נציג ישראל באירוויזיון - באנגלית

זוהי עצומה הקוראת לרשות השידור לשנות את נוהל השפה הנהוג בבחירת השיר המייצג את ישראל באירוויזיון. הנוהל כפי שהוא היום, מחייב את האמנים המייצגים אותנו בתחרות לשיר אחוז מסויים מהשיר בעברית.

למה לשנות?

1. אחוזי הצלחה- מאז בוטל חוק השפה של רשות השידור האירופית ב- 1999 זכו בתחרות 14 שירים בשפה האנגלית. שניים בלבד הושרו בשפות אחרות (סרבית וחצי אוקראינית).

גם בבחינה של עשרת המקומות הראשונים בכל שנה ניתן לזהות מגמה ברורה של בחירה בשפה האנגלית. 31.25% אחוזים בלבד מהשירים שהגיעו לעשרת המקומות הראשונים באירוויזיון מהשנה 1999 הושרו בשפות שאינן אנגלית (זה כולל גם שירים שהושרו חצי באנגלית, או עם מעט מאוד אנגלית. כמו גם שפות בינלאומיות אחרות כמו ספרדית, צרפתית וגרמנית. רשימת המדינות המלאה שנכללה בחישוב- בסוף).

2. חופש אמנותי - מעצם היות האירוויזיון תחרות עם חוקים הוא מייצר הגבלות אמנותיות. לדוגמה- השיר חייב להיות בן 3 דקות לכל היותר. לעיתים קביעת כללים מנחים עשויה דווקא לסייע ליצירה. אך אנו עדים כי המקרה של האירוויזיון שונה ועל פי רוב מוביל לערבוב מאולץ וכפוי בין שפות.
3. שיקולים תעשייתיים - בישראל ובעולם כולו רווחת בשנים האחרונות תופעת היצירה המקורית בשפה האנגלית. אם בעבר מיעטו אמנים מקומיים ליצור באנגלית (גם אם חלקם תירגמו את השירים מאוחר יותר לשפות זרות), הרי שהיום תהליכים גלובליים מובילים אמנים לכתוב מראש בשפה האנגלית- בתקווה לכבוש גם קהלים בחו"ל (נזכיר הצלחות כמו אסף אבידן, TYP ואינפקטד משרום. גם מרינה מקסימיליאן מצליחה מאוד בארץ עם חומרים באנגלית).

האפשרות לשיר את השיר כולו באנגלית עשויה לקרוץ לאמנים מסוג זה, ביחוד ביחס לחשיפה שמאפשר האירוויזיון ולהצלחה המסחרית של זוכי התחרות בשנים האחרונות.

ההצעה-

השתתפות מדינת ישראל באירוויזיון אינה נובעת רק משיקולים של הצלחה בתחרות. האירוויזיון הוא חלון הצצה המאפשר ייצוג אחר של הישראליות בעיני אירופה, שרגילה לראות אותנו בהקשרים אחרים. האירוויזיון הוא גם במה לחיזוק הלאומיות – תחושת הגאווה אל מול הדגל המתנוסס או העברית הנשמעת על ידי קהל רב. רשות השידור מאפשרת היום עירוב השפה האנגלית אלא שיש לשנות את הדרך בה מתבצע השילוב הנ"ל. במקום לשלב את כל המרכיבים בשיר אחד בשיטת "תפסת מרובה לא תפסת", אנו קוראים מכאן לרשות השידור לבצע חלוקה שונה: על פי שנים. כלומר, שנה אחת יחוייב המבצע לשיר את השיר בעברית בלבד ובשנה שאחריה יוכל האמן לבחור את שפת השיר על פי שיקוליו האמנותיים והאחרים. זאת כמובן ברוטציה קבועה מראש שתאפשר לאמנים ולרשות להתכונן כראוי. באופן זה יוגברו הסיכויים שלנו להצליח בתחרות, מבלי לפגוע בייצוג השפה הייחודית והיפה שלנו בתחרות הבינלאומית.

רשימת המדינות שהגיעו לעשרת הגדולים בתחרות מאז ביטול חוק השפה ושיריהן הושרו בשפות שאינן אנגלית (גם אם חלק מהשיר היה באנגלית)-

ספרד 14

יוון 13

איטליה 13

הונגריה 13

רוסיה 12

סרביה 12

אלבניה 12

אסטוניה 12

איטליה 12

ספרד 12

איטליה 11

יוון 11

יוון 10

אסטוניה 09

צרפת 09

בוסניה הרצגובינה 09

ארמניה 09

ארמניה 08

סרביה 08

תורכיה 08

ישראל 08

בוסניה 08

סרביה 07

אוקראינה 07

בוסניה 06

רומניה 06

ישראל 05

מולדובה 05

סרביה ומונטנגרו 05

אוקראינה 04

סרביה ומונטנגרו 04

ספרד 04

בלגיה 03

רוסיה 03

אוסטריה 03

פולין 03

ספרד 03

צרפת 02

ספרד 02

יוון 2001

צרפת 01

ספרד 01

גרמניה 01

גרמניה 00

קרואטיה 00

תורכיה 00

גרמניה 99

קרואטיה 99

ישראל 99

בוסניה הרצגובינה 99