מיגון תחבורה ציבורית באזור ירושלים

הצעת חקיקה: מיגון כלי תחבורה אזרחיים באזור ירושלים וישובים מעבר לקו הירוק

אני לא גר בירושלים. מעולם לא גרתי בה או באיזור. אני גר בשרון. אני בן 20, משרת בתל השומר, יוצא יומיות הביתה - כלומר, אין לי בכלל קשר ישיר לירושלים או לאזור, למעט העובדה שאני אזרח ישראלי-יהודי.למרות זאת- אני כן נוהג לצאת לבלות בירושלים בערבים עם חברים. כן, יוצא לי להסתובב בה. יש לי חברים שגרים באזור, אחד מהם במעלה אדומים. כל נסיעה באוטובוס מהבית שלו לירושלים היא בגדר הימור. אולי הפעם תיזרק אבן על האוטובוס. אולי תשבור את השמשה ותפגע בנהג. אולי האבן הזאת תפגע בי ישירות. אולי הפעם זאת כבר לא תהיה אבן, אלא כדור מרובה.

הרבה אנשים שגרים, עובדים וגדלים בירושלים או באזור התרגלו כבר למצב הזה, לצורת חשיבה של "יהיה טוב". למרות פיגועי הטרקטורים והדריסות, למרות האבנים, בקבוקי התבערה, למרות האינתיפאדה השקטה. כן. אינתיפאדה שקטה. כשכל ערבי (בין אם פלסטיני או אזרח ישראלי) מסוגל לקבל "מוטיבציה" בוקר אחד, לעלות על הרכב ולדרוס ולפגוע בעוברי אורח בשם "ערכים" אידאולוגיים, או להשליך אבנים על נהגים - זאת אינתיפאדה. זו פגיעה בחיי ישראלים. זה מחדל. והאירועים האלה קורים כל הזמן.

ירושלמים הם אנשים שחיים את המציאות הזאת שנים. במיוחד אלה שגרים במזרח ירושלים- הם גרים ליד כפרים פלסטינים עוינים ועולים על אוטובוס בדרך לעיר, עוברים ליד גבעת התחמושת ורואים בעיניים איך טנדר פורץ לרציף הרכבת הקלה ופוגע בעוברים ושבים. הם נאנחים, וממשיכים הלאה. נוסעים באותו קו למחרת כאילו כלום...

תראו כמה עלה מס' הפיגועים וההתפרעויות רק החודש הזה. אם זה לא הדליק נורה אדומה אצל מישהו בממשלה או בכנסת אז מצבנו באמת רע. כי בזמן שצועקים ברחובות סיסמאות על יוקר המחייה שוכחים בעצם כמה יקרים החיים הם עצמם, וכמה חשוב לשמור עליהם. כל כך הרבה נושאים שוליים מעסיקים היום את החברה הישראלית, במקום לדאוג לאחד הנושאים שבאמת שלכל אזרח ישראלי יהיה אכפת מהם: לא יתכן שישראלים לא יוכלו להרגיש בטוחים בבירתם ירושלים.

המזרח התיכון בוער. בצפון מתנהלת מלחמה עקובה מדם שגובה הרבה קורבנות ופליטים. במזרח יש ארגון שמאיים להשתלט על המזרח התיכון, ומעודד עוד ועוד צעירים להצטרף אליו, ולחזור לארצות מולדתם כשהידים. בהם גם לא מעט פלסטינים תושבי הגדה ומזרח ירושלים. 

המעט שאפשר לעשות במציאות כזאת, כאן אצלנו בחצר האחורית, הוא למגן את האוטובוסים, המוניות ושאר אמצעי התחבורה באזור מפני אבנים. אולי בעתיד הלא רחוק נצטרך גם מפני קליעים. חייבים להחליף את השמשות והחלונות בזכוכית-בלתי חדירה, או כל אמצעי מיגון אחר שיוכל לשמור על חיים של ישראלים. לדעתי זה מחדל שהממשלה לא מעלה את הנושא לסדר היום.

אני קורא לשר התחבורה ישראל כץ בפרט ולממשלה בכלל לפעול יותר לרווחת הנוסעים והתושבים בירושלים, הגרים באזורי חיכוך חמים עם פלסטינים. אני קורא לממשלה להקציב לצורך העניין תקציב גבוה ככל שידרש ולפנות לתעשיות הצבאיות והאזרחיות אשר עוסקות בתחום המיגון במטרה להציע פיתרון חכם לבעיה.

אולי אם יותר ויותר ישראלים יביעו נכונות לתמוך בהצעה וללחוץ על הממשלה לפעול בכיוון, נוכל להציל יותר חיי ישראלים בעתיד. כאן, בארץ, מקבלי החלטות מתעוררים ודברים זזים על בסיס מחדלים. אני חושב שבנושא הזה קרו מספיק מחדלים. אם מספיק אנשים יחתמו, אפנה בהצעה למשרדי הממשלה, ואראה שיש ציבור גדול של ישראלים שהנושא הזה מציק להם. נקווה שבדרך זו המוטיבציה שלהם לפעול תגדל.  

אנא הפיצו ושתפו.

מצורף בזאת מאמר אשר מזכיר מס' מחדלים בנושא:הרוכב לאוטובוסים: תחבורה ציבורית ביהודה ושומרון