איסור עינוי

"לא יהא אדם נתון לעינויים, ולא ליחס או לעונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים" (סעיף 5)

אנו כותבות עצומה זו לשם הפסקת עינויים . 

עינויים הם כל פעולה שבה כאב עז, לרוב גופני, אך לעתים נפשי, נגרם באופן מכוון לאדם. המניעים לעינויים מגוונים מאד, החל בנקמה, דרך איום וענישה, סחיטת מידע, וכלה בסאדיזם לשמו, אם של המענה בלבד, או לשעשוע קהל גדול.

לאורך רוב ההיסטוריה עינויים היו נפוצים מאד בעולם כולו, וכל אדם כמעט חזה בעינויים פומביים. הרקע לעינויים השתנה - מהקרבות קורבן אדם טקסיות שכללו עינויים ממושכים, המרת דת בכח, ענישת פושעים, לעתים בשל עברות של מה בכך דוגמת רכילות, וכלה במחזות הרתעה פוליטיים - יהא הרקע אשר יהא, כמעט תמיד מתוארת תגובת הקהל למחזה הנורא כתגובה של עונג ושחוק.