קואליציה זו הופעלו לחצים על הממשלה, שנועדו לשנות מדיניות או לטפל בנושא זה או אחר, הקשור לסחר בנשים. נושא הזנות בישראל לא זכה להתייחסות באותה תקופה ועלה על סדר היום רק במסגרת דיונים כללים בנושאים כמו "בעד ונגד מיסוד הזנות". במסגרת הקואליציה של ארגוני נשים וארגונים לזכויות אדם התחלנו להחתים את הציבור על עצומות ולהפגין מול הממשלה. לאחר הפסקת עבודת הקואליציה המשכנו לפעול בשיתוף פעולה מלא עם ארגונים אחרים, בהתאם לנושאים בהם עוסק ארגון זה או אחר. 

בעקבות שורה של מאבקים מוצלחים ניכרת בשנים האחרונות ירידה משמעותית בכמות הנשים הנסחרות לישראל וכך נגרם גם שינוי משמעותי בדפוס של תופעת הזנות בארץ.   

בישראל עמד המחיר לאישה על סך של בין 4,000 ל-10,000 דולר, המחיר מותנה במראה ובאיכות התיעוד שברשות האישה, בגילהּ, בפגמי עור, בלידות ובניסיון עבר בזנות. 

חלק ניכר מהנשים העוסקו בתנאים קשים של התנכרות, צפיפות והרעבה; הן עבדו במשך שבועות רצופים, וניתן להן יום חופש אחד בחודש במקרה הטוב. הן עבדו גם בתקופת הווסת, ובממוצע עבדו 13 שעות ביום. ענף הזנות מגלגל סכומי עתק, שמהם קיבלו הנשים עצמן שכר זעום. חלק מהנשים דיווחו כי סוחרים גבו מלקוח 100 עד 600 ש"ח, כשמתוכן הן זכו ל-20 ש"ח בלבד. 

לפי הערכה של משטרת ישראל, בשנת 2000 היו בישראל כ-3,000 קורבנות סחר למטרות זנות, ואילו בשנת 2009 היו בישראל רק עשרות בודדות של קורבנות, וזאת גם בזכות האכיפה המשטרתית בתחום. 

בשביל לעלות את המודעות לסחר בנשים למטרת זנות אחנו צריכים את חתימותיכם וכדי שיחידת האכיפה ברשות ההגירה שיחזקו את האכיפה של איתור עבירות של סחר בבני אדם.