עובדי קבלן, אבל בני אדם!

כל עונה, כל שנה, אנחנו נחשפים לאותן תמונות מרגיזות...

כל פוסט כזה זוכה למאות לייקים ותגובות, רובן ככולן מתרעמות - אבל שינוי - אין.

אגודת הסטודנטים הודיעה שתטפל בזה ותפנה להנהלת המרכז, אבל לדעתי זה לא מספיק. מדובר בנושא שאינו באחריות האגודה.

מדובר באנשים מבוגרים, יכולים להיות הורים ואף סבים לכולנו, ואני, (ואני בטוח שעוד רבים אחרים) מרגיש ממש בושה שאותם אנשים עובדים למעני בתנאים כאלו. זה פשוט לא מקובל עלי -  אני לא מאמין שאף אדם, על אחת כמה וכמה אם מדובר באדם מבוגר, צריך לשבת על כסא כזה, עם מטרייה כזו, ובתנאים כאלו, בלי קשר לשכר הלימוד שמשולם למוסד או הבניינים החדשים שנבנים, אבל אין ספק שהיות המרכז הבינתחומי מוסד פרטי שגובה שכ"ל לא נמוך, הופך את התמונה לעיל למרגיזה אף יותר.

למרכז הבינתחומי אולי נוח להתנער ולהגיד שאין אלו עובדיו והוא לא אחראי לתנאיהם, אבל אני לא מוכן לקבל תשובה כזו. גם אם חוקית הם לא עובדי המרכז הבינתחומי, כסטודנטים זהו תפקידנו ליצור שינוי ולגלות אכפתיות כלפי הסביבה, גם אם החוק לא מחייב זאת.

אם נרצה מספיק, אם נרעיש מספיק, אם לא נסתפק בפוסטים כועסים - יהיה שינוי. ושינוי דורש קודם כל שהמרכז יידע שלא מדובר במשהו זניח, אלא במשהו מהותי שמפריע לסטודנטים רבים - והעצומה זה דרך להראות את מספר הסטודנטים שמתנגדים למצב.

אני אישית מתחייב להביא עצומה זו לעיונם של כל מקבלי ההחלטות במרכז,(פיזית, להדפיס ולחלק, וגם ויראלית). ברור לי שהאגודה מתנגדת למצב, ושהיא אף קיבלה תשובה מהמרכז שהעניין בטיפול, אבל אני מאמין שזה לא מספיק, ושזו לא מהות תפקידה של האגודה, אלא שזה התפקיד שלנו, הסטודנטים, להשמיע קול ולא להסתפק בהבטחות באוויר- מדובר בתנאים שמסופקים לבני אדם, שנמצאים שם עבורנו ויכולים להיות הסבים שלנו. תסתכלו בתמונה, עוד פעם ואפילו פעם שלישית - היא מספרת את כל הסיפור, ואנחנו יכולים וצריכים להחליט איזה סוף יהיה לסיפור הזה. אנחנו הסטודנטים, אבל גם לקוחות, והלקוח תמיד צודק.

קיצור, תחתמו, זה 2 דקות, וככה נצליח לשנות משהו.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה