עצומה כנגד הפרטת ארכיון המדינה

עצומה כנגד הפרטת ארכיון המדינה והוצאת החומר ההיסטורי

 

מדינת ישראל עומדת לצאת למכרז שבו יופרטו מחסני ארכיון המדינה (הגנזך) ויועברו לערד על כל תכולתם. המחסנים ייבנו ויתופעלו על ידי קבלן פרטי, תחת השגחה מוגבלת ביותר של ארכיון המדינה, אולם כל הטיפול השוטף בתיעוד ההיסטורי שגנוז בו יהיה בידי חברה פרטית. מהלך זה הינו מסוכן, הרה אסון ובלתי הפיך:

הוצאת הניהול והטיפול בכל התיעוד ההיסטורי ובנכסי הידע ההיסטורי של מדינת ישראל מידי גוף ציבורי על כל המחויבויות הציבוריות והלאומיות שלו, והפקדתו בידיים פרטיות, מוציאה את האחריות והשליטה על אוצר הידע הלאומי מידי הציבור והמדינה. כדי להקל על הקבלן הפרטי להגדיל את רווחיו, הורדו במהלך הכנת סעיפי המכרז הסטנדרטים המקובלים לשימור ולאחזקת חומר ארכיוני לעומת הכוונה המקורית.

1)     צעד זה הינו חסר תקדים: לא קיים בעולם הרחב מקרה שבו הוצא כלל החומר של הארכיון הלאומי מידי הציבור והופקד בידיים פרטיות – ולא בכדי. מהלך כזה עומד בניגוד למחויבויות של המדינה לשמור בידיה את האחריות לאוצרות הרוח והתרבות שחשובים לאזרחיה.     

2)     מהלך כזה יביא למצב שבו חומר רגיש ביותר ובעל סודיות גבוהה יהיה בידיים פרטיות. בחומר זה נכללים נכסים היסטוריים רבים ובכללם: מגילת העצמאות, פרוטוקולים של ישיבות ממשלה, ועדות שרים לביטחון והסכמי השלום; וכמו כן תיקים רבים ובהם מידע אישי של אזרחי המדינה שמוגן תחת חוק הגנת הפרטיות כגון: תיקי אימוץ, תיקים ובהם מידע רפואי, תיקי טיפול של שירותי הרווחה, תיקי אבחון פסיכיאטריועוד. האם מישהו מאזרחי מדינת ישראל מוכן לכך שחומר ובו מידע חשוב ורגיש על חייו יהיה נתון בידיים פרטיות ושמירתו והטיפול בו יהיו נתונים לשיקולים של רווח כלכלי? 

 יש לזכור שהחשוד בהדלפת פרטי מאגר האוכלוסין בישראל לפני כמה חודשים היה עובד קבלן שבא לטפל בחומר לתקופה קצרה בת שלושה חודשים.

3)     העברת החומר ההיסטורי למקום מרוחק תפגע במעמדו של ארכיון המדינה כגוף לאומי בכיר ובתפקודו השוטף. העברתו לערד תנתק את בעלי התפקידים בארכיון בירושלים מן החומר הארכיוני, תקשה על מילוי המשימות שלהם ובעתיד אף תייתר במידה רבה את המחלקות בארכיון ותגרום למעשה לניוונן.

4)     העברת החומר לערד תפגע בייעודו החשוב ביותר של ארכיון המדינה – הנגשת החומר והעמדתו לרשות הקהל.  אם כיום מגיע החומר הארכיוני מהמחסנים בירושלים פעמיים ביום, ובתוך כמה שעות לידי מי שמבקשים לעיין בו, הרי שלאחר השלמת העברת המחסנים לערד כל בקשה לעיון בחומר תצריך שינוע שלו בדרך הארוכה מערד לירושלים ובחזרה – שעתיים וחצי לכל כיוון. המעיינים יאלצו לחכות יום שלם ואפילו יותר כדי לקבל שירות. דבר דומה ניתן לומר לגבי השירות שנותן ארכיון המדינה למשרדי הממשלה ולגופים ציבוריים. קיים חשש שגופים אלה יפסיקו להפקיד חומר מסווג בארכיון.

5)     קיימת סכנה בטיחותית וביטחונית בשינוע מתמשך של חומר ארכיוני יקר ערך ומסווג בכבישים הלא מפותחים והלא בטיחותיים שבין ערד לירושלים.

6)     יש לנו את כל היסוד להניח שבכך לא מגיע לסיומו תהליך הפרטת ארכיון המדינה. למעשה דרש משרד האוצר להפריט עשרות משרות בארכיון המדינה כחלק ממהלך הקמת המחסנים בערד, ו"לנייד" את העובדים המועסקים בהן – מכבסת מילים שפירושה העברת עובדים לאיזה שהוא משרד ממשלתי בירושלים בלי להבטיח לעובד את תנאי השכר והתעסוקה שלו.במקומם יועסקו בערד עובדי קבלן בתנאים ירודים ובשכר נמוך. המספר הגדול אותו הציג משרד האוצר מעיד על כוונתו האמיתית: להפריט את מרבית התפקידים בארכיון המדינה ולא רק את תפעול המחסנים שלו. אם תמשך המגמה הזו, לא ירחק היום והארכיון הלאומי של מדינת ישראל על כלל החומרים בעלי הערך העצום שגנוזים בו, יהיה נתון ברובו בידיים פרטיות.

7)     כיום הוחלט כפשרה בין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר "שרק" 14 מעובדי ארכיון המדינה "ינוידו" – אף שמספר עובדי המחסן הוא 8 בלבד. אירועי קיץ 2011 הראו שהציבור הישראלי מאס בתופעת ההפרטה הגורפת. הציבור הישראלי מעוניין שחלק הולך וגובר ממנו יהיה מועסק בתנאים הולמים ויזכה לביטחון תעסוקתי.

8)     איננו מתעלמים כמובן מן הבעיה הקשה שקיימת היום בארכיון המדינה של מחסור בשטחי אכסון וחוסר היכולת שלו לקלוט חומרים נוספים במחסניו. אולם לדעתנו קיימים פתרונות אחרים שבמסגרתם יישארו בירושלים משרדי הארכיון והחומרים המבוקשים ביותר לצד החומרים המסווגים, וכמו כן יוקמו מחסנים נוספים בקרבת הבירה שיאפשרו את המשך הפעלתם על ידי עובדי הארכיון. פתרון זה יאפשר טיפול בבעיות נוספות שקיימות כיום בארכיון המדינה כגון השלמת רישום החומר הארכיוני.אנא חתמו על עצומה זו ווהפיצו אותה למספר גדול ככל האפשר של אנשים.  

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה